10 שניות שהן עולם ומלואו

אתמול בבוקר בשעה טובה נפתחה אליפות העולם ה-12 באתלטיקה. האליפות היא אירוע מתפתח שנפרש על פני 9 ימים, אולם את הפיק הראשון ואולי המשמעותי ביותר נקבל כבר הלילה.

בשעה 22:35 שעון ישראל, יעצור העולם את נשימתו. 8 אתלטי-על ימתינו בדריכות לירייה של המזניק, ירייה שתשחרר מן השרירים הדרוכים כוח מתפרץ עצום ומהירות שאינה נתפסת. שקט מוחלט ישרור באצטדיון, שקט דרוך שיופרע באופן פסיכודאלי כמעט רק על ידי אלפי הבזקי הפלאשים מן היציע. כל הסיפור ייגמר בתוך פחות מ-10 שניות וזה הדבר המופלא והמרגש שמביאה עימה הריצה ל-100 מטר.

באיזה עוד ענף ספורט יש עניין כה גדול וכל כך הרבה דרמה ומתח שמסתיימים בזמן כל כך קצר?
אתמול התקיימו הריצות המוקדמות ל-100 מטר ובינתיים אין הפתעות מיוחדות. מזג האוויר בברלין מאיר את פניו הן למתחרים והן לקהל שיגדוש הערב את יציעי האצטדיון האולימפי המחודש שאירח את האולימפיאדה הנאצית ב- 1936. מזג האוויר מהווה פקטור חשוב ביותר בתחרויות האתלטיקה. האצנים והקופצים אוהבים מזג אוויר חם ויבש ואם אפשר גם רוח גבית מסייעת בגבולות המותר. את רוח הפנים לעומת זאת, הם ממש שונאים. הרצים למרחקים ארוכים וההולכים אוהבים מזג אוויר קריר ונטול רוח.

בינתיים זה נראה טוב עבור האצנים והקופצים. אתמול בערב שררו באצטדיון תנאים פנטסטיים – 26 מעלות ופחות מ-40 אחוזי לחות. הרוח לא היוותה גורם של ממש אם כי נראה שרוחות גביות מסייעות הן לא משהו שאפשר לבנות עליו.

לריצות חצי הגמר העפילו 4 אמריקאים ו-3 ג'מייקנים. ארה"ב וג'מייקה שולטות בספרינט העולמי ולא יהיה זה דבר נדיר אם 6 אצנים מהמדינות האלה יעפילו לריצת הגמר. זה הולך להיות ראש בראש – ג'מייקה מול ארה"ב. מועמדים אפשריים נוספים לריצת הגמר הם דניאל ביילי מאנטיגואה, דווין צ'יימברס הבריטי וריצ'רד תומפסון מטרינידד.

ומה עשו המועמדים העיקריים?

עבור יוסיין בולט היה זה "יום נוסף במשרד". בבוקר בריצת המוקדמות הוא ניצח עם 10.20 שניות במינימום הוצאה אנרגטית. בולט זינק היטב, בנה את אורך הצעד והאיץ בהילוך שני אל חלקה השני של הריצה. בחלק השני של הריצה הוא הרשה לעצמו לשחרר ולסיים בנינוחות. לא נרשמו אירועים חריגים.

בריצת רבע הגמר זה כבר היה בולט הליצן והפוחז. לאחר זינוק טוב וממוקד והאצה טובה הרשה לעצמו האצן לפלרטט עם חברו לאימונים דניאל ביילי, להעיף מבטים לצדדים ולסיים את הריצה כאילו הייתה זו ריצה מתגברת קלילה בחימום של לפני. בולט הרשה לביילי לחלוף ראשון על פני קו הסיום. זמנו של ביילי – 10.02, מהיר במאית השנייה מזה של בולט.

היום של טייסון גיי היה קצת יותר לחוץ. אלוף העולם נראה לחוץ מעט ולא שידר נינוחות. אבל אולי זה האופי ואולי התרגלנו כבר לשחרור ולקלילות של בולט. גיי קבע זמנים טובים יותר משל בולט (10.16 בבוקר ו-9.98 בערב) אולם נראה כי הוא השקיע מאמץ בלתי מבוטל על מנת להשיג זאת. בבוקר הוא היה ממש לחוץ. אחרי זינוק לא טוב הוא התעשת ועבד די קשה כדי לנצח בזמן המהיר ביותר שנקבע בבוקר. גם בערב גיי לא זינק טוב ועבד קשה על מנת לרדוף ולנצח בזמן השני בטיבו מכל חמשת מקצי רבע הגמר. גיי ירד אומנם מה-10 שניות אבל בהסתכלות על הריצה שלו מאמש אני לא מוצא את האקסטרה שיש לו על מנת להוריד יותר מ-2 עשיריות בריצת הגמר. יכול להיות שיש משהו מטעה בהתנהלות של גיי ואת הדבר האמיתי הוא שומר להיום. נחכה ונראה. מה שבטוח, הוא ירצה להיות דומיננטי מאוד בריצת חצי הגמר על מנת לאותת לבולט שעוד מישהו נמצא בסביבה.

אסאפה פאואל, האיש בעל הזמן השני בטיבו בהיסטוריה, שיאן העולם לשעבר, הוכיח בשנים האחרונות שמעמדי הגמר גדולים עליו. בגמר האולימפי באתונה ובבייג'ין הוא סיים במקום החמישי ובאליפות העולם הקודמת הוא זכה במדליית הארד לאחר שהיה מועמד ודאי לניצחון. פאואל כנראה לא מסתדר עם לחץ ועם ציפיות ויכול להיות שדווקא היום, כאשר כל הזרקורים מופנים לבולט ולגיי, הוא ירגיש משוחרר ונטול לחץ.

פאואל היה פנטסטי אתמול. האמת, הוא הרץ שהכי הרשים אותי אתמול בריצות המוקדמות. בבוקר, לאחר זינוק מצוין וההאצה נהדרת, הוא פשוט הפסיק לרוץ אחרי 50 מטר. מעולם לא ראיתי האטה כל כך דרמטית בשלב כל כך מוקדם של הריצה. ההפרזה הזו עלתה לו באובדן היתרון העצום שצבר והוא סיים רק במקום השלישי, המקום האחרון שמבטיח העפלה אוטומטית לריצת רבע הגמר. ברבע הגמר, בריצה יותר אחראית ובוגרת, הוא ניצח בזמן המהיר ביותר לשלב הזה – 9.95 שניות. הזמן הוא הדבר הפחות משמעותי כאן והדבר היותר חשוב היא הדרך בה הוא הושג. פאואל נראה חד מאוד ועם זאת משוחרר ונינוח. הוא זינק מצוין ושייט אל עבר הקו בקלילות נהדרת. לאיש הזה יש עוד הרבה מה לתת ואם הוא יידע לשמור על אותה נינוחות הוא עשוי אפילו להפתיע.

אהבתי את הפלרטוט של פאואל עם המצלמה לפני הריצה. מעולם לא ראיתי אותו כל כך משוחרר ורגוע. יכול להיות שהוא למד משהו מן החבר בולט. אם הוא יצליח להביא את הנינוחות הזו גם לריצה הגמר הולך להיות שמח.

אני מניח שמדלייה תהיה שווה הערב פחות מ-9.80 אלא אם כן תהיה רוח נגדית חזקה. רק 3 אצנים מבין משתתפי חצי הגמר עשו זאת בעבר, אלא הם ה-3 שהזכרתי. ההיסטוריה מלמדת אותנו שבאירועים מסוג זה יכול להית תמיד "סוס שחור" שיפתיע. בבייג'ין היה זה ריצ'רד תומפסון שסיים שני בשיא אישי של 9.89. הערב זה יכול להיות דניאל ביילי שכבר רץ השנה 9.91. אחרי חצי הגמר נהיה יותר חכמים.

ריצת גמר זה סיפור לאצנים עם עצבים מזן נדיר. מצד אחד מדובר במפגן של מהירות ועוצמה בלתי נתפסת אולם מצד שני חייבים לשמור על קלילות ונינוחות. הלחץ משתק וגורם לדברים לא טובים. עד היום בולט עשה זאת הכי טוב בעולם. ת הרגע הכי מותח בספורט, הרגע שלפני זינוק גמר ה-100, הוא פורק על ידי ריקוד ושחרור עילאי. הריקוד הזה מרגיע את בולט ומלחיץ את האחרים. האם בולט ירקוד כל הדרך אל הזהב העולמי? את התשובה לכך נקבל כבר הלילה.

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט"