עדויות קשות של אוהדי הפועל ירושלים, לאחר המשחק אתמול (רביעי) באתונה: אחרי הערב המטלטל שעברו כ-500 אוהדים במשחק מול א.א.ק, האוהדים נחתו בשלום - וכעת סיפרו את סיפורם ממה שקרה ביוון.
"היתה הרבה בהלה, הרבה פחד", אמר אחד האוהדים. "הכל התחיל כשהמשטרה היוונית עשתה רושם, נכנסנו לאוטובוסים, חסמו כבישים, באנו מאוד בטוחים למשחק. הגענו והמשחק התחיל, היה אפילו קצת מנומנם. ברגע שהיתה ריצה טובה של הפועל התחילו פיצוצים ובומים, הרבה בהלה של ילדים, אנשים מבוגרים. באופן אישי זו חוייה שלא אשכח, זה הרגיש טרור, זה היה נורא. אנטישמיות, דגל שנשרף, זו חוויה מאוד לא נעימה.
"ממש בסוף הרבע הראשון, פתאום ממש בבום התחילו להיזרק לעברנו סלעים. זה היה מאוד מפחיד. היו אנשים שזה גם פגע בהם, ואז התחילה ריצה לכיוון הצד השני. זה היה ממש טרור, אירוע שאני לא אשכח באופן אישי. חשתי סכנת חיים, זרקו משהו שנראה כמו חזיז או רימון הלם. זה היה מאוד מפחיד, פחדנו שזה יתפוצץ עלינו. היה מנוסה של אוהדים, המון נפגעי חרדה. זה לא היה קל".
"המשחק השלישי? אני מגיע במצב רוח של מלחמה, לבוא לטרוף, בלי אלימות כמובן, אבל עם אש בעיניים. החוויה הזאת גרמה לי לרגשות עזים, גם ביחס לקבוצה שלי, זה אירוע שמאוד חיבר בין האוהדים לשחקנים. בטרמינל זה הרגיש שכולם מחוברים, ננסה לשים את זה מאחורינו ושהם יקבלו עונש ראוי. פיב"א לא הוכיחה את עצמה עדיין בהקשר הזה".
אוהד אחר אמר: "באנו שמחים וטובי לב, באנו למשחק וידענו שהמגרש עוין ושלא יהיה קל שם, עוד מ-2019. באנו אופטימיים, באנו לעודד, לשמוח, להנות מכדורסל וחבל שהגענו לשדה קרב".
"בתחילת המשחק היו דברים לא סטנדרטיים כמו שריפת דגל, קריאות נאצה, דברים שאולי פחות פחדנו פיזית, אבל לא נעימים לראות. עם פתיחת המשחק זה עלה מדרגה - חזיזים, סלעים, ובחוץ אנחנו שומעים שדה קרב ומלחמה של ממש. זה ממש פחד, אני בחור שהיה לוחם בצבא ועוד 10 שנים במערך הביטחון, אבל זה שונה, באנו לספורט, באתי עם הילד ולא התכוננו למלחמה כזאת".
בשלב הזה הספורט באמת הופך להיות שולי, כל מה שמעניין זה לשמור על הילד ועליי. עלינו למעלה, זרקו עלינו מכל הכיוונים".
אוהדת הקבוצה מסרה גם כן: "הגענו לאינתיפאדה. הגעתי למצב שאני רועדת, נוחתות לי אבנים ליד הראש, חזיזים, יחדות בוכות בשירותים. היה הכל חוץ מאירוע ספורט. היינו 500 איש מבוהלים, כלואים, והמשטרה הבהילה אותנו ולא הוציאו אותנו בגלל מה שקרה בחוץ. מצאתי את עצמי עם גז פלפל בעיניים, רופא הקבוצה טיפל בי כי לא יכולתי לראות כלום".
"אמרו לנו: 'אנחנו לא רוצים לבאס אתכם, אבל אי אפשר להפסיק את המשחק. אם נפסיק את המשחק, יהיה פה פוגרום ואנחנו לא נוכל להשתלט על זה'. התוצאה של המשחק הזה לא קשורה לספורט. נסענו דוך לדירה, נועלים את הדלת ויוצאים בפעם הבאה להסעה של הפועל. וביום רביעי נחזיר להם, אבל בספורטיביות, כי אלימות זה לא אנחנו".
