sportFive981482 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
ווייד. נתנו לו כבוד (Getty) (צילום: ספורט 5)
ווייד. נתנו לו כבוד (Getty) | צילום: ספורט 5

ברוח סגירת העשור הנוכחי ב-NBA, כנראה שאם הייתם נשאלים מי היא קבוצת העשור שלכם בליגה הטובה בעולם, הרוב המוחלט היה עונה גולדן סטייט ווריירס. אם השאלה הייתה נשאלת לפני חמש שנים, התשובה הייתה חד משמעית - מיאמי היט. לברון ג'יימס, דוויין ווייד, כריס בוש ושותפיהם הרימו את הקבוצה מדרום פלורידה לשיאים אליהם לא הגיעה מימיה. ארבעה גמרים ברצף מ-2011 עד 2014 ושתי אליפויות בלתי נשכחות היו תוצאה של סבלנות רבה מצד ההנהלה ויצירת טריו מהמרתקים שנראה אי פעם על פרקט אחד.

אחרי אובדן האליפות ב-2014 לסן אנטוניו, החליט קינג ג'יימס כי הוא ממשיך הלאה, עבר לקליבלנד והשאר היסטוריה. ההיט נכנסו לתקופת הסתגלות וניסו פעם אחר פעם, בסבלנות אין קץ לבנות סגל שיהיה תחרותי מספיק. את כל זאת מיאמי עשתה כשהיא מקיימת את הדיבר ה-11 ומכבדת את גדול שחקניה בכל הזמנים, דווין ווייד, שהמשיך להיות הציר המרכזי למרות שמסביבו (וגם אתו) היה נדמה לעיתים ששום דבר לא מצליח.

ווייד פרש בתום העונה האחרונה, בה ההיט נכשלה להעפיל לפלייאוף בפעם השלישית מתוך חמש העונות האחרונות ופינה לראשי המועדון, הצעיר יחסית (קיים 32 שנה), מקום בסגל ובתקרת השכר ובעיקר פתח את הדלת להחזיר את מה שהיה חסר להיט בשנים האחרונות, הזהות שלה. הפרנצ'ייז שנשלט ע"י פט ריילי כבר קרוב ל-25 שנה תמיד התמחה בלהמציא את עצמו מחדש תוך כדי שהוא לוקח יהלומים בלתי מלוטשים ועושה מהם שחקני על. תוסיפו לזה את היכולת של מיאמי לגרום לשחקנים ותיקים להרגיש בנוח והיציבות של אריק ספולסטרה על הקווים ותקבלו משוואה שבה העובדה שמיאמי מחזיקה במאזן השלישי הכי טוב אחרי מילווקי ופילי במזרח והרביעי בטיבו בליגה, לא מפתיעה במיוחד ולהלן הסיבות המרכזיות.

נאן והירו. פגיעות של ריילי (Getty) (צילום: ספורט 5)
נאן והירו. פגיעות של ריילי (Getty) | צילום: ספורט 5

רוח חדשה בשנה השנייה
כדי להבין את הרפורמה שהתחוללה בפלורידה מהעונה שעברה, אפשר להסתכל על דאנקן רובינסון למשל, שאת עונת הרוקי שלו בהיט אפשר להגדיר הכל חוץ ממוצלחת. ב-15 הופעות בלבד בעונה שעברה רשם הפורוורד של מיאמי 10 שלשות בלבד ב-28.6% ונדמה היה שהוא לא עומד בקצב ולא מתאים למגרש של הגדולים. במשחק מול אטלנטה ביום שלישי האחרון צלף רובינסון 10 שלשות במשחק בלתי נשכח מבחינתו והשווה את שיא המועדון לשחקן במשחק אחד, כשהוא קולע את אותה כמות שקלע בכל העונה שעברה.

"הוא מהאנשים האלה שאתה לא יכול להפסיק להתפעל מהעבודה הקשה שלהם מחוץ למגרש", סיפר באם אדבאיו, על רובינסון, "הוא פשוט מקצוען. מקצוען אמיתי", הוסיף סנטר ההיט על חברו. אריק ספולסטרה, מאמן מיאמי, יודע לזהות כישרונות מסוגו של רובינסון והפגין כלפיו סבלנות רבה למרות עונת רוקי קשה. בתמורה שיפר רובינסון את אחוזי הקליעה שלו העונה מחוץ לקשת ל-45% והוא קולע בעונתו השנייה בליגה 11.8 נקודות בממוצע, מול 3.3 נקודות בעונתו הראשונה. "בעונה שעברה הוא (רובינסון) לא ידע לקחת את הזריקות האלה ועכשיו הוא יודע. זה תוצר של עבודה קשה", סיפק ספולסטרה את הזווית שלו על השינוי שחל אצל הפורוורד.
 
צמד הרוקיז הטוב בליגה
אצל קנדריק נאן, להזכיר לכולם, רוקי בסה"כ, העסקים דופקים כמו שעון מהרגע הראשון. נאן הוא, לדעת רבים, שחקן השנה הראשונה הטוב בליגה וכבר תפר 36 נקודות מול אטלנטה, הכי הרבה שרוקי קלע העונה ורק נקודה משיא הנקודות לשחקן שנה ראשונה במדי ההיט. הרוקי של ספולסטרה גם נכנס לספר שיאי הליגה כש-36 הנקודות שלו מול ההוקס התווספו להופעה המצוינת של רובינסון ויחד, 70 הנקודות שקלעו הצמד, הפך לשיא כל הזמנים לשני שחקנים שלא נבחרו בדראפט במשחק אחד. נאן נמצא קצת מאחורי ג'ה מוראנט מבחינת דעת הקהל למרות שאת תואר "רוקי החודש" הראשון לעונת המשחקים הנוכחית הוא כבר קטף. אם ימשיך בעבודה הקשה ישבור את המחסום ומי יודע, אולי יוכתר כרוקי השנה.

אדבאיו. השחקן המשתפר? (Getty) (צילום: ספורט 5)
אדבאיו. השחקן המשתפר? (Getty) | צילום: ספורט 5

יחד עם נאן ברשימת המועמדים לתואר רוקי השנה אפשר למצוא את לא אחר מחברו לקבוצה, טיילר הירו בן ה-19 בלבד. הירו השתלב בהיט בצורה פנטסטית ותפס מקום של קבע בחמישייה הפותחת בדירוג הרוקיז הרשמי של הליגה שמתפרסם בכל יום חמישי. בדירוג האחרון ניצב הירו במקום הרביעי וזאת בעיקר בזכות משחק ענק של הילד מול שיקגו, בו קלע 27 נקודות, כולל 16 מתוך ה-18 האחרונות של קבוצתו במשחק שהלך להארכה והסתיים בניצחון גדול של מיאמי.

הירו שקיבל אסיסט ענק מג'ימי באטלר במהלך קלאץ' שהסתיים בשלשה שהעלתה את ההיט ליתרון 7 שניות לסיום אותה התמודדות מול שיקגו, נהנה מסטטוס של אמון מצדו של השחקן המרכזי של מיאמי. "אם השחקן הכי טוב שלך (באטלר) סומך עליך באותה נקודה במשחק - וג'ימי חיפש אותו - זה אומר הכל", התמוגג ספולסטרה משיתוף הפעולה בין באטלר להירו. "אמון כמו שראיתם ביניהם הוא משהו שנבנה בדלתיים סגורות. ג'ימי ראה מה שהילד הזה יודע לעשות ונתן לו לעשות את זה", סיכם מאמן ההיט.

ובכל זאת, צריך כוכב (ואולי יש לנו שניים?)
שלא יהיה צל של ספק. ג'ימי באטלר הוא הכוכב הגדול של ההצגה שנקראת העונה מיאמי היט אבל לפני שניגע בבאטלר וההשפעה שלו על ההיט מאז שעבר בקיץ מהסיקסרס, יש מישהו נוסף שכדאי לכולם לקחת בחשבון, באם אדבאיו. הסנטר הנפלא של מיאמי, מגדיר מחדש את התפקיד ועל הדרך אוסף אבק כוכבים ואל תתפלאו אם תיראו אותו כבר בעונתו השלישית בליגה במשחק האולסטאר בפברואר הקרוב בשיקגו ולא כצופה.

באטלר. קיבל את המושכות (Getty) (צילום: ספורט 5)
באטלר. קיבל את המושכות (Getty) | צילום: ספורט 5
בבוקר של ה-27 לנובמבר, כמה שעות לפני שההיט עלו לפרקט בטויוטה סנט למשחק מול הרוקטס, לאריק ספולסטרה הייתה בשורה לבאם אדבאיו. "היום אתה שומר על ראסל ווסטברוק". ההחלטה הלא שגרתית להציב את הסנטר הענק לשמור על מכונת ההתקפה הזריזה של יוסטון התקבלה אצל אדבאיו בחיבוק ענק. "כשהמאמן שלך אומר לך דבר כזה אתה מבין שהוא סומך עליך שתעשה את העבודה ולא משנה מה היא", שיתף אדבאיו על הסיטואציה המאתגרת שעמדה מולו". ווסטברוק קלע 27 נקודות באותו משחק וההיט הפסידו, אבל זאת בבואה מדויקת של מיאמי העונה.
 
בקבוצה של ספולסטרה אין עמדות, כולם צריכים להיות מסוגלים לעשות הכל והפירות של הגישה הזאת בפלורידה  לא איחרו להגיע. במשחק מול שיקגו בשלישי האחרון, קבע אדבאיו את הטריפל דאבל הראשון שלו בקריירה. שני משחקים אחרי, מול דאלאס והופ, טריפל דאבל נוסף לסנטר של מיאמי הפעם מול דאלאס. אלמלא החופש שהוא מקבל מספולסטרה והאמון שהוא יכול לעשות הכל, שחקן כמו אדבאיו יכול היה להעביר קריירה שלמה בלי למסור בספרות כפולות. לא אצל ספולסטרה.
 
בגיל 22 בלבד הסנטר של ההיט מעמיד העונה ממוצעים של 15.1 נקודות, 10.6 ריבאונדים ו-4.4 אסיסטים, שהם שיפור בכל פרמטר בהשוואה לעונה שעברה על בסיס הדקות שמקבל אדבאיו. רק בשביל להבין את השיפור המסיבי שחל אצל הסנטר של ההיט, צריך להוסיף לסטטיסטיקה שלו את אחוזי הקליעה מהשדה - 59.1%. אגב היחידים בהיסטוריה שהעמדיו ממוצעים כאלה בתוספת האחוזים המצוינים מהשדה היו ווילט צ'מברלין, קארים עבדול ג'אבר וצ'רלס בארקלי(!), אז מישהו יכול להרים גבה כשאדבאיו מוזכר כמועמד לתואר השחקן המשתפר של הליגה? כנראה שלא.

הטריפל של ג'ימי
ועכשיו למנה העיקרית. ג'ימי באטלר שנדמה כי שיחק במיאמי כל חייו, לוקח העונה את המושכות ונראה שסוף כל סוף מצא בית חם בגיל 30. בית בו הוא הבוס, דבר שכל כך חסר לו בפילדלפיה של העונה שעברה שלא הייתה מוכנה, כחלק מתהליך הבנייה שלה, לשחקן באופי של באטלר. עבור ההיט, ג'ימי הוא בדיוק מה שהרופא רשם. טביעת האצבע שלו ניכרת בכל מהלך התקפי של מיאמי ובליגה שנפרדת אט אט מרכזים טבעיים ומעבירה את המושכות לשחקנים גדולי ממדים שיודעים להניע כדור וליזום באטלר הוא נכס ענק.

השחקנים שלצידו של באטלר פורחים הרבה מאוד בגלל שהגנות היריב שמות דגש עליו. כשכולם קופצים על ג'ימי, הקולגות שלו נשארים פנויים ועם יכולת מסירה מדהימה כמו שלו והוא יודע למצוא בדיוק את מי שפנוי ומבחינתו אסיסט שווה יותר מנקודה. לראייה, באטלר רושם עד כה שיא קריירה של 6.8 אסיסטים בממוצע למשחק אבל לא רק. איכויות ההגנה של "באקטס" (כינויו של באטלר) משחקות תפקיד אדיר במשחקים הצמודים שמיאמי כל כך אוהבת לנצח וגם במשחקים שנגררו להארכה, ההיט כבר במאזן 0:5 העונה.
 
בהשראת הרוח הטובה בקבוצה משהו נפתח במשחק של באקטס העונה. עד שהצטרף למיאמי באטלר רשם  ארבעה טריפל דאבלים ב-523 הופעות. עונת 2019-2020 רק התחילה והציר המרכזי של מיאמי כבר רשם שלושה טריפל דאבלים. ב-20 משחקים בלבד. ושמישהו ינסה לעצור אותו.

"המאבק פתוח לגמרי כשהם נראים כמו שהם נראים עד עכשיו", אמר הארדאווי האב, שבילה שש עונות נפלאות בסוף שנות ה-90 באמריקן אירליינס ארינה, על סיכויה של מיאמי ללכת עד הסוף, "הוא (באטלר) מביא את התרבות של מיאמי מפעם על ידי עבודה קשה. אני רואה במיאמי של העונה בדיוק את מה שאנחנו היינו. אף אחד לא התאמץ כמונו וגם כשירדנו מנוצחים, ידענו שהשארנו הכל על המגרש". וכשאגדה אומרת משהו, מי אנחנו שנתווכח.