ההפסד במילאנו, שעלול להתברר כקריטי במיוחד במאבקי ההעפלה לפלייאוף, ייזכר גם כהפסד הראשון שבו הוטחה במאמן מכבי ת"א, יאניס ספרופולוס, ביקורת, גם אם אנונימית, מצד קודקודי הקבוצה. אין ספק שספרופולוס הצליח לשקם ולשדרג את הפן המקצועי כמעט בכל היבט מאז שהגיע, אבל דווקא במילאנו, דווקא ליריבה הזאת, ודווקא בתזמון הזה, המאמן היווני איבד מהחדות שמאפיינת אותו וניהל את המשחק בצורה שגויה.
אחד הדברים הקשים למאמן, הוא לדעת כיצד "להרגיש" את השחקנים שלך. במשחק נגד מילאנו ספרופולוס טעה בשני אלמנטים מרכזיים: הקרדיט המוגזם שניתן לשחקנים שפשוט לא הופיעו, כמו דיאנדרה קיין, אנג'לו קלויארו וג'רמי פארגו, וכן אותו חילוף משולש שביצע 4 דקות לסיום, כשהוציא את אלכס טיוס, ג'ון דיברתולומיאו וג'ייק כהן והחזיר את סקוטי ווילבקין, טאריק בלאק ואת ג'וני אובריאנט.
מאותו חילוף, מילאנו ביצעה ריצת 7:0, שממנה מכבי כבר לא הצליחה לחזור. אז במשחק ההוא, ספרופולוס לא הצליח "להרגיש" את השחקנים שלו.
פלוס מינוס: זוס מצד לצד
אחד המדדים הסטטיסטיים שיכולים לעזור למאמן "להרגיש" את השחקנים שלו הוא מדד הפלוס/מינוס. כן, אותו נתון שבשנים האחרונות הפך לבסיסי, שמשום מה אתר היורוליג בוחר להסתיר אותו מפני הגולשים. באמצעות פלטפורמת הסטטיסטיקה Instat אנחנו יכולים לראות שמדד הפלוס/מינוס הוא חמקמק מאוד, בהרבה פעמים מטעה ומצייר תמונה לא ממש מציאותית. ברוב המקרים, הפלוס/מינוס יעיל בבחינה לאורך זמן ולא במשחק בודד.
ואם בכל זאת ניקח את המשחק הבודד נגד מילאנו, נגלה שדווקא השחקנים שקיבלו את נתח הדקות הגדול ביותר הם אלו ש"החזירו" עם מדד פלוס/מינוס השלילי ביותר: דיאנדרה קיין (23 ד', 11-), ג'וני אובראיינט (19 ד', 10-), טאריק בלאק (22 ד', 5-) וסקוטי ווילבקין (21 ד', 4-).
בואו נחדור נקודתית לאותו חילוף משולש, שם ספרופולוס בחר להחזיק למגרש את ווילבקין, בלאק ואובריאנט שסיימו את המשחק עם 19- מצטבר, על חשבונם של טיוס, דיברתולומיאו וכהן שסיימו אותו עם 1+ מצטבר. והנה לכם הסבר פשוט ל"הרגשה" לא טובה של השחקנים.
אמרנו שמדד הפלוס/מינוס מספר סיפור יותר אמין לאורך זמן. אז מה קורה במכבי מתחילת העונה ביורוליג? הטבלה המצורפת מאששת לנו כמה הנחות יסוד לגבי שחקנים במכבי אבל גם מנפצת מיתוסים מסוימים מצד שני: הנתון המפתיע ביותר הוא של יובל זוסמן, שלמרות שאינו מפגין דומיננטיות, הוא שחקן הפלוס/מינוס הטוב ביותר במכבי; במקרה של ג'וני אובראיינט אנחנו כבר נוכחנו להכיר שבפרקים מסוימים במשחקים הוא עלול להסב נזק לא קטן, ונתון הפלוס/מינוס של מוכיח את זה עם 83- נקודות כשהוא על המגרש; מצד שני, אנג'לו קלויארו מצטייר מתחילת העונה כגיים צ'יינג'ר בהרבה משחקים, אבל גם הנתון שלו לא מחמיא במיוחד עם 54- נקודות כשהוא על המגרש.
מה שצריך להדאיג את הצוות המקצועי במכבי הוא שרק חמישה שחקנים רושמים פלוס/מינוס חיובי, ופרט לדני אבדיה, שמיעט לשחק עד כה, כל השחקנים שרושמים נתון שלילי עושים את זה "בגדול", החל ממינוס 20 לטיוס ורול ועד הנתון הגרוע של אובריאנט. כלומר, כמעט אין שחקן שרושם פלוס/מינוס "בקטנה", זה או צל"ש או טר"ש.
הערב בחמישיות: בלאק עושה את ההבדל
נתון הפלוס/מינוס מהווה את הקרקע לניתוח סטטיסטי נוסף שעוזר למאמן "להרגיש" את השחקנים שלו ולדעת מתי נכון יותר להשתמש בהם ומתי פחות. בדיקה של החמישיות היעילות ביותר של מכבי מגלה שבזמן שברוב המקרים ספרופולוס יודע מי החמישייה הטובה ביותר - והולך איתה, הוא גם לא מצליח לזהות מי החמישייה הכי פחות יעילה שלו, וגם איתה משחק יותר מדי.
כך יוצא שהחמישייה הטובה ביותר שמכבי מבחינת פלוס/מינוס, גם משחקת הכי הרבה (88:51 ד'), אבל שהחמישייה הגרועה ביותר מקבלת את נתח הדקות השני בגודלו (52:21). מה שמעניין לא פחות הוא שיש הבדל אחד בלבד בין שתי החמישיות הללו, וקוראים לו טאריק בלאק: כשווילבקין, קיין, קלויארו ואובריאנט משחקים לצד אלכס טיוס, אתם מקבלים את החמישייה הגרועה ביותר של מכבי, אבל אותה חמישייה בדיוק עם טאריק בלאק במקומו של טיוס מניבה את הפלוס/מינוס הטוב ביותר.
הנתונים הללו מלמדים אותנו עוד שתי תובנות מעניינות: יובל זוסמן לא "מככב" באף חמישייה שלילית, ואילו ג'רמי פארגו, שרבות דובר על החזרה הלא מוצלחת שלו עד כה, לא מופיע באף חמישייה חיובית או שלילית, וזה מה שמעיד יותר מכל על כך שפארגו, שהתחיל את העונה כאחד העוגנים הכי חשובים במכבי, לא מצליח לתת ערך מוסף אחרי החזרה מפציעת הגב הקשה.
