הצגה ששווה את הכרטיס שלה (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
הצגה ששווה את הכרטיס שלה (gettyimages) | צילום: ספורט 5
Get Adobe Flash player
הלו, זאת התעללות. פארגו לא השאיר סיכוי להגנה (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
הלו, זאת התעללות. פארגו לא השאיר סיכוי להגנה (gettyimages) | צילום: ספורט 5

האם הישראלים בברלין הולכים גם להצגות? כי מה שראינו אמש ב-O2 היתה לא פחות מאשר הופעה גדולה של מכבי תל אביב. לבוא בכזו סיטואציה, אחרי ההפסד במוסקבה וכשסמית', סופו וטיוס לא כשירים לגמרי – ולקבל כזאת רמת ביצוע ויכולת - זה מעורר שאלות לגבי העתיד. אלבה ברלין הגיעה מאוד לחוצה, בצלמו של המאמן שלה (סאשה אוברדוביץ'), לעומת מכבי שבאה שקטה, רגועה ומוכנה – בדיוק כמו ששידר גיא גודס, שנתן מט לסרבי של הגרמנים.

גודס עשה מול אלבה שינוי אחד עיקרי. בלאט היה זורק למגרש ברבע הראשון 10 שחקנים כדי לתת להם להרגיש את הפרקט, לראות מי בפורמה, מי מפוקס, ובהמשך בוחר את ההחלטות שלו. פה, גודס הלך, לעניות לדעתי, עם הדרך של פיני גרשון: קיצור הרוטציה וסידור ההיררכיה. מרקז היינס הוא המחליף בעמדות הגארד ליוגב ופארגו, גיא פניני מחליף בעמדות הפורוורד לסמית' ורנדל, וטיוס הוא המחליף של סופו בעמדת הציר. סילבן לנדסברג עדיין בלי זהות, כי הוא נופל בין העמדות. לא בכל המשחקים צריך שחקן גבוה בעמדה מספר 2 או סמול פורוורד רך עם אוריינטציה התקפית – בניגוד לסמית'-את-רנדל. אבל היום, שום מילה על סמית' ורנדל, למרות ההצגה שלהם, כי עוד ניגע בהם רבות השנה.

יוגב אוחיון, בכל המשחקים שפתח העונה - גם אם באופן אישי לא היה במיטבו - סידר את ההיררכיה, את סדר החילופים וגרם למכבי ולפארגו להיראות טוב. אוחיון מנוסה, מחוייב, מקל על פארגו בניהול המשחק, מחזק את משחק ההגנה ולראייה 6 ריבאונדים ומשחק בלי אגו, ויעידו על כך 6 אסיסטים.

האמת, הפחידו אותנו וסיפרו שאלבה ברלין שומרת מצויין, אגרסיבית ומפוצצת בהגנה. מכבי ניטרלה את המוקש הזה בקלות על ידי שני מוליכי כדור, ריווח המשחק – שינוי אלמנטיים התקפיים בזוויות הכנסת הכדור לסופו או בראיית מצבי הפיק-אנד-רול עם אלכס טיוס, בריצה למשחק מעבר, וראו זה פלא: מכבי סיימה עם 60 אחוז מהשתיים, 45 אחוז מהשלוש (שקול ל-67.5 אחוז מהשתיים) ורק 12 איבודי כדור, כמות שמכבי תקנה בכל משחק עד סוף העונה. כששני מוליכי הכדור (פארגו 10 אס', אוחיון 6 אס') רושמים 3 איבודים כל אחד, ויחס מדהים של 6:16 באסיסטים-איבודים, אין בכלל ספק שההגנה של הגרמנים נכשלה בצורה טוטאלית.

מכבי עברה בשלב מסויים להגנת המאצ'-אפ זון שלה וגרמה לגרמנים לזרוק 24 פעמים מהשלוש. ההתקפה של אלבה הייתה מביכה ופרימיטיבית, ומאמן שהיה שחקן גדול, בשלב כזה של הקריירה שלו כמאמן, בייחוד שכולם מכירים את ההגנה הזו של מכבי, חייב להיות יצירתי ומתוחכם יותר.

שאלת השאלות היא האם העובדה שמכבי שיחקה בסגל מלא, והופיעה בצורה שכזאת, יכולה לתת שביב של תקווה לשחזור הישגי העונה שעברה. תראו מה זה: מכבי ניצחה 69:84 את אלבה, צסק"א ניצחה לפני שבועיים בברלין 68:84. מכבי ניצחה 62:101 במדד, צסק"א ניצחה 68:104 במדד את הגרמנים. מכבי גרמה לרכז קליף ארמונד 0 מ-7 מהשלוש, צסק"א גרמה לו ל-0 מ-6 מהשלוש. אפשר לחפש עוד מספרים, אבל העובדה ברורה: בסגל מלא ובריא, מכבי תוכל ללכת כל הדרך.

ביום ראשון מכבי תגיע לארנה ותפגוש את הפועל ירושלים, בנסיון להוריד את הקוף של גביע ווינר מהגב ולשלוח מסר חד שהם לא מתכוננים לוותר על תואר האליפות. מבחינתנו, ניתן רק להיות עצובים שאחרי שראינו את לימוז' ואלבה – ובשבוע הבא את צדוויטה זאגרב - לישראל אין נציגה שנייה ביורוליג.