קריירה של ספורטאי נחשבת לקצרה במיוחד ולמשופעת במיוחד מנזקים לגוף. בתחום שכזה, בו גם הסיכוי לפגיעות גופניות גבוה מאשר במקצועות אחרים, עולה חשיבות החיסכון. כעת, לאחר המשבר בשוק ההון בשנת 2008, ברור כי חשוב להתאים את רמת הסיכון בחיסכון פנסיוני לגיל החוסך. שכן, רבים מהפורשים לפנסיה בשנת 2008 הפסידו כ-25% מהחיסכון, וזאת בדיוק כשפרשו. לכן, כיום כבר ברור כי התאמת החיסכון הפנסיוני לגיל החוסך הוא דבר קריטי ביותר לחוסך.
הדבר, חשוב אף יותר לספורטאים אשר נהנים בגיל צעיר מרמות שכר שהינן מעל רמות השכר הממוצעות במשק. לא פחות חשובה העובדה שהצטרפות לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים יכול לכלול כיסוי לאובדן כושר השתכרות במקרה של פציעה, דבר שרלוונטי במיוחד לספורטאים.
המודל הבולט בעולם בתחום נקרא "המודל הצ'יליאני". צ'ילה היתה המדינה הראשונה לקבוע כי תיק ההשקעות לפנסיה יותאם לגיל החוסך כך שיהיו מספר מסלולים: אדם בגיל מבוגר, הקרוב לפרישה יהיה במסלול בו שיעור המניות נמוך בתיק, לעומת זאת לאדם צעיר המתחיל את תוכנית הפנסיה שלו יהיה שיעור גבוה יותר של מניות.
זאת, כדי למנוע מצב ששוק ההון יורד באופן חד ולחוסכים המבוגרים נצבר כסף רב הסובל מירידות חדות (כפי שקרה בעת המשבר) ומה גם שהם יצאו בעוד מספר שנים לפנסיה ולא יהיה להם זמן "לתקן" את הנזקים שגרמה שנה כמו 2008, בשונה מחוסך צעיר שנותרו לו שנים רבות לתיקון הירידות שנרשמו. המודל מדבר על כך שחוסכים מבוגרים יעברו "בכפייה" לאפיקים סולידיים באופן אוטומטי. עם זאת, חוסכים מבוגרים שבכל זאת יהיו מעוניינים לחסוך באמצעות מסלול מוטה מניות יצטרכו לבקש זאת מהקרן בצורה מפורשת ובכתב.
מודל זה יושם לראשונה בצ'ילה לפני מספר שנים ועדיין אין לגביו ניסיון רב, אולם כבר כיום ישנה הסכמה גורפת כי יש לעבור במדינות רבות בעולם למודל מהסוג הנ"ל. נגיד בנק ישראל התבטא בעבר כי "חשוב שמערכת הפנסיה במדינת ישראל תהיה בנויה כך שהחוסכים יוכלו לקבל בבוא העת, בגיל הפרישה קיצבה סבירה לשארית חייהם וכי עלינו לאמץ את המודל הצ'יליאני".
כאמור, אצל ספורטאים צעירים שלא פעם מרוויחים שכר שהוא מעבר למה שנהוג מהשכר הממוצע במשק הדבר חשוב אף יותר. חשוב מאוד להתאים את החיסכון לפנסיה עפ"י רמת הגיל ועפ"י רמת השכר, שכן בגיל צעיר יותר רצוי כי החשיפה למניות תגדל שכן לאורך זמן אפיק זה מראה תשואות מרשימות לעומת מסלולים סולידיים.
