אף אחד לא ציפה שהדרך של קליבלנד קבאלירס תהיה רצופה באבנים מוזהבות, ותוביל אותם הישר אל גמר ה-NBA. אבל הספקות בנוגע לקבוצה מתחילות לעלות, אחרי שהלילה (בין שבת לראשון) החבורה של דייויד בלאט שמטה יתרון 18 נקודות והפסידה בפעם הרביעית ברציפות, 110:93 לטורונטו בבית.
אז מה הבעיה של קליבלנד? לברון ג'יימס זיהה חולשה מנטאלית: "אנחנו קבוצה שבירה מאוד כרגע. בעצם, היינו שבירים מההתחלה. בכל פעם שאנחנו נתקלים בקושי קטן, אנחנו פשוט קופאים. זה משהו שיבוא עם הניסיון. יש ריצת 0:6 של הקבוצה היריבה והחבר'ה חוזרים להרגלי העבר, זה אומר שאנחנו חייבים להמשיך לדחוף קדימה".
לברון מדבר מתוך ידע, כי גם כשהוא הגיע למיאמי עם הרבה ציפיות, ההתחלה לא הייתה חלקה. אחרי 17 המשחקים הראשונים של ההיט בעונת 2010/11, המאזן שלהם עמד על 8:9 בלבד וסימני השאלה צצו. בסוף אותה עונה, מיאמי הפסידה לדאלאס 4:2 בסדרת הגמר, ולכן ג'יימס טוען שהוא מרגיש בנוח למרות הקשיים של הקאבס.
"זה אפילו לא הכי נמוך שאנחנו יכולים לרדת", טען הסופרסטאר, שקלע 15 נקודות בלבד הלילה, "אתם יודעים, הכי נמוך שאפשר לרדת זה להוביל ב-17 נקודות במשחק מספר 2 בגמר ולהפסיד. או להיות ביתרון 1:2 ולהפסיד שלושה משחקים ברצף בגמר. זה נמוך מאוד. אז אני אופטימי מאוד. אני חיובי מאוד, אפילו יותר ממה שחשבתי שאהיה בשלב זה. אנחנו מסתכלים על מה שאנחנו עושים לא טוב, מה כן היה טוב ומתכוננים לאורלנדו ביום שני".
לברון איבד חמישה כדורים במשחק וניסה להסביר מדוע: "אני חושב שהכל עניין של כימיה. יש לכימיה משקל גדול - לדעת איפה נמצאים החברים לקבוצה. מבחינתי, אני מוסר כדורים ומצפה שיהיה שם מישהו וזו בעיה שלי".
ומה חושב בלאט על הרשלנות של חניכיו עם הכדור? "היו לנו שוב יותר מדי איבודי כדור מיותרים", רטן המאמן הישראלי, "אלה פשוט איבודים של שליטה בכדור וטעויות שלפחות חצי מהן ניתנות למניעה. אתה צריך את הפוזשנים האלה, ממש צריך אותם. הם אלה שקובעים את המומנטום".
בלאט לא היה מרוצה מהתפוקה של שחקני הספסל שלו (המחליפים של טורונטו קלעו 51 נקודות, אלה של קליבלנד סיפקו רק 19), אבל למרות הכל, הוא הבטיח להוציא את הקבוצה מהמשבר: "מעולם לא היה לי מאזן שלילי בכל הקריירה, ולא יהיה לי מאזן שלילי גם פה".
