בווידאו: הזהב האחרון של הדרים טים בריו
אחד הדיונים האהובים על חובבי ספורט הוא "מה היה קורה אם". אם עודד קטש לא היה נפצע, אם פורטלנד הייתה בוחרת את מייקל ג'ורדן בדראפט, אם לליונל מסי לא היו בעיות גדילה או אם הפועל ת"א הייתה בוחרת באותו חלון העברות את ערן זהבי ולא את אלמוג כהן.
בדרך כלל מאמנים וספורטאים לא מרשים לעצמם להיכנס לספקולציות כאלה, אלא אם מדובר בכאלה שפרשו ולא ממש אכפת להם מה חושבים עליהם. כזה הוא דושאן איבקוביץ'. המאמן הסרבי זכה כמעט בכל תואר אפשרי והקיץ, בגיל 72, הוא החליט לקטוע את הקריירה שלו.
בראיון ביוון הוא היה אמיץ מספיק כדי להיכנס לאחת משאלות "המה אם" הגדולות בכדורסל האירופי. מה היה קורה אם לא הייתה מלחמה ביוגוסלביה. "אם יוגוסלביה לא הייתה מתפרקת, היינו מנצחים את הדרים טים ב-1992. בעוד שחקנים אחרים היו מצטלמים עם השחקנים שלהם, אנחנו עבדנו קשה כדי להגיע למשחק הזה", הוא הצהיר.
כמובן שבדיעבד אפשר רק לדמיין איך הייתה נבחרת עם דראזן פטרוביץ', טוני קוקוץ', דינו ראדג'ה, ולאדה דיבאץ', זארקו פאספלי וסשה ג'ורג'ביץ' הייתה מסתדרת עם מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון ושות', אבל הנבחרת היחידה שנתנה להם פייט במשך כמה דקות הייתה קרואטיה של שלושת הראשונים.
לגבי שחקן אהוב, איבקוביץ' היה פחות החלטתי: "אני לא יכול לבחור אחד. כולם כמו בנים שלי. למשל דראזן פטרוביץ'. היה ידע איך לעבוד קשה. אם היה אימון ב-08:00 בבוקר, הוא כבר היה שם ב-07:30, מוכן ללמוד ולעבוד".
