התבגרות של ספורטאים היא דבר מורכב, ובפרט של שחקני כדורסל כענף בו אתלטיות היא מרכיב מרכזי. השחקנים הטובים ביותר בליגות כמו ה-NBA צריכים לקפוץ הכי גבוה או לרוץ הכי מהר. לכן ככל שהם מתבגרים אנחנו רואים אותם מתרחקים מהשיא ואולי גם יורדים מימי התהילה.
זה נכון שבעתיים במקרה של מובילי כדור, לרוב שחקנים נמוכים יותר וכאלה שמתבססים על חוכמת משחק ולא על אתלטיות. הדעיכה שלהם יכולה להיות עצובה כמו אלן אייברסון, אך במקביל ראינו רכזים שמשחקים בסגנון שונה ונשארים חשובים עד גיל 40 כמו ג'ייסון קיד. המשחק הלילה (בין שישי לשבת) בו פיניקס תפגוש את פורטלנד הוא דוגמה טובה לשני רכזים כאלה, לפחות לפי מה שראינו עד עכשיו.
נשאר במקום: דמיאן לילארד
לילארד בן 32. זה לא גיל מבוגר במיוחד לשחקן כדורסל, אבל הוא חתם בקיץ על מה שכנראה יהיה חוזהו הגדול האחרון. דיים יקבל 258 מיליון דולר ב-5 העונות הקרובות מהקבוצה בה שיחק כל הקריירה ואותה הצעיד לגמר המערב ב-2019.
על פניו, אפשר להבין את החוזה הזה משני הצדדים. בעונה הבריאה האחרונה שלו לילארד קלע 28.8 נקודות למשחק והוביל את הקבוצה לפלייאוף, ובמשך שנים היה נאמן למועדון ולא דרש טרייד. הוא הפך לסמל של הבלייזרס ובכך הם "מודים" לו, ברמה מסוימת, על שיתוף הפעולה המוצלח.
מצד שני, החוזה הזה והעונות האחרונות מטילים את העתיד של לילארד כשחקן מוביל בספק. ב-2021/22 הוא קלע ב-40% מהשדה וסיים את העונה אחרי 29 משחקים בגלל ניתוח מורכב בשרירי הבטן.
העונה עברנו רק משחק אחד, אבל לילארד סיים אותו עם 5 מ-18 מהשדה. בגובה 1.88 מ' ואחרי 10,278 דקות בין 2017 ל-2022, יכול להיות שהעומס הצטבר. אנחנו כנראה רואים את תחילת הירידה של דמיאן לילארד.
הירידה עלולה להיות מכוערת במיוחד בהתחשב בגודל החוזה, חוזה שמבטיח לו 64 מיליון דולר בגיל 37. פורטלנד בנתה קבוצה לא רעה סביבו עם ג'רמי גרנט, אנפרני סימונס ויוסוף נורקיץ', אבל גם השנה קשה לראות אותה מתברגת לשישייה הראשונה או אפילו לפליי-אין.
למרות זאת, הכדורסל של לילארד עובד והוא בן 32. לא 37. זאת אולי הקבוצה הטובה שהייתה סביבו מאז הקבוצה של גמר המערב, ובמשך שנים הוא הצליח להביא אותה לפלייאוף. גם אם לא יתחרה על אליפות, פורטלנד יכולה להיות קבוצה לא רעה בכלל.
למרות זאת, אני פסימי. ברגע שהזריזות היחסית תאבד ויחד עם הדעיכה שראינו עד עכשיו המצב של לילארד ופורטלנד יכול להפוך למביך מאוד מהר מאוד. הקבוצה בנויה כדי שהוא ימשיך באותה הדרך.
המסתגל: כריס פול
לילארד מזוהה עם קבוצה אחת, בעוד פול עבר בין הקליפרס, יוסטןו, אוקלהומה ופיניקס לאחר גיל 32. בכל אחת מהן הוא היה דומיננטי ונשאר טוב עד גיל מאוחר.
כשרואים משחקים של כריס פול בניו אורלינס ומשחקים מהעונה שעברה זה נראה כאילו מדובר בשני שחקנים שונים. פול של השנה שעברה היה איטי יותר ואולי גם חכם יותר, אבל שחקן חשוב בקבוצה שניצחה יותר מכל אחת אחרת בעונה הסדירה.
בפלייאוף, לעומת זאת, הסיפור של CP3 שונה. גם בגמר 2021 וגם בחצי גמר המערב של 2022 פיניקס נעצרה ברגע שהציבה מולו שומר גבוה יותר, ויכול להיות שנראה את זה גם בעונה הסדירה.
במשחק מול דאלאס (אותה אחת שהדיחה את הסאנס מהפלייאוף) זה נראה רע מאוד עם 1 מ-6 מהשדה. פיניקס הייתה טובה יותר כשהוא עלה מהספסל והיכולת שלו לשמור על רמה גבוהה בגיל מבוגר ראויה לכל מחמאה.
אף על פי כן, ייתכן שזאת הייתה שירת הברבור של פול. פיניקס נראתה כמו קבוצה חד מימדית בפלייאוף, מתמודדת עם סערת הבעלים רוברט סארבר ועם בקשת הטרייד של ג'יי קראודר.
גם אם פיניקס תהיה טובה בעונה שעברה, וזה אפשרי, קשה לראות אותם מתחברים והופכים לטובים יותר בפלייאוף. הם צריכים לשלם לפול 90 מיליון דולר ב-3 העונות הבאות, ויכול להיות שכבר השנה הם יגלו שהוא לא שווה את הכסף.
בכל אופן, המשחק הלילה מפגיש בין שניים משלושת הרכזים הטובים באן.בי.איי בעשור האחרון יחד עם סטפן קרי.
ובהתחשב במצב המורכב של שניהם, זאת אולי ההזדמנות האחרונה שלנו לראות את פול נגד לילארד כששניהם עוד קרובים לשיאם. שניים מהרכזים הטובים בליגה הוכיחו שהם יכולים לעבור כמעט כל מגן. האם הם יכולים לעצור את הזמן? אולי נקבל חלק מהתשובה הלילה.
Follow @Roi_Weinberg