אחרי שנה וחצי מחוץ להיכל נוקיה, יכול יותם הלפרין להתענג על הישג גדול. לא רק שזכה בתואר ראשון בניכר, הגביע היווני המכובד, ולא רק שהוא זכה בו אחרי משחק גמר קשוח ועקוב מדם, ולא רק שהיריבה בגמר היתה האויבת המושבעת, פנאתינאיקוס, אלא שבכך נשברה סוף כל סוף הבצורת הארוכה, הכואבת והבלתי נתפסת, של שמונה שנים ללא תואר עבור מועדון הפאר האדום.
הנה, בערב אחד, התקיימו כל המרכיבים הדרושים לקתרזיס אדיר, וכזה אכן התרחש. יממה לאחר הניצחון בתוצאה הנמוכה הטיפוסית ביוון, 64:68, סיפר הלפרין ל-ONE על הטירוף שמתחולל כעת ברחובות פיראוס, הפרבר האתונאי שלפי תיאוריו של הלפרין, הינו המקום השמח ביותר עלי אדמות בימים אלו (והעצוב ביותר עבור מנקי הרחובות, שיצטרכו להתמודד עם הבלאגן).
"זה מדהים, החגיגות כאן זה לא משהו שאני בכלל יכול להסביר. חבל לי שהחברים הקרובים שלי לא יכולים להיות כאן כדי להבין על מה אני מדבר. הקבוצה לא זכתה בתואר שמונה שנים ואחרי כל-כך הרבה זמן, ועם כל ההשקעה הכלכלית בקבוצה זה כיף להחזיר למועדון המפואר הזה עם גביע", אמר הלפרין.
"אני בטוח שגם בשביל ההנהלה, הנשיא, המאמנים והקהל זה בלתי רגיל, ובמיוחד לאור העובדה שזה בא אחרי ניצחון על פנאתינאיקוס, שזה הניצחון הכי מתוק שיש כאן".
הלפרין, שכבר ידע אי אילו שמחות פה בארץ, בצהוב, ניסה לערוך השוואה בין החגיגות התל-אביביות, עיר הידועה בחיי לילה סוערים, להזכירכם, לבין החגיגות בפיראוס, אך התקשה למצוא נקודות דמיון.
"כל מה שקשור בספורט כאן, יש לו המון עוצמה. בשביל הקהל שלנו, הקבוצה והשם אולימפיאקוס הם מעל הכל. אחרי כל-כך הרבה שנים שלא חגגו כאן תארים, קשה לתאר את מה שעברנו כאן. אני לא ממש יכול להשוות את החגיגות כי כאן האוהדים לוקחים את המועדון מעל לכל בצורה מאוד רצינית".
"מבחינה אישית, זוהי עוד אבן-דרך בקריירה שלי, והמטרה שלי היא כמובן לסיים הכי טוב את העונה. מבחינה קבוצתית, יש לנו עוד שני מפעלים לתת בהם את כל מה שאנחנו יכולים ולנסות לסיים עם תארים נוספים בליגה היוונית וביורוליג".
עבור עשרות אלפי אוהדים אדומים, שחגגו ברחובות פיראוס שיכורים מאושר, היה זה לילה של אסקפיזם מושלם מהמשבר הכלכלי המטריד העובר על המדינה. על שחקני הקבוצה המנצחים, היה זה בעיקר לילה של בוזוקי: "הלכנו לבוזוקי, שזה מועדון אסלי יווני", הסביר הלפרין לאלו מאיתנו שאינם יודעים, "והיתה חגיגה אסלית יוונית, זה משהו כמו ה-206 של מכבי אבל של היוונים. היה ערב מדהים, שמח ומרגש. כמובן שחגגו והיינו מאוד מרוצים מההישג העצום".
העובדה כי מבחינה מקצועית, היה זה משחק פחות טוב עבורו, דומה שלא העיבה על שמחתו של הלפרין, שפתח את המשחק בחמישייה אבל נקלע לבעיית עבירות מוקדמת, שהוציאה אותו מהמשחק, אותו סיים ללא נקודות בכ-13 דקות.
"שיחקתי 13 דק' ואמנם לא קלעתי, אבל היה לי את העונג ואת הזכות להיות חלק מהמשחק האדיר שלנו ומהזכיה הגדולה בגביע, ואני כמובן מאוד שמח על כך. הדבר החשוב ביותר הוא שניצחנו ולקחנו את הגביע, וזה יותר חשוב לי מהסטטיסטיקה האישית שלי".
כבר ביום ראשון הקרוב ייפגשו שתי היריבות השנואות, הדבוקות זו לזו בצמרת הליגה, למאבק איתנים נוסף, בעל השלכות לגבי המשך העונה. הפעם, פנאתינאיקוס תהיה המארחת וניצחון שלה יגדיל את הפער בצמרת.
"זה קרב חשוב מאוד ביום ראשון, בדרך להמשך השגת המטרות שלנו. לפנאתינאיקוס יש ביום חמישי משחק על החיים שלהם ביורוליג נגד ברצלונה, והם בוודאי בלחץ גדול, כי אם הם מפסידים הם מחוץ ליורוליג, והם בוודאי לא רוצים שזה יקרה. אפשר להגיד שזה שבוע מאוד עמוס ומשמעותי בשביל פנאתינאיקוס ואנחנו נצטרך לעשות את העבודה שלנו ולנצל את החולשות שלהם".
הלפרין התייחס גם לחגיגות החזרת הגביע לארון התארים של מכבי ת"א ואמר: "ראיתי את המשחק ואני הכי שמח בשביל מכבי, כי היא הקבוצה שהכי הגיע לה. היה חשוב להחזיר את הגביע לתל אביב, זה כל היופי בגביע, משחק אחד ויכולות להיות הפתעות. העונה מכבי לא נתנה לזה לקרות ואני מאוד שמח בשבילם. זה ברור שמכבי ת"א היא ללא ספק הקבוצה הכי טובה בארץ והגיע להם לזכות בגביע".
