מרווין ג'ונס הפך ליקיר האוהדים בהיכל הטוטו בחולון העונה. הסנטר שצירף גיא גודס בקיץ השתלב בצורה נהדרת ולאורך העונה נמצא בגרף שיפור מתמיד. חבריו לקבוצה לא מפסיקים להחמיא לו וגם הצוות המקצועי הבין שיש על מי לסמוך. ג'ונס מעמיד עד כה בליגה ממוצעים של 14.2 נקודות ו-8 ריבאונדים ושמו נקשר לאחרונה אצל מועמדות שונות ברחבי אירופה. במועדון פוסלים על הסף כל מעבר שלו.
המעבר לחולון הגיע דווקא בתקופה הקשה בחייו. אמו, שגידלה אותו לבד, נפטרה בפתאומיות ולג'ונס לא הייתה את ההזמדנות להיפרד ממנה. "זאת הייתה התקופה הכי נוראית בחיי. מיד לאחר המוות הייתי צריך להגיע לכאן לישראל. הייתי מבולבל ולא בראש של כדורסל. הרגשתי שהכל קורס, שהכל עליי, שאני צריך להיות שם עבור משפחתי", מספר מרווין ג'ונס בשיחה לערוץ הספורט. "אמא שלי הייתה הכל בשבילי, אנחנו היינו אותו אדם, הסיבה שהתחלתי לשחק כדורסל הייתה שידעתי שככה אוכל להעניק לה חיים טובים, כמו שהיא ניסתה להעניק לי".
ג'ונס לא גדל עם כפית של זהב בפה. סבתו, שהייתה קרובה אליו מאוד, נפטרה גם היא בגיל צעיר והדבר גרם לג'ונס להיות "ילד בעייתי" כמו שהוא מגדיר זאת בעצמו ולא להשקיע בבית הספר: "הייתי הליצן של הכיתה, זה עזר לי בהתמודדות, בחיי האישיים. התחלתי לשחק כדורסל רק בגיל 16 שזה די מאוחר", משחזר ג'ונס.
אחרי שהתחיל הוא הבין מיד שהכדורסל הוא הייעוד שלו. הוא עבר לא מעט תחנות עד שנחת אצל אלופת המדינה. ברוב העונה שעברה שיחק בפאוק סלוניקי היוונית, ואת חלקה האחרון של העונה בילה בליגה הפורטוריקנית. בנוסף, הוא שיחק במשך שלוש עונות בסלובניה, ביקר גם בליגה היוונית כששיחק במדי פרומתיאס ופרישטרי וביולי האחרון כאמור הצטרף לשורות החבורה של גודס.
"כשהצטרפתי בקיץ הדבר הכי חשוב עבורי היה להבין מי הרכז. כשהבנתי שמדובר בג'ו רגלנד הבנתי שאהיה בסדר" מחייך ג'ונס. "הקשר שלנו היה טוב מההתחלה. הוא מדבר הרבה, מאוד דומיננטי, וישר הבנו שמדובר בקשר טוב שמקרין גם על הפרקט. חברי הטוב מלקולם גריפין המליץ לי להגיע לכאן לארץ. מלבד הכדורסל הוא סיפר לי שיש כאן תרבות ואנשים נהדרים ואכן ידעתי שהוא לא יטעה אותי".
כזכור את העונה התחיל ג'ונס בצוותא עם קני קאדג'י בקו הקדמי, עד שיחרורו של קאדג'י לפני יותר מחודש, כשמי שהחליף אותו היה ג'אבין דלורייה: "הדברים נראים הרבה יותר טוב. אני מאוד אוהב את האופי של ג'אבין. כמובן שיש דברים ללמוד, בין השאר לשחק יחד ואני מודע לזה. המאמן מדבר הרבה על החשיבות של שנינו יחד ואני מרגיש שזה בכיוון הנכון - אם נתחבר בצורה טובה יהיה מאוד קשה לעצור אותנו", מספר ג'ונס על החיזוק של הקבוצה.
מי שחלק עד לא מזמן את חדר ההלבשה עם ג'ונס הוא אריק גרין, שחתם לפני מספר ימים בבודצ'נוסט ועזב את הקבוצה: "הוא היה הכל. הוא ידע למה הוא בא ועשה בדיוק את אותם דברים שהוא אמור לעשות. אין ספק שנצטרך להתעלות כי הוא היה פקטור משמעותי אצלנו בקבוצה, אבל עם זאת אני בטוח שדברים יסתדרו".
מבחינה אישית ג'ונס מרגיש מצוין כאן בארץ ומודע לציפיות ממנו: "אני יודע בדיוק בשביל מה הביאו אותי. עיוור רואה את התרומה שלי לקבוצה. אני רוצה ושואף להיות חלק משמעותי בכל מקום שאני דורך בו. אין הרבה גבוהים שיכולים לעשות את מה שאני עושה אם זה השלשות או המסירות. אני חושב שהתרומה הגדולה שלי היא בהגנה, אני יכול לשמור על השחקן הנמוך ביותר או הגבוה ביותר. אני מודע גם לדברים שאני צריך לעבוד עליהם. אני קם בבוקר על מנת להשתפר, מרים כל יום יותר משקל, עובד יותר קשה, שומר על חיים ספורטיבים - זה חשוב לי מאוד".
לגבי הפועל חולון של השנה מדבר ג'ונס על היעדר לחץ ועל העובדה שהוא לוקח יום ביומו. "מהניסיון בחיים שלי אני למדתי שאין צורך למהר עם המחשבות, להנות מהרגע. לקח לי זמן להבין את זה. כרגע אני נהנה מאוד מהרגע, מהקהל ומהאנשים סביב ובטוח שיש כאן חומר שיכול להגיע רחוק".
מה אתה עושה בזמנך הפנוי?
"אני בנאדם מאוד רגוע, אוהב לשחק משחקי מחשב עם סי ג'יי האריס, לאכול במסעדות טובות ולשתות יין יקר".
מה החלום שלך?
"החלום שלי הוא שאמא שלי תהיה גאה בי. אני חי בשבילה, משחק בשבילה ואני רוצה להמשיך את המורשת שלה. אני רוצה להצליח להנות מכדורסל כאן עם הפועל חולון ובעיקר להמשיך להרגיש שאני משתפר".
