בשבועות האחרונים באור יהודה מדברים בעיקר על דבר אחד, בעצם, מדברים על איש אחד. כשמייקל לואיס הולך לאירוע, מלווים אותו לפחות שני מאבטחים. הם צמודים אליו, דרוכים, והם גם יודעים למה. "מייקל, תעשה לי ילד", צועקות המעריצות במפרץ חיפה, לשם הגיע כדי לקדם סדרה חדשה בכיכובו. "אני מזיעה, תעשי לי אוויר", אומרת נערה אחרת בהתרגשות.

מייקל לואיס פרץ לתודעה של בנות ישראל לפני שלוש שנים. הריבועים בבטן שלו קישטו פרסומות,
טלנובלות, וסדרות נוער. השבוע הוא חותם למעריצות לקראת סדרה חדשה והוא כבר התרגל. לפעמים זה מביך אותו.

הוא מדבר בכנות כשהוא אומר שהדבר שהם הכי אוהבים בו, זה הגוף שלו. לואיס התרגל. הוא התרגל להיות קודם כול גוף. על זה הוא הרי בנה קריירה. עכשיו את הגוף וגם את האהבה
לכדורסל הוא לוקח צעד אחד קדימה.

לפני כמה שבועות החליט להצטרף לקבוצת כדורסל מן המניין. החברים משכו אותו לעירוני אור יהודה,
בליגה ב' - קבוצה עם היסטוריה שנקטעה אי שם בשנות השמונים. עשרים שנה לא היה פה כלום.

באור יהודה לא ממש ידעו איך להתייחס לשחקן החדש." היו כאלה שהרימו גבה, כאלה שלא ממש ידעו
שאני משחק כדורסל", אומר לואיס. אבל אז הוא עלה למגרש. ועכשיו, יש כאלה שאומרים אפילו שהוא "הרכש הכי טוב שדרך באור יהודה".

השמועה על הרכש החדש עברה כאש בשדה קוצים. באימון הראשון שהוא הגיע, האולם התמלא בבנות אפילו שאף אחד לא פרסם. באופן כללי, בליגות הנמוכות כמעט ולא מגיעים אוהדים. אבל הסטטיסטיקה הזאת נכונה בדיוק עד לרגע שבו מגיע מייקל לואיס. כולם מגיעים למשחק כדי לצפות- בעיקר בו.

אחרי למעלה מעשרים שנה, אור יהודה שוב על המפה בכדורסל. ראש העיר מגיע לחזות בתחייה המחודשת,ואפילו כוכבי העבר מתייצבים. כל הקבוצה, כולל מייקל, כולם משחקים בהתנדבות. בינתיים, הם דורסים את הליגה, גם אם זאת רק ליגה ב'. המשחק מסתיים. אור יהודה מביסה את פתח תקווה, הקהל באקסטזה. לא כל כך בגלל הניצחון, בעיקר בגלל שעכשיו אפשר אולי לגעת במייקל.