נימבורק הצ'כית תארח היום (שלישי) ב-19:00 את הפועל ירושלים למשחק במסגרת המחזור השלישי בשלב הבתים ביורוקאפ. עבור כמה אנשים בצ'כיה הקרה, המשחק הזה יהיה מעט יותר מיוחד, ואחד מהם הוא אפיק ניסים.
ניסים (29, 1.85) הגיע בקיץ האחרון לנימבורק, שם פגש צוות אימון ישראלי, הכולל את ננו גינזבורג ועוזרו, אורן עמיאל, והפך במהרה לאחד מהשחקנים המובילים של מועדון שנמצא במגמת עלייה.
לקראת המשחק הערב מול הנציגה הישראלית, שוחחנו עם אפיק על הקריירה הארוכה והמרשימה באירופה, הגעגועים לישראל, ההיעדרות מהנבחרת וחבריו לקבוצה הנוכחית.
עזבת את איטליה הקיץ לאחר שנתיים מוצלחות בפרימה ורולי. איך היית מסכם אותן ולמה בחרת לעזוב?
"אחרי שנתיים מוצלחות באיטליה הרגשתי שהגיע הזמן לשנות, לחפש אתגר חדש. רציתי לחזור לשחק פעמיים בשבוע ולהמשיך להוביל קבוצה עם שאיפות, ונימבורק זה המקום, כי אנחנו משחקים גם בליגה האדריאטית וגם ביורוקאפ".
איך שיתוף הפעולה המחודש עם ננו גינזבורג, שאימן אותך לפני הרבה שנים ברמת השרון?
"לחזור לשחק בשביל ננו זו מין סגירת מעגל קטנה, ועוד לשחק בשבילו בארץ זרה בתור זר, זה גם משהו שתמיד חשבתי עליו ואני מאד שמח שזה קרה".
אתה נמצא כבר הרבה שנים בחו"ל. איך אתה מסתדר שם כיהודי וכישראלי בתקופה הלא-קלה הזו?
"זו השנה השמינית שלי בחו"ל. אני מרגיש שעשיתי הרבה עד עכשיו, ויש לי עוד הרבה לפני. השאיפה היא להישאר כמה שיותר בחו"ל ולהמשיך להצליח. אני רגיל לחיות בחו"ל. כרגע אני נמצא כאן עם חברה שלי, יעל, ואנחנו חווים את החוויה של לחיות בחו"ל ביחד ומנסים לעזור אחד לשני".
אתה לא מתגעגע קצת לליגה הישראלית ולמדינה?
"משהו שאני מאוד מתגעגע אליו הוא לדבר ולהעביר חוויות בעברית בחדר ההלבשה, וזו אחת הסיבות שאני מתגעגע לארץ. אני חי כאן עם חברה שלי יעל, שהכרתי אותה כשהייתה דיילת באל-על ובאחת הנסיעות שלי חזרה לארץ, מאיטליה לפני שנתיים, הכרנו ומאז אנחנו ביחד".
איך יכול להיות ששחקן כמוך, שהיה כוכב בכל הנבחרות הצעירות של ישראל, ועלה לבוגרת בגיל צעיר, לא מקבל תשומת לב ממאמני הנבחרת ומקבוצות גדולות בישראל? מה הסיבה לכך? האם שיבק דיבר איתך לאחרונה והאם באו לעקוב אחרי ביצועיך?
"אני חושב שמי שמבין בכדורסל ואנשי המקצוע יודעים מה אני עושה ואיך אני מצליח. אני גאה שבכל מקום שהייתי מאד מעריכים אותי ושמעו עליי, גאה להיזכר בכתבות בלאקיפ הצרפתי ובגאזטה דל ספורט האיטלקי. אני חושב שעוד אתרום לנבחרת. זו עוד מטרה שהצבתי לעצמי ואני בטוח שאעשה זאת".
היו שמועות בקיץ הזה ובקודם על כך שמכבי חיפה הייתה מעוניינת בך. זה נכון? והאם היו עוד קבוצות ישראליות שהביעו בך עניין?
"חיפה רצו שאני אשחק בשבילם. דיברתי הרבה עם אלעד חסין, והאמת שזה משך אותי, אבל הרצון להצליח עוד בחו"ל הוא זה שקבע שאני אגיע לנימבורק".
היית מהשחקנים המרכזיים של נבחרת העתודה הגדולה של קיץ 2000. איך היית מגדיר את מיצוי הפוטנציאל של אותם שחקנים שהיו באותה נבחרת כבודדים?
"אני חושב שכל שחקן מנבחרת העתודה הוא מקרה בפני עצמו, כל אחד הלך לכיוון שלו. בליגה שלנו יש ירושלים ומכבי, ולעומת זאת בספרד יש מלאגה, ריאל, ברצלונה, קאחה לבורל והרשימה עוד ארוכה, ואני חושב שזה ההבדל".
מה אתה חושב על הליגה הישראלית. גם על הרמה שלה וגם על כל ההפתעות של השנים האחרונות(אליפויות לחולון ולגליל) ועל השיטה שהנהיג פה אבנר קופל עם הפיינל פור?
"אני חושב שהליגה שלנו היא ליגה טובה. לא ברמה של ספרד, אבל ליגה טובה. שיטת הפיינל-פור היא שיטה בשביל למשוך קהל ועניין, ואני מאד מכבד את זה. בצרפת לקחנו אליפות בשיטה הזאת ואני יכול להגיד שלשחק מול 14,000 איש זו ממש חוויה. ככה שלכל שיטה יש פלוסים ומינוסים".
איך שיתוף הפעולה שלך עם טריי סימונס והאם אתם חולקים חוויות מישראל?
"אני וטריי חולקים ביחד חדר בנסיעות לחו"ל. אני וטריי חברים וחולקים הרבה מאד חוויות מישראל, חוויות על מסעדות, מקומות בילוי, על מזג האוויר וכמובן על כדורסל".
שאלה אחרונה לסיום, איך היית משווה את נימבורק יחסית לצמרת הליגה הישראלית והפועל ירושלים, כשאתה בוחן את יחסי הכוחות לקראת המשחק?
"אני חושב שנימבורק קבוצה ברמה של הפועל בסגל מלא. כרגע חסרים לנו שני שחקנים, פיטר בנדה הפצוע, שהוא הגבוה המוביל שלנו, ועוד זר שנחתך לפני כמה שבועות. ירושלים מגיעים בכושר מצוין והם פייבוריטים, אבל אנחנו משחקים בבית אז יהיה משחק פתוח".
