בירם כיאל מתקל את סטיבן דייויס (GettyImages) (צילום: מערכת ONE)
בירם כיאל מתקל את סטיבן דייויס (GettyImages) | צילום: מערכת ONE

לסיבה המרכזית לכך שבירם כיאל וסלטיק טרם הבטיחו את אליפות סקוטלנד קוראים סטיבן דייויס, הדינמו של ריינג'רס שמניע את הקבוצה קדימה ודואג להעביר את כובד המשחק אל רחבת ה-16 של הקבוצה היריבה ולאפשר לחלוצי קבוצתו לסיים את המאבקים בליגה בקלות.

לריינג'רס, הקבוצה האהודה עליו מילדות, הגיע דייויס בהשאלה מפולהאם בינואר 2008. לאחר נחיתתו בגלאזגו אמר בראיון לאתר הרשמי של הכחולים: "זה באמת חלום שמתגשם עבורי. גדלתי כאוהד ובמידה מסוימת נשארתי כזה. לכן, כשנודע לי שריינג'רס מעוניינים בי, זה לא היה משהו שאפשר לסרב לו".

את הקריירה המקצוענית החל דייויס באסטון וילה. כשהיה בן 17 הצטרף למועדון מברמינגהאם וזכה עם קבוצת הנוער של וילה בגביע האנגלי. את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת עשה שנתיים וחצי מאוחר יותר, בספטמבר 2004, כאשר בעונת 2005/06 כבר היה שחקן הרכב.

דייויס על כך שהקבוצה ספגה 4 שערים: &"ההגנה אצלנו מתחילה מהחלוצים&" (צילום: מערכת ONE)
בראון ודייויס (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

במועדון בחרו בו לשחקן הצעיר של העונה והכדורגלן האהוב על ידי האוהדים, כאשר מאמן נבחרת צפון אירלנד דאז, לורי סאנצ'ס, לא הצליח להתעלם מהופעותיו בפרמייר-ליג והגדיר את הכוכב הצעיר כ"פרנק למפארד הבא".

בקיץ 2007 קיבלה אסטון וילה הצעה מפתה עבור דייויס והקשר עבר לפולהאם תמורת ארבעה מיליון ליש"ט. סאנצ'ס אימן את דייויס גם בפולהאם ותחת הדרכתו זכה דייויס למקום בהרכב, אך עם עזיבתו של המאמן באמצע העונה, לאחר הפסד דרמטי לניוקאסל מפנדל בדקה ה-90, התערער מעמדו של דייויס בקבוצה וחודש לאחר מכן החל את דרכו בריינג'רס.

רוצה להיות כמו גאזה
דייויס נולד בעיירה הקטנה באלימנה שבצפון אירלנד ומשחק בנבחרת חלשה למדי, ללא סיכוי ממשי להגיע למעמד של טורניר גדול. שותף לאותה צרה הוא חברו מריינג'רס, החלוץ קייל לאפרטי, שמאז עזיבתו של קני מילר, קיבל את חולצת ההרכב ומשתף פעולה בהצלחה עם ניקיצה ילאביץ' הקרואטי.

סטיבן דייויס חוגג עם מאוריס אדו (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
סטיבן דייויס חוגג עם מאוריס אדו (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

את הבכורה בנבחרת עשה דייויס מול קנדה בפברואר 2005. שנה וחצי אחר כך בישל לדייויד הילי את השער בניצחון המפורסם על האחות הגדולה אנגליה, במסגרת מוקדמות מונדיאל 2006. באותו בית שובצה נבחרת בריטית נוספת, וויילס, שסיימה את הקמפיין במקום החמישי, נקודה פחות מלצפון אירלנד.

במאי 2006 דייויס הפך לקפטן הצעיר ביותר בתולדות הנבחרת הצפון אירית. למי שרואה העונה את ריינג'רס בליגה הסקוטית, נתון זה אינו מפתיע כלל, לנוכח הדומיננטיות שלו במרכז השדה, הסגירה המצויינת, האחריות שהוא מפגין במשחקו ויכולתו למצוא את הפירצה ולצאת קדימה בתזמון המדויק ביותר.

נראה שדרכו לכיבוש תפקיד הקפטן בריינג'רס אינה פשוטה כלל. כרגע משמש כקפטן דייויד וויר הבלתי נלאה, שבשבוע הבא ימלאו לו 41. מי שצפוי להילחם מול דייויס על תפקיד היורש הוא סטיבן נייסמית', הסקוטי הבינלאומי בן ה-24, מנהיג לא קטן בזכות עצמו.

פול גאסקוין (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
פול גאסקוין (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

כבר בעונתו הראשונה בריינג'רס הוביל דייויס את המועדון מגלאזגו לגמר גביע אופ"א, כשבדרך הוא כובש מול ורדר ברמן. באותה עונה זכה גם בגביע הסקוטי ומאז הוסיף לעצמו זכיה בשתי אליפויות וגביע סקוטי נוסף.

העונה הוא לובש את החולצה מספר 8, בה חשק בגלל הספרה של אלילו, הקשר האנגלי המבריק והמוחצן פול גסקוין, שכיכב בריינג'רס למשך שלוש עונות בסוף שנות ה-90.

בכך השלים דייויס מאזן די מוזר ונדיר: חולצה עם מספר שונה בכל אחת מארבע עונותיו במועדון. בעונת הבכורה קיבל את החולצה מספר 12, בשניה זכה לספרה 35 ואשתקד שיחק עם החולצה מספר 7 על הגב. נראה כי לאחר שקיבל את הספרה שרצה, לאור מצבו הנוכחי בקבוצה, דייויס, שרואה את עצמו כממשיך דרכו של גאזה, לא יוותר על מספר 8.