גם אחרי המשחק הלילה, כאשר קווין לאב ידליק את הסמארטפון שלו הוא יראה את עצמו בקליפ באינטרנט. גם הפעם זה מתחיל בכך שהוא מפטרל מחוץ לצבע ונותן ספרינט, וגם הפעם זה נגמר באלי-אופ. לפחות הפעם, האלי-אופ היה שלו.
ברוקלין – קליבלנד 91:78
להגיד שבכך נפתרו כל הבעיות של קליבלנד? או בדאבל-דאבל המרשים של לאב, עם 17 נקודות ו-18 ריבאונדים? נראה שלא. הקאבס חוזרים הביתה למפגש קשה עם הקליפרס, ושפת הגוף של לברון ג'יימס לא העידה שהוא נראה מאושר במיוחד אחרי התבוסה המשפילה לגולדן סטייט. מצד שני, כשלוח המשחקים מזמן לך את הקבוצה החלשה ביותר במזרח כרגע, וכשרואים את גולדן סטייט זורעת הרס גם אצל שיקאגו, לפחות הייאוש נעשה יותר נוח.
הקאבס, שספגו מהווריורס 79 נקודות ב-25 דקות וחצי במשחק הקודם, הגבילו הפעם את ברוקלין ל-55 בשלושה רבעים וספגו 78 בלבד. הרבע האחרון כבר היה גארבג' טיים, ואיפשר ללברון לקבל מנוחה נדירה בכל הרבע האחרון, כשהוא מסיים עם 17 נקודות ו-5 אסיסטים. טריסטן תומפסון הוסיף 14 ו-10 ריבאונדים וטימופיי מוזגוב, עוד אחד שספג לא מעט ביקורות אחרי התבוסה לגולדן סטייט ויכולתו לאחרונה באופן כללי, פתח, קלע 11 וסייע להשאיר את ברוק לופס על 16 נקודות בלבד.
"זה כואב ליפול, אבל זה מביש יותר לא לקום אחר כך", אמר בלאט בסיום. לפני המשחק הוא עוד התפנה להגן על ג'יי.אר סמית', שהורחק נגד הווריורס: לדברי בלאט, האיחור של סמית' לחימום "טופל בתוך הקבוצה", ולגבי העבירה על האריסון בארנס שהובילה להרחקה, "לא בטוח שאם זה מישהו אחר, שורקים לו בלתי ספורטיבית". סמית' הגיב בחמימות: "נהדר לשמוע דברים כאלה מהמאמן, מכיוון שהוא מבין שזה דבר שאני חייב להתחשב בו בכל רגע על המגרש. משחק אגרסיבי משאיר אותי על המגרש".
אחרי שלב גישושים קצר, רצו הקאבס 0:10, כולל 6 נקודות רצופות של לברון, כדי להעביר לעצמם את היתרון, וכבר לא שמטו אותו. הנטס עוד היו באיזור עם מינוס 10 ברבע השלישי, אבל ריצונת של 6:16 העלתה את הפער ל-20. במשחק כזה, קליבלנד לא היתה זקוקה לנסים ונפלאות מצד ג'יי.אר סמית' (2 מ-9 מהשדה) או קיירי אירווינג שקלע 9 צנועות משלו. את התחמושת, יש לקוות מבחינת הקאבס, הם שומרים למחר.
