sportFive544027 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

רק ניצחון אחד רשמה נבחרת ישראל במשחקי ההכנה לאליפות אירופה 2015, שתיפתח ביום שבת בארבעה מוקדים ברחבי היבשת (הבית הישראלי ישוחק בצרפת). אבל למרות סימני השאלה בנוגע לכושר בו מגיעים הכחולים-לבנים, את רכז הנבחרת גל מקל זה לא מדאיג. הנציג השני שלנו ב-NBA התארח ב"בוקר ספורט" והתייחס גם ליורובאסקט וגם לתהפוכות שעברו עליו בקיץ עד שחתם בכוכב האדום בלגרד.

"ממש לא חושב שאנחנו לא מוכנים לאליפות", הצהיר מקל, "ההכנה חשובה, כולם יודעים שלא ניצחנו מספיק משחקים בהכנה, אבל בסך הכל זו הכנה. המאני-טיים מגיע עכשיו וזה מה שיזכרו לנו. תמיד אפשר להתכונן יותר, אבל אלה המגבלות של נבחרת. אתה מגיע בקיץ אחרי שלא שיחקת הרבה זמן, השחקנים חלודים, צריך להיכנס לכושר וללמוד הרבה חומר. בקבוצה יש לך שנה שלמה לעשות את זה. זה האתגר של הנבחרת, אבל לא רק הנבחרת שלנו. אני מאמין בנו, אני הכי אופטימי שיש ומאמין שבמאני-טיים נהיה שם, למרות שהבית לא קל. יש כמה שחקנים שמגיעים בבשלות מסויימת, בשיא הקריירה שלהם".

מקל נשאל במה הנבחרת התקדמה בשבועות של ההכנה: "השיפור עצום בכל אספקט. קודם כל הכושר הגופני, שחקנים מגיעים אחרי חופשות ונכנסים לקצב. גם בתיאום, לאורך כל ההכנה ראיתם קו עליה גם הגנתית וגם התקפית. היה לנו חצי ראשון מצוין נגד קרואטיה, שזו נבחרת שהיא טופ 4 באירופה. יש מקום לאופטימיות. רצינו לנצח בעוד משחקים. חוץ מנגד סרביה שנגדם רדפנו, הובלנו בפלוס 10 בכל משחק".

הרכז הפותח של הנבחרת החמיא לשון דוסון, שלמרות גילו הצעיר (22) כבר הופך לחלק משמעותי במדים הלאומיים. "הוא ילד חבל על הזמן", סיפר מקל, "תמיד רוצה ללמוד ולהתקדם, עובד קשה. הוא כשרון גדול ואני לא צריך לספר לכם עליו. זו שנה שנייה שלו בנבחרת וזה לא קל, תמיד יש זמן להסתגלות. כבר עכשיו הוא חלק חשוב".

על החיבור עם המאמן ארז אדלשטיין אמר מקל: "יש חיבור מצוין, אני מאוד אוהב אותו. מכיר אותו הרבה זמן, מאוד פתוח איתו, מדבר איתו על הכל. אני באמת מעריץ את התשוקה שלו לנצח, רואים את זה בכל אימון ומשחק. הוא בתוך הכדורסל, באמת אוהב את זה, וזה יפה לראות מישהו שיעשה בשבילך הכל".

השחקן בן ה-27 דיבר גם על שיתוף הפעולה עם עומרי כספי וליאור אליהו. "אנחנו חברים טובים מאוד", שיתף הרכז, "הרבה שנים שהאווירה בנבחרת לא הייתה טובה כמו שהיא השנה. תמיד אחרי רצף הפסדים בהכנה יש חוסר בטחון ומתחילים לדבר, אבל השנה זה לא היה ככה. ביום ששלושתנו נהיה טובים, יהיה קשה לעצור אותנו. עכשיו זה המאני-טיים. שלושתנו מגיעים בבשלות מסויימת. ליאור עבר הרבה והייתה לו עונה מצויינת, אני ועומרי מגיעים לשלב שאתה מגיע לטופ בקריירה. זה לא רק אנחנו, יש עוד חבר'ה משמעותיים בנבחרת".

אחרי כל זה, מקל התבקש כמובן להעריך מה תעשה הנבחרת באליפות אירופה: מה יהיה ביורובאסקט: "קשה להגיד, נבוא לתת את הכל. משנה שעברה הייתה הרגשה טובה שבונים משהו לשנים קדימה, גם ההפסדים בהכנה לא שינו לי את ההרגשה. רוצים לשמח את כולם, הרבה יעקבו אחרינו. רוצים לעשות משהו שהנבחרת לא עשתה כמה אליפויות וזה לעלות שלב. מאמין שזה אפשרי לגמרי. המוטו צריך להיות שאנחנו לא יותר טובים מאף אחד ולא פחות טובים מאף אחד. אם נהיה מרוכזים אפשר להתמודד עם כל קבוצה".

 אמא שלי צילצלה אליי ושאלה 'למה לא סיפרת לי שחתמת במכבי?'

איך לא, מקל דיבר גם על ה-NBA, מכבי ת"א, הפועל ירושלים - וכל מה שביניהם. אבל בניגוד להרגשה מבחוץ שהרכז עבר תהפוכות במהלך הקיץ, הוא עצמו מבטיח שהעניינים היו הרבה יותר רגועים. "את רכבת ההרים התקשורת עשתה, מבחינתי זה היה פחות רכבת הרים כי ידעתי מה אני רוצה", טען מקל, "רציתי ללכת ל-NBA, לי ולסוכן שלי היו הרבה שיחות עם קבוצות. רציתי חוזה מובטח, בסוף קיבלתי הצעות לחוזה חצי מובטח, להגיע למחנה האימונים. בעקבות מה שקרה בשנה שעברה, היה לי חוסר מזל - התחלתי את השנה מדהים ופתאום מצאתי את עצמי בלי קבוצה - רציתי ללכת על בטוח. אם לא NBA, קבוצת יורוליג".

"מכבי הייתה אופציה וזו הייתה אופציה מצויינת", הוא המשיך, "לא נכון שלא רציתי להגיע למכבי. בזמן שהם רצו אותי הייתי נעול על ה-NBA, וכשהייתי מוכן להתקדם ולבדוק אופציות באירופה, במכבי זה כבר לא היה רלוונטי. כנ"ל הפועל ירושלים. היו הרבה הצעות ממועדונים באירופה, תמיד את ההחלטות שלי אני לוקח לפי הראש, אבל גם לפי תחושת בטן".

שחקנה החדש של הכוכב האדום בלגרד דיבר על הכותרות בתקשורת: "זה לא היה נעים שכל שני וחמישי מתפרסם שאני חתום באיזו קבוצה. אמא שלי פעם אחת צילצלה אליי ושאלה אותי 'למה לא סיפרת לי שחתמת במכבי?'. זה לא כיף. אני אף פעם לא מסתיר כלום מהמשפחה והחברים. זה יצר ציפיות מהחבר'ה שקוראים. היו שלבים שדיברתי עם י-ם ואפילו היינו קרובים. רציתי עד תאריך מסוים לחכות ל-NBA, לחלק מהקבוצות זה התאים ולחלק זה לא, לכוכב האדום זה התאים".

אז האם חלום ה-NBA עדיין קיים? "לגמרי. קודם כל, את החלום כבר הגשמתי. הדלת פתוחה מבחינתי עדיין. רואים הרבה שחקנים שהיו ב-NBA, הלכו לאירופה וחזרו. אם פריג'יוני הגיע ל-NBA בגיל 37 אז אני תמיד יכול. אבל לא מסתכל רחוק מדי, מתרכז בכאן ועכשיו. יש את הנבחרת ואחרי זה צריך לתת עונה טובה ויציבה ביורוליג, בטוח שאם אהנה ואמשיך להיות בראש הזה, גם ה-NBA יגיע".