אולסטאר נפלא נגמר בדרמה (צילום: Jayne Kamin-Oncea/Getty Images) (צילום: ספורט 5)
אולסטאר נפלא נגמר בדרמה (צילום: Jayne Kamin-Oncea/Getty Images) | צילום: ספורט 5

יום שני מיד אחרי המשחק המרכזי: משדר סיכום השנה המיוחד של ערוץ הספורט עם שלל אורחים והפתעות.

1 בינואר: טורונטו - מילווקי 127:131

2018 יצאה לדרך בסערה. דמאר דרוזן, אז עוד בטורונטו, קלע שיא מועדון של 52 נקודות ביום הראשון של השנה החדשה והצעיד את מוליכת המזרח לעוד ניצחון ענק, בדרך לעונה הסדירה הטובה בתולדותיה. המשחק בקנדה היה צמוד לכל אורכו ודרוזן, שגם השווה שיא קריירה עם חמש שלשות, היה זה ששלח אותו להארכה. שם, אריק בלדסו קלע 11 (!) נקודות עבור הבאקס, אבל גם זה לא הספיק להם מול התצוגה של מי שכמה חודשים לאחר מכן כבר ימצא את עצמו בהלם, ואורז לקראת המעבר לסן אנטוניו.

13 בינואר: טורונטו - ווריירס 127:125

קופצים רק 12 ימים קדימה, נשארים בטורונטו והפעם, הראפטורס בצד המפסיד מול האלופה היוצאת והנכנסת. סטף קרי חזר מפציעה קלה עם 24 נקודות והווריירס להטו עם 43 נקודות ברבע הראשון, 19:38 ברבע השני ויתרון עצום של 27 נקודות בהפסקה. זה בקושי הספיק, כי טורונטו נתנה מחצית שנייה מהסרטים. לרבע האחרון היא עוד נכנסה בפיגור 19, אבל התקרבה, ועוד קצת ועוד קצת, עד שארבע דקות לסיום זה פתאום נהיה 115:116. אז, ברגע הנכון, סטף צלף שלשה גדולה ולמרות שלטורונטו עוד היו כמה הזדמנויות טובות להשלים מהפך, הווריירס גירדו ניצחון חוץ גדול.

20 בינואר: קליבלנד - אוקלהומה סיטי 148:124

אחד המשחקים המשונים של העונה שעברה התרחש בשבת בצהריים בארצות הברית, מה שאיפשר גם לחובבי הליגה בישראל לראות את שאירע על הפרקט בקיו ארינה. זה היה אמור להיות היום החגיגי של לברון, שהיה רחוק רק 25 נקודות מ-30 אלף בקריירה וקיווה לעשות זאת לעיני הקהל הביתי שלו. אלא שקליבלנד פשוט סירבה לשמור והת'אנדר קלעו 43, 33, 38 ו-34 ברבעים השונים, שווה לשיא המועדון שלהם והכי הרבה שקליבלנד חטפה מאז 1972. "לא קיבלתי 148 נקודות כל הקריירה, גם לא במשחקי וידיאו", אמר לברון בסיום, אחרי שהסתפק ב-18 נקודות, יצא שבע דקות לסוף ושמע את הקהל צווח בוז אחרי המשחק. בחדר ההלבשה, אייזיאה תומאס שוב פתח פה על הקבוצה שלו. שבועיים וקצת אחר כך, הוא וחצי מהסגל כבר לא היו בקליבלנד. איכשהו, הקאבס כן היו בגמר ה-NBA. 

7  בפברואר: מינסוטה - קליבלנד 140:138

נשארים עם הקאבס ועם הסל שזכה בטקס פרסי ה-NBA בסוף העונה שעברה בתואר "מהלך העונה". קליבלנד התייצבה במינסוטה בשיא הבלגן של העונה שעברה. הפסד רדף הפסד, כולל 32 הפרש בבית מול יוסטון בתחילת אותו שבוע ו-18 הפרש אצל אורלנדו האיומה לילה לפני. הטרייד דדליין הגיע יום אחרי וכאמור, חצי מהסגל השתנה, אבל לפחות באותו לילה הקאבס קיבלו רגע של נחת.

לברון, שבמשחק הזה עקף את זירונאס אילגאוסקס כמלך הריבאונדים של קליבלנד (יחד עם מלך הנקודות והאסיסטים), שלח את המשחק להארכה עם שלשה 45 שניות לסוף (שתי הקבוצות קבעו שיא NBA משותף של 40 שלשות). בהארכה, הוא השווה עם 24 שניות על השעון וג'ימי באטלר קיבל צ'אנס לנצח. הוא חטף בלוק אדיר מלברון, 3.1 לסוף. קליבלנד לקחה פסק זמן, ג'ף גרין העיף כדור על כל המגרש וקינג ג'יימס הספיק לתפוס, להסתובב ולצלוף על הראש של באטלר מחצי מרחק סל ניצחון מדהים. אולי זה גם היה הרגע בו באטלר עצמו החליט שהוא מיצה את מינסוטה.

18 בפברואר: משחק האולסטאר

מתי בפעם האחרונה למישהו היה אכפת מהאולסטאר לפני הלילה המושלם הזה? שינוי השיטה, שהוביל את הקפטנים לברון ג'יימס וסטף קרי לעשות "דראפט" ולבחור את הקבוצות שלהם (השנה אפילו ישדרו את זה!) סידר חוויה חדשה לחלוטין והתגובה של לברון ודוראנט, יריבים ענקיים ביום יום וחברים לקבוצה לרגע, לניצחון הדרמטי, אמרה הכל. טים סטף כבר הייתה ביתרון 15 בפתיחה ויתרון 13 שבע דקות לסיום, אבל החברה של לברון באו לתת פייט. הוא עצמו השווה עם שלשה ואז קיבל אסיסט מקיירי כדי להשלים מהפך ומסר בעצמו אסיסט לווסטברוק. טים סטף הלכו לקפטן, קרי, שאפילו לא הצליח לשחרר זריקה מול המלכודת של לברון ו-KD. אולסטאר כמו שכתוב בספר.

14 במרץ: בוסטון - וושינגטון 125:124

לוויזארדס והסלטיקס יש בשנים האחרונות אחלה היסטוריה של קרבות סוערים והלילה ההוא ב-TD גארדן לא היה שונה, כאשר כל אחת משתי הקבוצות יצאה ממנו די מרוצה. החמישייה של בוסטון למשחק הזה הייתה מרקוס מוריס, גרשון יאבוסלה, הרוקי ג'ייסון טייטום, ארון ביינס וטרי רוז'יר. מהספסל: שמי אוג'יליי, עבדל ניידר, גרג מונרו ושיין לארקין. קבוצת יורוליג מחוזקת.

איכשהו, זה הספיק כדי להוביל ב-20 הפרש במחצית הראשונה, אבל הוויזארדס חזרו וג'ודי מיקס קבע הארכה עם שלשה, 2.4 שניות לסיום. טייטום היה בטוח שהוא מנצח את זה, כאשר סחט סל ועבירה 3.1 שניות לסוף ההארכה, אבל הוא החטיא מהקו. הוא קיבל עוד צ'אנס בהארכה השנייה, אך השלשה שלו הלכה החוצה והוויזארדס ניצחו את היריבה השנואה. בוסטון מצדה, הבינה באותו לילה שיש עם מי לצאת לקרב גם כשקיירי, הורפורד, הייוורד ובראון בחוץ. זה כמעט הביא אותה לגמר ה-NBA.

21 במרץ: קליבלנד - טורונטו 129:132

כמו בסרט טוב, זה היה פלאש פורוורד למה שעתיד להגיע כמה חודשים לאחר מכן, בחצי גמר המזרח, ולזעזע את טורונטו עד היסוד. קליבלנד התייצבה בלי המאמן דאז טיירון לו, שהתמודד עם בעיות בריאות ועם חצי סגל בגלל פציעות, אבל, עם לברון, מחסל הראפטורים מספר 1. הקאבס הובילו 38:42 אחרי רבע ראשון מסחרר, אך טורונטו השתלטה על המשחק עם 22:41 ברבע השני ונראתה בדרך לניצחון קל. לברון החל לעבוד, החזיר את קליבלנד למשחק ועזר לסגור את הסיפוק מהקו, אחרי שגם מסר אסיסט לשלשה קריטית של קווין לאב. הוא סיים עם 35 נקודות ועוד יותר מדהים, 17 אסיסטים מול אפס איבודים!

6 באפריל: פילדלפיה - קליבלנד 130:132

הפרוסס המפורסם, שהתבשל במשך שנים, הגיע לאיזשהו שיא במשחק ליל שישי הזה, ששודר מחוף לחוף. פילי התייצבה עם 12 ניצחונות רצופים, רגע לפני הפלייאוף, אבל הייתה צריכה להוכיח שהיא "על אמת". היא עשתה זאת, עם מחצית ראשונה אדירה (55:78) ואופי במאני טיים, אחרי שלברון שוב החזיר את הקאבס מהקבר. למלך היה צ'אנס ענק להשוות כאשר 1.9 שניות לסיום סחט מרוברט קובינגטון עבירה שטותית לשלוש זריקות, אך הוא החטיא את השנייה ופילדלפיה המשיכה בשלה ונכנסה לפלייאוף עם 15 ניצחונות רצופים.

5 במאי: פילדלפיה - בוסטון 101:98/טורונטו - קליבלנד 105:103

היום הכי טוב של הפלייאוף האחרון סיפק במקביל שתי סיומות משוגעות במשחקי 3 של חצאי גמר המזרח. ראשית, "משחק הקונפטי" בפילדלפיה. הסיקסרס הגיעו בבור של 2:0, שוב התקשו והיו בדרך הבטוחה להפסד אחרי שטרי רוז'יר חטף כדור והטיס אותו לג'יילן בראון, שקלע 1.8 שניות לסיום. מרקו בלינלי קיבל את הוצאת החוץ אחרי פסק הזמן וצלף שלשת ניצחון אדירה. או שמא? הקונפטי החל לזלוג מתקרת האולם ועד שכולם הבינו שהוא דרך על הקו ורק השווה את המשחק, זה היה מאוחר מדי. גם ההארכה הייתה דרמטית, עד שסל של אל הורפורד אחרי עוד תרגיל גאוני של בראד סטיבנס (כמה דיברו עליו אחרי המשחק הזה...) הכריע את המשחק, ובגדול גם את הסדרה.

משם קפצנו לקליבלנד. הקאבס לקחו את שני המשחקים הראשונים בקנדה וטורונטו ידעה שזה הצ'אנס האחרון שלה לא לזרוק לפח עונה סדירה חלומית. קליבלנד פתחה בטירוף ולאורך רוב המשחק הובילה ביתרון דו ספרתי, אך הראפטורס נלחמו וחזרו עם שלשת שוויון של או ג'י אנונובי, 8.8 לסוף. לברון לקח את הכדור האחרון, טס מצד לצד וקלע על הבאזר סל ניצחון בלתי הגיוני, נגד התנועה, עם הקרש.

31 במאי: ווריירס - קליבלנד 114:124

זו הייתה אחת מסדרות הגמר המשעממות שנראו, אבל משחק 1 היה אחד הגדולים אי פעם. לברון שיחק אחד נגד ארבעה וכמו בכל הפלייאוף, פשוט עשה הכל. הוא בילה 48 דקות על המגרש והשאיר את הקאבס בכוח בתמונה. אחרי שהשופטים שינו שריקה לטובתו בשניות הסיום וקווין דוראנט איזן מהקו, לברון קלע. סטף הגיב בסל ועבירה והכדור האחרון, בפיגור נקודה, הלך כמובן לג'יימס. הוא ויתר הפעם על הזריקה ובמקום, סידר לג'ורג' היל נתיב חופשי ומאושר. קליי עשה פאול והיל קלע את הראשונה מהקו והשווה, 4.7 לסיום.

ניצחון חוץ סנסציוני בדרך? לא ממש. היל החטיא את השנייה והריבאונד נחת לידיו של ג'יי אר סמית', חופשי ומאושר כדי להכריע, רק לא ממש סגור לגבי התוצאה. הפנים והידיים של לברון אמרו הכל, המשחק הלך להארכה ושם לברון נגמר והווריירס טיילו כל הדרך לסוויפ. 51 נקודות לא הספיקו ומהעצבים, לברון חבט בקיר ולטענתו, שבר חלק מכף היד. עם אותה טעות עגומה, קליבלנד כנראה איבדה אותו לנצח.

22 באוקטובר: לייקרס - ספרס 143:142

עוברים לעונה הנוכחית וממשיכים עם לברון, שהפעם היה חתום לגמרי לבדו על ההפסד המתסכל. ההייפ היה בשמיים, אבל הלייקרס התייצבו אחרי שהפסידו את שני המשחקים הראשונים ונקלעו לפיגור 40:26 בבית בתום הרבע הראשון. הם חזרו, הרבה בזכות קייל קוזמה (37 נקודות) ולברון קבע שוויון, 3.3 שניות לסיום. 55.6 לסוף ההארכה, LA כבר הובילה בשש אחרי סל ועבירה של ג'יימס, אבל היא קפאה לחלוטין. לברון החטיאה שתי זריקות עונשין ביתרון נקודה, עם 12.8 על השעון ופאטי מילס הכריע לטובת הספרס, שגירדו ניצחון מלא במזל ואופי.

23 באוקטובר: דטרויט - פילדלפיה 132:133

יום אחד בלבד חלף והליגה סיפקה עוד משחק מצוין, עם סיום דרמטי. זה היה הלילה של בלייק גריפין, שפשוט סירב לתת לקבוצה שלו ליפול. הוא קבע הארכה ו-1.8 שניות לסיומה, גם הכריע עם סל ועבירה (אחרי שג'יי ג'יי רדיק חשב שהוא מנצח את המשחק כמה שניות קודם לכן), שהשלימו לילה של 50 נקודות (שיא קריירה) ו-14 ריבאונדים. "כבר שנתיים או שלוש שאני כל הזמן רק שומע על כמה אני רע. זה היה ניצחון ענק".

17 בנובמבר: שארלוט - פילדלפיה 122:119

חלף כמעט חודש ופילי שוב נקלעה לצד הלא נכון של תצוגת שיא אינדיבידואלית. הפעם לעומת זאת, היא ידעה לצאת מנצחת. קמבה ווקר היה מדהים, עם 60 נקודות ("ניסינו דאבל טים, טריפל טים, את ג'ואל, את ג'ימי, כלום לא עבד. הוא היה מושלם", אמר מאמן הסיקסרס, ברט בראון). שתי זריקות עונשין שלו סידרו הארכה, כאשר באטלר מחטיא סל ניצחון אפשרי. בתוספת הזמן, באטלר כבר לא החטיא. 0.3 שניות לסיום, השחקן שזה עתה הצטרף לקבוצה מעיר האחווה עשה את הסטפ-בק שלו וקבר שלשת ניצחון פנטסטית, שהשאירה את קמבה בהלם.

29 בנובמבר: טורונטו - גולדן סטייט 128:131

יכול מאוד להיות שהקרב הזה ישוחזר בגמר ה-NBA ואם כן, טורונטו תגיע לשם אחרי שכבר ניצחה את הווריירס בבית במשחק גדול והביסה אותם בחוץ. הראפטורס לאורך הערב הזה בקנדה, אליו האלופה התייצבה בלי סטף קרי ודריימונד גרין, אבל עם קווין דוראנט, שהחזיר אותה למשחק בכוח בזכות 51 נקודות, כולל שתי שלשות משוגעות ב-45 השניות האחרונות. בהארכה, גם KD התברר כלא מספיק, כאשר מנגד קוואי לאונרד מבהיר שזו הקבוצה שלו עכשיו, עם 37 נקודות שהזכירו את ימי השיא שלו.

8 בדצמבר: דאלאס - יוסטון 104:107

יוסטון, שהפסידה רק 16 פעמים לכל אורך העונה הסדירה הקודמת, החלה את הנוכחית בצליעה רצינית, אבל הייתה בטוחה שלפחות את המשחק הזה היא לוקחת. ואז הגיע הרוקי שכולם מדברים עליו. לוקה דונצ'יץ', שאמור היה להיות הבחירה 1, ואז לא, ושוב כן, ובסוף לא, נתן משחק די פושר עד שלוש דקות לסיום, כאשר הרוקטס הובילו בשמונה הפרש. הוא צימק עם שלשה מהפינה, קלע עוד אחת קשה מהאמצע ואז לקח את פי ג'יי טאקר, מטובי השומרים בליגה, לטיול לסל כדי להשוות, לפני שצלף עוד סטפ-בק אלוהי והשלים מהפך עם ריצת 0:11 אישית. יש הרבה רוקיז טובים במחזור הנוכחי, אין אף אחד כמו לוקה.