חדשות
איזה שלופים
הקהל של מכבי תל-אביב כנראה ספג קצת מהאווירה של ההופעה של קובי פרץ והקפיץ את הקבוצה שלו לעוד ערב שיא בהיכל נוקיה. פיני גרשון מצא את ההיררכיה ורענן כץ עדיין מחפש את הכבוד. עמית סלונים מסכם את ניצחון הצהובים על אפס פילזן, וגם: למה לא היו צופים בגמר גביע המדינה בכדורעף?
האווירה בהיכל הספיקה אתמול כדי לנצח בהילוך שני 62:72 את אפס פילזן. בשבוע שעבר זה נגמר בניצחון ענק של הצהובים על ריאל מדריד. לקהל של מכבי יש חלק חשוב בחזרה מהמתים הזאת של הקבוצה שרק לפני חודש כל הפרשנים הספידו אותה ודרשו את ראשו של מאמנה.
לא רוצים אדום במכבי
כחלק משיתוף פעולה שיווקי עם רשת חלב מפורסמת, המעודדות של מכבי נכנסו למגרש בפסק הזמן האחרון של הרבע הראשון כשהן לובשות תלבושת מסורתית של חלבניות הולנדיות, כולל חצאיות אדומות. הקהל של מכבי הוכיח השנה בגרות והראה שהוא מסוגל לספוג הרבה מהקבוצה שלו – דרך הפרידה המתוקשרת מרענן כץ, בנק פנאן והשחרורים של מקל ולאמפה – אבל מעודדות אדומות זה כבר באמת יותר מדי.
פארסת המעודדות הסתיימה בקריאות קצובות של "לא רוצים אדום במכבי" וגאוות יחידה אמיתית ביציעי ההיכל. המסר לקודקודים ברור - בפעם הבאה שינסו למכור איזה מעדן חלב על הגב של האוהדים האלה, תביאו חלבניות עם חצאיות צהובות.
דוקטור אלן ומיסטר אנדרסון
עם כל המחמאות לקהל הצהוב, צריך להוריד את הכובע בפני הצוות המקצועי על קפיצת המדרגה של השחקנים. נראה שהשחרור של גל מקל ובעיקר מאצ'יי לאמפה פתרו לפיני גרשון את כאב הראש במציאת הרוטציה הנכונה. עדיין לא נמצאה נוסחת הפלא, ומכבי עדיין לא מושלמת – אבל ההיררכיה בה ברורה.
ומעל כולם נמצא אלן אנדרסון. במשחקי האימון של תחילת העונה הוא נראה כמו הגרסה היותר אתלטית של אנתוני פארקר, ובהמשך הוא דווקא הזכיר יותר את קורן אמישה. אמרו לנו שהוא נותן משחק אחד גדול ואז כמה משחקים גרועים, והנבואה התגשמה. ואולם, אחרי חמישה משחקים מצויינים ברצף ניתן כבר להצביע, סוף סוף, על המנהיג האמיתי של מכבי תל-אביב העונה על המגרש, כאשר דרק שארפ הבלתי נגמר ממשיך להיות הדבק מאחורי הקלעים.
תחת כל עץ רענן
גם אתמול, כמו בשבוע שעבר, רענן כץ ישב במקום הכי טוב בהיכל. הבעלים לשעבר עמד ממש על הפרקט בזמן החימום וקיבל הרבה כבוד מהשחקנים וההנהלה של מכבי תל-אביב. סיבוב ההופעות שלו, בדיוק כמו זה של קובי פרץ, לא עוצר בהיכל, והוא ממשיך לחלטורות בגליל ובירושלים.
האמת, קשה לראות את רענן כץ קונה את הפועל ירושלים. כץ עושה רושם של איש עסקים יותר מוצלח משלושת הנדבנים הקודמים של ירושלים. גם הוא יודע שעדיף לו להמשיך להיות מלך במיאמי ופילנתרופ מכובד בגליל, מאשר להכניס את הראש הבריא שלו למיטה החולה של דני קליין במלחה. אם זה רק בשביל לעצבן את דיויד פדרמן, זה ממש לא שווה את זה.
כמה מילים על ענף אחר
האוהדים הצהובים, שלרוב ממלאים בצבעוניות את אולמות הכדורעף, ויתרו על ההנאה של לעמוד בפקקים בכביש ת"א-ירושלים ונסעו לעודד את נמני בבלומפילד. כמה מאות קיבוצניקים הגיעו מהגליל-המערבי כדי לעודד את מטה אשר, ובתמורה קיבלנו תפאורה די דלה לאירוע השיא של איגוד ספורט שלא צריך עזרה כדי לגסוס. איזה שלופים.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
