זה היה השבוע של סטפון לאזמה. שבוע שהתחיל בתצוגה נהדרת של 7 חסימות נגד עירוני נהריה, שנראו כמו יהלום נוצץ על רקע המשחק האפור שהתפתח בהיכל, ונמשך ב-14 נקודות ב-6 מ-8 מהשדה, הנתון הטוב ביותר שלו בשלושה משחקי היורוליג עד עכשיו, בניצחון הצהובים על צסק"א.
לאזמה מראה אקטיביות הולכת וגוברת, אחרי שרק לפני שבועיים-שלושה עוד נראה די אבוד וכמי שמעמדו בקבוצה הולך ופוחת. סימנים ראשונים היו במחצית השניה נגד קאחה לבוראל ויטוריה בשבוע שעבר בספרד, כשלאזמה נראה נחוש שלא לגלוש למדרון שיגרום לו לאבד ממעמדו בקבוצה.
אתמול, נגד צסק"א מוסקבה, הוא פתח מצוין ובשלב מסוים במחצית הראשונה עמד על 5 מ-5 מהשדה.
הוא נעלם-משהו בשני הרבעים האחרונים, אולי מתוך הרגל, אולי מעצם העובדה שהוא לא ממש שחקן מטרה של מכבי ת"א בצבע וצריך, קצת כמו ד'אור פישר, לחיות מריבאונדים בהתקפה ושאר השלמות ותיקונים להחטאות של אחרים.
נוכל לדעת באמת אם לאזמה חזק בעניינים כבר בשבוע הבא נגד רומא, ובינתיים אפשר ללמוד על הנפילה הכללית של צסק"א מוסקבה, בעיקר בקו הקדמי אבל לא רק, גם באמצעות הנתונים של לאזמה מול הקבוצה הרוסית.
הזר מגאבון, האפריקני הראשון בתולדות מכבי ת"א, נהנה כפליים אתמול. לא רק מהמשחק היותר טוב שלו מבין השלושה שהתקיימו עד עכשיו, זה היה גם המשחק הטוב ביותר שלו מול צסק"א. בעונה שעברה הוא התמודד חמש פעמים נגד הרוסים עם פרטיזן בלגרד (מאזן 1:4 למוסקבה), ושימו לב לנתונים שלו אז לעומת אלה של אתמול:
31 אחוז מהשדה ו-20 אחוז בלבד במהלך שלושת משחקי הטופ 16, לעומת 75 אחוז אתמול. 7.8 נקודות בממוצע לעומת 14 אתמול. את השיא שלו מול הרוסים, 15 נקודות, הוא קלע במשחק השני בטופ 16 בעונה שעברה, שהפך מהר מאוד לגארבג' טיים, הסתיים בתבוסה סרבית 77:50, ולא היו להן משמעות אמיתית. כך שהנה עוד דוגמה, והפעם באמצעות לאזמה עצמו, להיחלשות של צסק"א.
אבל מעבר לכל מספר כזה או אחר, לאזמה הוא אחד המדדים ההגנתיים החשובים ביותר של מכבי ת"א ושם הוא בולט בעיקר. במובן הזה, כל נקודה שלו מעל ל-9-8 במשחק, נניח, היא בונוס לקבוצה. הוא מכתיב סטנדרטים בהגנה, שומר מצוין על שחקנים בכל המידות, מקטן ועד גדול, ומממש בינתיים את הציפיות הגדולות שתלו בו בעניין החסימות (שני בליגת העל עם 4 למשחק, שני גם ביורוליג אחרי ד'אור פישר עם 2 חסימות ב-23 דקות).
רצון בהגנה זו תכונה מדביקה. כששחקנים שנהנים בלאו הכי מיכולת אתלטית לא רעה, ו/או זריזות רגליים בהגנה, רואים את לאזמה עובד בהתלהבות כזו, קל גם להם להמשיך באותו קו. יחד עם פרקינס, אנדרסון, ויזנייבסקי ולפרקים גם פישר ואיידסון, יש למכבי ת"א הגנה מצוינת – עניין שאפשר היה לגלות כבר במשחק הראשון נגד לובליאנה, אבל עדיין טעון הוכחה ברמה גבוהה יותר. כי צסק"א, מה לעשות, לא משתייכת יותר לרמה הזו לפחות על פי איך שנראתה אתמול.
אם כבר מוסקבה, אז עוד משפט-שניים לסיום: הרוסים סיימו כאן משחק עם 9 אסיסטים לעומת 24 איבודים. רחוק מאוד משם, במדריד, הוביל אטורה מסינה את הקבוצה שלו לניצחון על פנאתינאיקוס עם 16 אסיסטים ו-10 איבודים. כמו שהוא אוהב. עם שליטה, משמעת, קצב אחיד. והנה לכם עוד הבדל בין צסק"א של אז לזו של עכשיו.
הרוסים עוד יתאפסו לפרקים, אבל קשה לראות אותם מגיעים רחוק בסגל הנוכחי. גם כאשר סמודיש יחזור, כלל לא בטוח שהוא יעשה זאת בהתלהבות ועם מלוא האנרגיות כפי ששיחק בעבר אם ייתקל בפרצופים כבויים. הקבוצה הזו נראית אפאטית, ואם תמשיך כך לא מן הנמנע שיתבצע בה חילוף מאמן (מי אמר דייויד בלאט?).
ועד שזה יקרה יהיה מסקרן לראות אם סטפון לאזמה, שנהנה מאוד מההתרופפות הרוסית, יוכל לחזור על אותם ביצועים גם בשבוע הבא מול רומא, היחידה שלא הפסידה עד עכשיו בבית ג'.
