אימונים לחיזוק הרגליים בלבד, האומנם?
מה ההבדל בין אימונים אירוביים לאימוני כח במכון כושר? האם הליכה בים מספיקה או שתרגילים במכון כושר הכרחיים. ד"ר איתי זיו עם התשובות
מטרת הפעילות האנאירובית שונה בתכלית ממטרת האימון האירובי. במקרה הראשון המטרה היא חיזוק שרירי השלד, שיפור התפקוד היומיומי, העלאת הכח והמסה של השרירים, יצירת פרופורציה, מניעת נפילות (רלוונטי במיוחד בגיל המבוגר), זירוז תהליך השיקום מפציעה, העלאת חילוף החומרים (נכון לגבי חשיבות חיזוק כל שרירי השלד) ועוד. כשעוסקים בפעילות אירובית המטרות הן שונות לחלוטין. העיקריות הן:
• שיפור סבולת לב ריאה שמוביל לשינויים חיוביים רבים.
• הפחתת גורמי סיכון למחלות נפוצות כגון: מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת, אסטמה ועוד.
• סיוע בתהליך הירידה במשקל.
• סיוע בשמירה על משקל חדש שהושג עקב תהליך של דיאטה להפחתה במשקל.
בעת אימון אנאירובי נהוג לבצע מספר מערכות (סטים) לכל קבוצת שרירים בדרגת קושי גבוהה ובאמצעות כך לגרום להעלאת מסת השריר, העלאת הטונוס השרירי (מתח), שיפור בחילוף החומרים הבסיסי ועוד.
השינויים המתרחשים בשרירים התנועתיים בגוף (לרבות שרירי הרגליים) במידה ומבצעים רק פעילות אירובית. בשרירי השלד קיימים סיבים לבנים וסיבים אדומים. הלבנים מהירים ומתכווצים במהירות ולכן אחראים על פעילויות קצרות ומהירות כגון: קימה מכסא, הסיבים האדומים הם איטיים יותר ואחראים על פעילויות ממושכות.
בעת ביצוע פעילות אירובית מפעילים בעיקר את הסיבים האדומים ולא את הלבנים. הדבר מהותי במיוחד עם העלייה בגיל בצרוף חוסר פעילות גופנית הפוגעת בתפקוד הסיבים הלבנים, או אז שכיחה התופעה שהסיבים הלבנים 'מחקים' בהתנהגותם את הסיבים האדומים ולא מתפקדים כתמול שלשום. התוצאה היא שיום אחד אדם יכול למצוא את עצמו קם מהכסא בהילוך איטי, נזקק לתמיכה כדי להיחלץ מהמכונית או כדי לקום מהספה ועוד, או להתקשות בעת ביצוע פעילויות ספורטיביות.
|
כאבי שרירים: כואב, אבל פחות
במידה ומדובר במתאמנים הפוקדים את חדר הכושר בקביעות, מומלץ לבצע על בסיס קבוע תרגילים לשרירי הרגליים ולא להסתפק רק בפעילות אירובית. כאמור, צפויות במקרה זה חוסר פרופורציה בין פלג גוף עליון לתחתון, הרעה בהופעה האסתטית כולה, העלאת הסיכון לנפילות ופציעות, קיצור טווחי תנועה (מרבית התנועות בפעילות האירובית אינן מתבצעות בטווח תנועה מלא של השריר) ועוד.
הקשר בין סוג הפעילות האירובית והאינטנסיביות בה היא מתבצעת לבין הירידה בתפקוד סיבי השרירי הלבנים. שחייה, הליכה, ריצה, רכיבה באופניים, מחול אירובי, טיפוס במכשיר הסטפר, ספינינג – כולן פעילויות אירוביות שכיחות, אך האם כולן משפיעות באותה מידה על סיבי השריר?
מסתבר שלא.
כל פעילות מתבצעת באופן שונה וההבדלים העיקריים ביניהן הם כדלקמן:
• אינטנסיביות הפעילות האירובית המתבצעת. לדוגמה, בעת טיפוס במכשיר הסטפר מופעלים השרירים באינטנסיביות גבוהה יותר מאשר בהליכה.
• מספר השרירים המשתתפים בפעילות. לא מעורב מספר זהה של שרירים. דבר המשפיע על מידת אינטנסיביות הפעילות ובד בבד על סוג סיבי השריר המעורבים (אדומים או אולי אף לבנים).
• דרגת הקושי של האימון. שונה מפעילות לפעילות. כשאינטנסיביות האימון גבוהה במיוחד ניתן אף להפעיל לפרקים את סיבי השרירי הלבנים, למרות שחשוב לציין שהזמן שנוכל להפעילם – קצר יחסית ועשוי להסתכם לכל היותר בדקות בודדות.
לסיכום, לפני שמחליטים לפסוח על ביצוע תרגילים לשרירי הרגליים ולהסתפק רק בפעילות אירובית, חשוב לזכור שמטרות האימון במקרה זה שונות והתוצאות – בהתאם. בהצלחה!







חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















