קיירי אירווינג הרוויח 474,598 דולר על המשחק נגד שיקאגו. בדאלאס בחרו להושיב אותו בחוץ. לוקה דונצ'יץ' הרוויח 452,396 דולר על המשחק הזה. רק שלושה ימים קודם הוא נדר: "כל עוד יש סיכוי, אני ממשיך לשחק". לדאלאס עוד היה סיכוי להגיע לפליי-אין לפני המשחק הזה, אבל בהנהלה החליטו לתת לו לשחק ברבע הראשון - בכל זאת, הערב היה בסימן I feel SLOVEnia, ולוקה הוא סלובני - ואז להשבית אותו לשאר העונה. את הזריקות המשמעותיות האחרונות של המאבריקס העונה לקחו תיאו פינסון, שהרוויח קצת יותר מ-22 אלף דולר הלילה, ומקינלי רייט, שמשחק על חוזה דו-כיווני. ככה זה גם נראה: השלשה הראשונה היתה איירבול, השנייה פגעה רק בלוח.
המאבס הודחו הלילה ממאבקי הפליי-אין רשמית והכרטיס האחרון הולך לאוקלהומה סיטי - משפט שאם היה נכתב באוקטובר באיזושהי תחזית, היה גורם לכך שקצין משטרה ילווה אתכם חגיגית לבדיקת ינשוף. הקבוצה שרק בשנה שעברה עשתה ריצת פלייאוף נהדרת ונעצרה רק בגמר המערב, הסופרסטאר שפתח את העונה כמועמד המוביל ל-MVP בסוכנויות ההימורים, הבעלים הכי אקסטרווגנטי שקבע סטנדרטים חדשים, הג'נרל מנג'ר שהגיע מתפקיד בכיר בנייקי, המאמן שנבחר לפני שנתיים כדי לקחת את לוקה לארץ המובטחת - כל אלה הולכים להתפלל בעוד חודש לכדורי פינג-פונג שקבוצה ממקומות 11-14 לא תקפוץ לארבע הראשונות בדראפט והם עצמם לא, מה שיגרום לכך שבחירת הסיבוב הראשון שלהם תועבר לניקס.
מי זוכר שרק לפני חודשיים השילוב בין לוקה וקיירי, שני מאסטרים בהובלת הכדור, שחקני קלאץ' מעולים, סופרסטארים בשיאם - הצית את הדמיון. למציאות, כפי שאפשר לראות בגרף הזה, היו תוכניות אחרות:
The Dallas Mavericks' last 29 games of the 2022-23 NBA season pic.twitter.com/3oeTYRb0Pn
— ivan | expérgo f.c. scout (2-160) (@eyevaughnszn) April 8, 2023
קיובן לוקח אחריות
"הרבה פרצופים חדשים יהיו כאן בקיץ הקרוב", אמר המאמן קיד בסיום המשחק. הוא כנראה עצר את עצמו מלהגיד משהו על האיש שיפתח את העונה עם התואר המחייב "מאמן דאלאס מאבריקס". על פניו, אין לו מה לחשוש. "אין סיבה לחשוב שזהות המאמן תשתנה", הודיע חגיגית הבוס מארק קיובן רק ביום רביעי, לפני המשחק מול סקרמנטו. "זה לא עניין של ג'ייסון, זו בעיה שלי. לא צפיתי שלא נוכל לשמור על הזהות ההגנתית שהיתה לנו. לא הייתה לנו את הזהות הזו, וזה השפיע על הכימיה - שחקנים לא היו בטוחים מה התפקיד שלהם. השחקנים של הקינגס שיחקו 60 משחקים ביחד. אנחנו לא שיחקנו 16 דקות ביחד".
ואם הבוס שלך אומר דברים כאלה, כנראה שהמשרה שלך בטוחה, לא? הרי רק לפני שנה וחצי הצהיר קיובן: "תמיד האמנתי שקריסטפס פורזינגיס עדיין לא הגיע לשיאו. עכשיו אתם מבינים מדוע לא ויתרנו עליו בטרייד. הוא שחקן מעולה, הוא בחור טוב. כל החוויות שלי איתו היו חיוביות. למה שנשלח אותו לקבוצה אחרת? ככה זה בטוויטר, ככה זה אוהדי מאבס בטוויטר. הם כנראה מנסים לעשות עכשיו טרייד על לוקה". כעבור שלושה חודשים, כזכור, פורזינגיס נשלח לוושינגטון. בכלל, כל ההתנהלות של קיד והמאבריקס העונה נגועה בלא מעט סימני שאלה, מה שהביא לתיאוריות קונספירציה רבות, ותתפלאו בהתחשב באנשים המדוברים - חלקן אפילו לא קשורות לקיירי אירווינג.
קחו למשל את כריסטיאן ווד. ביוני האחרון נראה שהמאבריקס מצאו תחליף מעניין לפורזינגיס - את ווד האתלטי והקפיצי, שרשם כ-19 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק ביוסטון. תמורת בחירת סוף סיבוב ראשון וצלוחית שאריות, נראה שללוקה יהיה פרטנר נהדר מתחת לסלים, גם אם האימפקט ההגנתי של ווד או היכולת שלו להיות חלק מתרבות מנצחת הוטלה בספק. ווד באמת פתח היטב את העונה, פיתח כימיה עם דונצ'יץ', ובינואר אפילו רשם ממוצעים של 21 נקודות ו-10 ריב' לערב ב-51% מהשדה. רק שאחרי האולסטאר התפקיד של שחקן הקו הקדמי המוכשר ביותר בדאלאס הצטמצם ל-22 דקות בלבד למשחק. כששני השחקנים הכי מוכשרים בסגל שלך לא עושים הגנה זו בעיה; כשהמספר הזה עלה לשלושה עם הגעתו של קיירי, נותר רק לתהות מה עישן מי שתיכנן את זה.
קיד ניסה להסביר שהעדיף לתת דקות לדווייט פאוול ולמקסי קליבה שחזרו מפציעות, ושמשחקים טוב יותר בהגנה. עדיין, הרבה גבות הורמו. דריימונד גרין, בפודקאסט שלו ובלי לנקוב בשם של ווד או של דאלאס, רמז שבמועדון מנסים להוריד את ערכו של ווד, כדי שיוכלו להחתים אותו על חוזה נוח יותר בקיץ. הפורוורד בן ה-27 הופך לשחקן חופשי בעוד חודשיים, והשאלה היא אם הוא באמת רוצה לשחק עבור מאמן שלא סומך עליו - או עבור קבוצה שהעדיפה לכאורה להנמיך את כמות הדקות שלו מאשר לשלם לו יותר.
הכוכב מחפש משמעות
לוקה דונצ'יץ' כבר בן 24, ומשהו רע עובר עליו. אחרי שרצה את פורזינגיס ואז לא הצליח להגיע איתו רחוק, אחרי שקיבל את אירווינג ונשאר איתו מחוץ לפליי-אין, מתחילות לעלות שאלות לגבי היכולת של הפנומן הסלובני להסתדר עם כוכבים אחרים. בכניסה לעונתו השישית בליגה, למעשה, עוד לא ברור אפילו איזה סוג של שחקן יכול לפרוח לצדו. בעיניי זה צריך להיות שחקן בעמדות 3-4 שמסוגל לתת לפחות 20 נקודות למשחק ולשתק הגנתית את שחקן הכנף הכי מסוכן של היריבה. שחקנים כאלה לא צומחים על העצים, למרבה הצער. וכשלוקה משדר אומללות ומספר שהוא "כבר לא מחייך על המגרש", קשה להבין מה כן יכול לגרום לו לחייך, ואם הדבר הזה נמצא איפשהו בהישג ידם של האנשים שמשלמים לו משכורת.
החלק המבלבל ביותר הוא שהציוות של לוקה וקיירי, בסופו של דבר, דווקא סיפק את הסחורה התקפית. אירווינג, למרות פציעה ברגל חלק מהזמן, נתן את המספרים שאפשר היה לצפות ממנו. 27 נקודות, 51% שדה, 39% לשלוש, 95% מהקו, 6 אסיסטים ו-5 ריבאונדים. עם שניהם על המגרש, ב-444 דקות משותפות, המאבריקס קלעו 119.2 נקודות לכל 100 התקפות - נתון שהיה מעמיד אותם במקום הראשון ב-NBA, אפילו מעל ההתקפה ההיסטורית של הקינגס. מצד שני, ההגנה שלהם ספגה 115 נקודות לכל 100 התקפות באותן דקות, שווה לנתון התשיעי מהסוף בליגה.
ההפרש עדיין היה חיובי, אבל אם דאלאס ציפתה שההגנה שלה תהיה סבירה ברמה שתכסה על חוסר היכולת ההגנתית של שני הכוכבים - זה לא קרה. הסימן הטוב ביותר לחוסר התיאום והכימיה היה בקלאץ': המאבס היו מעורבים בהכי הרבה משחקי קלאץ' מאז האולסטאר, 18, אבל רשמו רייטינג נטו של מינוס 6.7 בדקות האלה. "כל אחד יכול לקלוע עלינו מתי שהוא רוצה", הפטיר לוקה לפני כמה ימים והאשים גם את עצמו ("נחתי רק ארבעה שבועות בשלוש השנים האחרונות, לא תמיד קל לי לשחק חזק בשני צדי המגרש"), בעוד קיירי תולה את הבעיה בשינוי הפילוסופיה ההגנתית שעבר באמצע העונה, מברוקלין שדגלה בחילופים על כל חסימה, לקבוצה שהתנהלה בדיוק הפוך. אבל זו לא רק הפילוסופיה, זה גם בנאדם אחד ספציפי שעבר בעסקה תמורתו.
הקבוצה מחפשת זהות (והיא עברה לניו יורק)
דוריאן פיני סמית' היה אחד מסיפורי ההצלחה המרגשים של המאבריקס בשנים האחרונות. האיש שלא נבחר בדראפט, שגדל ללא אבא, שראה את אחיו נרצח מול עיניו במסיבה משפחתית, התפתח לשחקן ההגנה המוביל במערך של קיד. האיש שסותם חורים, מסתכל לכוכב של היריבה בעיניים, מארגן את ההגנה ועושה את כל הדברים הקטנים, ובנוסף הוא גם דייק ב-42 אחוז לשלוש בפלייאוף. כל אלה לא רק הפכו אותו לחביב הקהל אלא גם סידרו לו חוזה של 52 מיליון דולר ל-4 עונות - מחיר מציאה ביחס לערכו במועדון שהאמין בו מתחילת הדרך.
הוויתור עליו בעסקת אירווינג השאיר את דאלאס בלי אף סטופר הגנתי שאפשר לסמוך עליו, ועם מסננת מלאת חורים ודלה במאמץ ובתיאום. רג'י בולוק הוא שחקן 3&D טוב אבל לא ברמה של דוריאן, וההסתמכות על צעירים כמו פרנק ניליקינה וג'וש גרין לא הוכיחה את עצמה. פיני סמית', אגב, הבטיח הלילה את מקומו בפלייאוף הקרוב עם ברוקלין.
בפלייאוף 2023 ישחק גם ג'יילן ברנסון, רכז שהמאבריקס איבדו תמורת כלום, שרשם עונה פנטסטית, קפץ לרמה של שחקן טופ-25 בליגה, וסחף את הניקס למקום החמישי. במקרה שלו עוד אפשר לפחות להסכים עקרונית עם קיובן שאביו של בראנסון, ריק שהתמנה לעוזר מאמן הניקס, שיחק חלק משמעותי במעבר. אוהדי המאבריקס רק יתהו האם להאמין לקיובן, שטען שדאלאס לא באמת יכלה להחתים אותו שנה קודם ל-4 עונות ב-55 מיליון בסך הכל. ברנסון הוא אולי לא להטוטן כמו קיירי, אבל הגנתית, הוא טוב ממנו בהרבה.
אחרי פגרת האולסטאר לדאלאס היה את הרייטינג ההגנתי ה-26 בטיבו בליגה. בהלימה לכך ששני הגארדים שלהם לא יודעים ללחוץ על מובילי כדור יריבים, רק יוטה רשמה פחות חטיפות למשחק מהמאבריקס בתקופה הזו. "המשחק השתנה בגלל חוק ה-take fouls (עבירות שעוצרות מתפרצות), המהירות עלתה ולא עשינו את השינויים הנדרשים כדי להגיע לאן שצריך הגנתית", אמר קיובן, וציין כי מול קבוצות שמשחקות לאט המאבריקס נראו יותר טוב.
לוקה וקיירי הם דווקא ריבאונדרים טובים יחסית לעמדה, כך שזה פחות מסביר איך המאבריקס נתנו הכי הרבה נקודות הזדמנות שנייה ליריבות באותו פרק זמן. לו רק היה לה מישהו מתחת לסל שמסוגל לקחת ריבאונד. אגב, דאלאס נתנה בקיץ את החוזה הפנוי הגבוה ביותר שהיה לה לסנטר הוותיק ג'אוייל מגי כדי לפתור בדיוק את הבעיה הזו; בחמשת השבועות הראשונים אחרי האולסטאר, מגי שיחק במצטבר 3:31 דקות.
ההנהלה מחפשת ודאות
"התוכנית לכל אורך הדרך הייתה להחתים את קיירי לטווח ארוך", הצהיר קיובן באותה מסיבת עיתונאים מאולתרת, אבל למאבס הייתה בינתיים הזדמנות להציע לאירווינג הארכת חוזה - וזה טרם קרה. קיירי ייכנס לקיץ הנוכחי כשחקן חופשי לגמרי, והחדשות הטובות (?) ביותר למאבריקס הן שכנראה לא תהיה עליו הרבה תחרות; על פי דיווחים, אפילו הלייקרס של לברון ג'יימס כבר לא בטוחים שהם רוצים אותו. שלוש קבוצות בליגה כבר נכוו ממנו, כך שאותן אפשר להוריד מהפרק. פניקס? לא בטוח שהדבר שקווין דוראנט רוצה זה לחזור לשתף איתו פעולה. פילדלפיה, אם הארדן יעזוב? זה יכול להיות ממש מצחיק, לא בטוח שאפשרי פיננסית, והציוות בין שני שחקני הגנה חלשים כמו קיירי וטייריס מקסי מדליק כל נורה אדומה אפשרית. רוב הטוענות לכתר האחרות כבר מסודרות בעמדת הרכז, ונהנות מכימיה טובה, שלא שווה לסכן.
אז איך כן נראה התסריט האידיאלי מבחינת דאלאס? למרבה הביזאר, הוא כנראה כולל החתמה מחדש של קיירי, ושדרוג הסגל מסביבו ומסביב ללוקה. בהנחה שבחירת הלוטרי תישאר שלהם - רק לשם המחשה, כעת הסיכוי שזה יקרה הוא כ-80%, לעומת כ-9% אם היו מנצחים את שיקאגו - הם מקווים שיוכלו לארוז ולהעביר אותה לצד טימי הרדאוויי (שבחוזהו נותרו כ-34 מיליון דולר לשנתיים), דאוויס ברטאנס (17 מיליון מובטחים, שנה אחת) ו/או רג'י בולוק (11 מיליון, לא מובטחים) ולהשיג את הצלע השלישית לטריו הזה, הדוריאן פיני סמית' החליפי. ואם לא בטרייד? בשוק החופשי קיימים תיאורטית שחקני הגנה טובים מאוד - דילון ברוקס, ג'ראמי גראנט ואגב, אפילו דריימונד גרין עשוי להיות פנוי אם יוותר על אופציית השחקן לעונה הבאה - אבל הם מעטים, אי אפשר יהיה להציע להם חוזה אטרקטיבי מספיק אם נותנים חוזה מקסימום לקיירי, ויהיה להם ביקוש רב.
איך ייראה תסריט הבלהות של דאלאס? ובכן, אותו דווקא הרבה יותר קל לדמיין. זה יקרה אם יגיע היום בו הפנומן-פנומן-פנומנל שהפסיק לחייך יבקש טרייד. נכון שדונצ'יץ' חתום כרגע עד 2027, נכון שהוא נראה כטיפוס נאמן ומעולם לא רמז על רצונו לעזוב, ונכון שהתמורה שתתקבל תמורתו תצטרך לגמד כמעט כל עסקה אחרת בתולדות הליגה. אבל עצם המחשבה על רגע כזה גורמת לקיובן לסיוטים: בשנה בה דירק נוביצקי נכנס להיכל התהילה, הקשר בין דאלאס לסופרסטאר האירופי הנוכחי שלה נראה שברירי מאי פעם.
