כץ, מזרחי וגרשון חוגגים זכייה ביורוליג (צילום: מערכת ONE)
גרשון. אליו לו יתנהגו כמו לבירנבוים | צילום: מערכת ONE

תחושת הרווחה במכבי ת"א גדולה משתי סיבות: האחת, כל הניסיונות לפתוח בתקופת פוסט-פיני גרשון תחת מאמנים אחרים נכשלו, ועכשיו ייעשה ניסיון לצאת לדרך חדשה עם המקור עצמו.

השניה, אחרי זמן רב מכבי ת"א שמה דגש כפול גם על עלות חוזהו של המאמן שלה וגם על משך החוזה. תם הסיפור של מאמנים שעושים להם טובה בזה שמציעים להם להגיע ולעבוד במכבי ת"א.

גרשון הוחתם בשכר גדול לשלוש עונות, וזה יותר מאשר משך כהונתם בפועל של נבן ספאחיה, עודד קטש, צביקה שרף ואפי בירנבוים ביחד, ושמעון מזרחי כבר טרח להדגיש ולדייק: "לא מנג'ר. מאמן לכל דבר ועניין בשלוש השנים הקרובות", ומתוך השורות אני שומע לא רק את הצורך הנואש בייצוב עמדת המאמן והצורך בשקט נפשי, אלא גם מהות תפקיד המנג'ר שממשיכה להיתפס בעיני אנשי מכבי ת"א כסוג של תפקיד מיותר, כמעט קללה.

לגרשון, גם אם יפסיד העונה לא מעט משחקים, לא יתנהגו כמו לספאחיה, שרף או בירנבוים. ההנהלה, גרשון עצמו והקהל, מבינים שבעונה הזו הישג אירופי הוא בונוס. מקומו על הקווים בתחילת העונה הבאה מובטח, שלא כמו קודמיו.

לומדים שם בדרך הקשה. עלותם של ספאחיה, קטש, שרף ובירנבוים גדולה יותר מאשר עלותו של דייויד בלאט, למשל, אותו רצו בקיצים האחרונים, אבל נמנעו מלשלם לו את הסכומים שדרש.

היא לא גדולה יותר רק מבחינה כספית, כמובן, אלא גם ובעיקר מבחינת סך התארים שבארון והצד הרגשי של העניין שלווה במפחי נפש רבים: שני גביעי מדינה ואליפות אחת הלכו לאיבוד בשנתיים האחרונות, ולצידם הגיעו עשרות הפסדים נגד קבוצות ישראליות. במועדון כמו מכבי, שסך תאריו ועוצמתו המקצועית הם תעודת הזהות שלו, מדובר בקטסטרופה. לקח זמן, אבל הם הבינו. לפחות באופן זמני.

נאמן למסורת שלו, גרשון ייקח על עצמו את מלאכת הקידום. קודם כל הוא ינסה להעמיד את מכבי על הרגליים ולהעניק לה שקט מקצועי והצלחה מיידית, שאמורה להתבטא קודם כל בהחזרת הדאבל המקומי. אחר-כך יש לו מספיק זמן כדי להפוך את שרון דרוקר - במידה וימונה לעוזרו – למחליפו בבוא הזמן, בדיוק כפי שעשה עם דייויד בלאט.

כל הפרסומים וכל השאלות בדבר המחויבות והרצון שלו לתפקיד נדחקים הצידה מרגע שגרשון נוחת במכבי. כבר שנים שהוא אומר שלא נותרו לו הרבה שנים לעבוד, והנה הוא חוזר עם חוזה ארוך טווח. עשרות פעמים אמר שלא יחזור למכבי ת"א, והנה הוא כאן.

יש משהו בדינאמיקה של ספורט, ודאי כשהרבה כסף מעורב בעניין, שגורם לאנשים לשנות את דעתם. השאלה היא, אם גרשון ימצא בעצמו מחדש את האנרגיות שהובילו אותו לתהילה. באולימפיאקוס, אגב, היו שלבים שבהם נראה דרוך ומוכן לדרך החדשה כאילו הוא צעיר בעשרים שנה.

על אף התחושה הברורה והדיווחים לפיהם ראשי מכבי ת"א יצאו מגדרם למען שובו של גרשון, שום דבר לא היה יוצא לפועל אם גרשון לא היה באמת רוצה בתוך-תוכו לחזור למכבי ולקנות מחדש את מעמדו, שקצת טושטש בשנה-שנתיים האחרונות, כאחד המובילים באירופה.

בסופו של דבר, אפילו עליה עם נבחרת בולגריה לאליפות אירופה – הישג מצוין לכשעצמו – לא מוחק כל-כך מהר את הפגיעה באגו וברזומה כתוצאה מפיטוריו מאולימפיאקוס אליה הגיע על תקן משיח שידיח את אוברדוביץ' ופנאתינאיקוס. אחרי הכל, אייקונים כמו מסינה ואוברדוביץ' לא מפטרים כל-כך מהר, ופיטוריו מהקבוצה היוונית הטילו ספק בהשתייכותו לחבורה המצומצמת של הגדולים באמת.

ז'ליקו אוברדוביץ' (צילום: רויטרס)
אוברדוביץ'. האם פיני שייך לליגה של הגדולים באמת? | צילום: רויטרס

ככה שבאיזשהו מקום, גם אם פיני הצליח לכופף את הנהלת מכבי בימים האחרונים ולקבל ממנה את מלוא דרישותיו, הוא בעצם זקוק לה לא פחות מאשר היא זקוקה לו: גרשון מוצא בה כר ראוי לפעולה כדי לממש שאיפה ישנה שכבר כמעט התמוססה ופתאום נולדה מחדש: להקים בתל-אביב שושלת מוצלחת מספר 2. התיקונים ההכרחיים יתבצעו בזמן הקרוב, הזינוק האמיתי יתבצע בעונה הבאה. ודרך שושלת 2, אם תבוא, הוא יזכה לשוב ולעוף בביטחון במרומי הכדורסל האירופי כמו שהוא יודע.

לשאלת הכדאיות שבהחתמה יש תשובה אחת ברורה, גם אם היא באה על חשבונו של אפי בירנבוים: כן, ודאי שההחתמה נחוצה, ראויה ונכונה. והיא קשורה יותר לעברו של גרשון מאשר להווה שלו. גרשון היה זה שהרים את נוקיה לשמיים עם ההישגים שלו, ומשך באוזניים גם את הסרבנים האחרונים לקנות מנויים.

הוא זה שאמור להשקיט את המערכת בדרכו הרועשת, ליצור ביטחון אצל ההנהלה והאוהדים ואפילו התקשורת שתתן לו את הכבוד הראוי. כאשר מישהו עם רזומה וקבלות כמו של גרשון חוזר לעמוד במקום הטבעי שלו, המבט זז מהמאמן אל השחקנים במגרש. אולי עכשיו, כאשר בירנבוים לא באזור ואיש כבר לא יוכל לנעוץ בו סיכות, באמת נבין סוף-סוף מה מונע מקרלוס ארויו להשאיר את הלב על המגרש בצד ההגנתי, למשל.

קרלוס ארויו (צילום: יעל מרגלית, מערכת ONE)
ארויו. לא נותן את הלב | צילום: יעל מרגלית, מערכת ONE

הכל נדחק כרגע לטובת המשימה המיידית – ניצחון על מלאגה. בעבר הגיע גרשון בדיוק באותה סיטואציה למכבי ת"א (אז במקום יורם חרוש שפוטר) והפסיד במשחק הבכורה שלו נגד אפס פילזן באיסטנבול. בעונה שעברה זה קרה עם צביקה שרף, שהחליף את עודד קטש, וגם הוא נפגש עם פילזן בחוץ – וניצח.

עם 11 אלף איש בנוקיה ושחקנים שמבינים שהגיע תורם לצאת מגדרם, אין סיבה שגרשון לא יוביל לניצחון על מלאגה גם אם מאחוריו אימון-שניים בלבד עם השחקנים החדשים שלו.