לפני שאספר על המשחק של אמש (ראשון) אני חייב לציין שכשעזבתי את עירוני רמת גן בעונה שעברה, אולם זיסמן, האולם הביתי של הקבוצה היה בשיפוצים. ביום ראשון ראיתי את אולם הכדורסל בפעם הראשונה מאז שעזבתי, ואני חייב לציין שהוא יפה מאוד, מאורגן מאד, עם חדרי הלבשה ראויים, ועוד נמסר לי מראשי רמת גן שבקרוב גם יוסיפו יציע חדש. פשוט תענוג.
חבל שקבוצה עם מסורת כמו רמת גן ועם אולם משופץ ויפה עדיין לא מצליחה למלא את ההיכל באוהדים, למרות שידוע שרמת גן היא עיר של ספורט. בטח שאין לי את הפתרונות, אבל מישהו חייב להרים את הכפפה ולקבוע לעצמו יעד למלא את האולם הזה באוהדים. ולא רק ברמת גן, אלא בכל האולמות בארץ: חייבים להביא את האוהדים למגרשים. זה פשוט חבל שאולמות לא מתמלאים אצלנו בליגה.
ביום ראשון ידענו שאנחנו מגיעים לקרב, אמנם משחק כדורסל, אבל מבחינתנו וגם מבחינת רמת גן, פשוט קרב. בפינה הכחולה במשקל מצטבר של בערך 1,100 ק"ג, אנחנו מקרית אתא, מנסים לייצר את המומנטום החיובי שאנחנו כל-כך מחכים לו, עם ניצחון שני רצוף ושלישי בארבעת המשחקים האחרונים. ובפינה האדומה במשקל מצטבר של בערך 1,200 ק"ג, הקבוצה מרמת גן, שמנסה להיכנס לפלייאוף העליון ולהימנע מקרבות הישרדות בסוף העונה.
הכח רמת גן
שתי הקבוצות הציגו משחק כדורסל מאד פושר, שלא התעלה בשום חלק מהמשחק. הפסדנו את המשחק באגרסיביות. רמת האגרסיביות של רמת גן הייתה גבוהה משלנו ברוב חלקי המשחק, מלבד אולי ברבע הרביעי אז נזכרנו שאנחנו בקרב והעלנו את סף האגרסיביות, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.
לפעמים אנשים שוכחים עד כמה אגרסיביות בכדורסל חשובה. הכישרון, האתלטיות, ואפילו החוכמה לא יספיקו לנצח משחקים, בטח לא בליגה שלנו, שהיא כה צפופה, ורמת הקבוצות בה כל-כך צמודה, ובעצם מה שעושה את ההבדל זו רמת האגרסיביות, מי שנחוש יותר, מי שרוצה יותר, מי שמוכן לזנק על הריצפה או לקפוץ על שלטי הפרסומת כדי להציל כדור אבוד, הוא בסוף מי שינצח, וביום ראשון לצערי רמת גן רצו יותר מאיתנו.
אנחנו אחרי חודש שבו הצגנו גם כדורסל טוב, גם נחישות ורצון, אבל ביום ראשון לא הצלחנו להציג את אותו כדורסל שאנחנו משחקים בזמן האחרון ובטח ובטח לא את אותה הנחישות.
עוד דוגמה לעד כמה אגרסיביות חשובה, היה אפשר לראות ברוממה במשחק של נהריה. עם כל הבעיות הכספיות והשחרורים של שחקני המפתח, נהריה הגיעה לחיפה וניצחה בחיפה, שבנתה קבוצה עם תקציב גדול מאוד. אין ויכוח שחומר השחקנים של חיפה יותר מוכשר ועמוק מזה של נהריה, אבל כאמור - הליגה צפופה וצמודה, רוב המשחקים מוכרעים על פי רמת האגרסיביות, והקבוצה שתרצה יותר ותילחם יותר, כנראה בסוף גם תנצח.
אז אנחנו בקרית אתא נאסוף כוחות לשבוע חדש, שבוע של אימונים שבסופו עוד משחק קשה, ונקווה שהפעם נחזור להציג את הכדורסל שהצגנו בשבועות האחרונים.
שיהיה שבוע טוב לכולם.