כולם יכולים להגיד מה שהם רוצים אבל הפועל תל אביב, למרות שהיא במקום הראשון, משעממת. זו אמנם לא אותה קבוצה שזכתה בדאבל עם אלי גוטמן ושונה לגמרי מהקבוצה שזכתה בגביע אבל מקבוצה שמוליכה את ליגת העל אנחנו מצפים להברקות פה ושם.
מתחילת העונה, גם כשהפועל ניצחה, היא ממש לא הבריקה. 0:1 פה, 0:2 שם (ואני לא מדבר על התבוסות שהנחילה להפועל פ"ת ולראשל"צ שהן באמת הנמושות של הליגה). הפועל תל אביב חוזרת להיות הקבוצה של תחילת המילניום, שוב הקבוצה של קשטן.
הבעיה היא שאותה קבוצה של קשטן לפחות הבריקה אז באירופה כשהגיעה לרבע גמר גביע אופ"א. הפועל של העונה לא הצליחה לעבור את שלב הבתים ולא תגיע אפילו ל-32 האחרונות (אל תשכחו שבדרך היא גם הפסידה לאימפריות של ואדוז ואקרנאס).
אם נתבונן רגע מחוץ למגרש אז ההתנהלות של הפועל ת"א בכל הנוגע לנוסא איגייבור היא פשוט מוזרה. הרי תארו לעצמכם סיטואציה שבה נשיא פאלרמו לא משחרר את ערן זהבי למשחק ידידות של הנבחרת או בן שהר שלא מקבל את האישור המיוחל של אוקזר לצאת לטורניר בינלאומי.
כולם פה היו על הרגליים האחוריות כדי להפעיל את הקשרים והקומבינות ואינספור לחצים על ראשי ההתאחדויות באירופה כדי לשחרר את השחקנים בטענה שזה המשחק החשוב ביותר שלנו בעשור האחרון. זה בדיוק המשחק שאם ננצח נתכונן בצורה הטובה ביותר למשחק הבא שאם ננצח... טוב נו הבנתם.
איגייבור רוצה לייצג את ארצו בטורניר המוקדמות האולימפי שמהווה לאורך שנים (עוד מהתקופה שבה זכתה ניגריה במדליית הזהב באטלנטה 96) את הגאווה הלאומית. אז למה לא לאפשר לו? הרי הוא לא השחקן שינצח את הדרבי. ואם הפועל תלויה רק בו הרי שהיא לא ראויה לאליפות.
והנה מסר להנהלת הפועל תל אביב. שחקן טוב הוא שחקן מאושר. כזה שנטול דאגות מחוץ למגרש מבטא עצמו בצורה הטובה ביותר על המגרש. אז אלי טביב - קח יוזמה שחרר את נוסא לטורניר וכשהוא יחזור תקבל שחקן רעב יותר ומחויב הרבה יותר למועדון.
הכתוב הינו טור דעה
