למה מי זה לעזאזל גל מקל?

יא אללה! איזה משחק קשה היה בלובליאנה. אבל האמת, מכבי ביקשה את זה על עצמה. זה נגמר אמנם 65:82 לצהובים אבל התוצאה מטעה – זה היה אחד הקרבות היותר גדולים שראינו ביורוליג השנה. וזה לא מפתיע. הרי הזהרנו. הכתובת הייתה מרוחה על הקיר. איך מצפים לשמור על הגחלת המכביסטית ולהגן על המקום הראשון בלי האחד והיחיד, שאין עוד מלבדו, גל מקל.

כן כן, גל מקל. גיבור העם. אחד מהשחקנים הכי גדולים שהחליפו אי פעם את גוני יזרעאלי, החליט שמכבי תל-אביב זה לא בשבילו, אמר לא יפה שלום וחזר לעמק יזרעאלי.

רכז הנבחרת שהשיגה את אחד ההישגים הכי גרועים בתולדות נבחרות ישראל בכדורסל לא שיחק בלובליאנה אתמול ואני מבטיח שעוד נחזור לדבר עליו בהמשך, אבל בואו רגע נדבר על המשחק שהיה.

מכבי תל-אביב מודל 2009/10 היא קבוצה חדשה שמתחברת תוך כדי תנועה, ולמרות שהיא טרם סיימה את תקופת ההרצה אפשר לסמן בינתיים כמה דברים חיוביים ובראשם את העובדה הפשוטה שמכבי מובילה גם את הליגה הישראלית וגם את בית ג' של היורוליג עם הפסד בודד מתחילת העונה.

הדבר הראשון שבולט לעין בקבוצה הזאת זו הגנת הברזל. לובליאנה קלעה רק 29 נקודות בחצי השני (10 בלבד ברבע הרביעי), הרבה בזכות דורון פרקינס וגיא פניני, שיחד עם אלן אנדרסון יוצרים רחבה כמעט בלתי חדירה ומכריחים את היריבה להסתמך על זריקות התאבדות מהשלוש. אתמול זה הספיק בשביל עוד ניצחון מכוער מול יריבה דוחה, אחרי שמארוסי הוציאה לכולנו את החשק לחיות בשבוע שעבר.

זה לא מספיק, בטח שלא לקבוצה כמו מכבי תל-אביב שחולמת על פיינל-פור. עדיין יש יותר מדי בלגן בהתקפה, איבודי הכדור חוגגים והפוסט-אפ לא קיים בכלל. מול הקבוצות הגדולות של אירופה זה פשוט לא יעבוד. קאחה לבורל של ליאור אליהו תגיע לכאן בשבוע הבא, ותנסה להוכיח שגם מול הבינוניות זה לא מספיק.

גל מקל, תשאל את קטש איפה הוא היה בגילך

טוב. מישהו יכול להסביר לי מי זה לעזאזל גל מקל שכול להכתיב תנאים למכבי תל-אביב? מכל ההו-הא התקשורתי סביב העזיבה של מקל וחזרתו לצפון נשכחו כמה עובדות משמעותיות – בואו נפרט אותם רגע:

1) אף אחד לא הכריח את גל מקל להצטרף למכבי תל-אביב. הוא החליט להגיע ליד-אליהו כשחקן חופשי וחתם על חוזה לשלוש שנים. משהו אומר לי שהוא הכיר את המועדון הזה עוד לפני ושמע על המושג "נער פוסטר".
2) ההשאלה לגלבוע/גליל בעונה שעברה לא הייתה בדיוק גן של שושנים. מקל התחיל לשחק רק כאשר הפך לאופציה היחידה של קטש, אחרי שניקסון שוחרר וגוני יזרעאלי נפצע.
3) למרות הקרדיט הרב שקיבל מצביקה שרף, מקל לא ממש הצליח להרשים בנבחרת ישראל, אפילו ההפך.
4) בזכות החוק הרוסי, מקל קיבל המון דקות משחק בליגה הישראלית השנה במדי מכבי תל-אביב.

אז רגע, על מה בעצם הוא מתלונן? שהוא לא מקבל מספיק דקות משחק? האם פיני גרשון אמור לדאוג לנפשו העדינה של האדון מקל ולשתף אותו במשחקי היורוליג למרות שהוא נופל ברמת המשחק שלו מהאדונים ויז'נייבסקי, פרקינס, לימונד ואפילו שארפ הבלתי נגמר?

יש מי שאומרים שמקל עושה בשכל, מכיוון שבגלבוע/גליל הוא יקבל יותר דקות. מדובר כמובן בבולשיט טהור. קודם כל, בכלל לא בטוח שמקל יקבל יותר דקות אצל קטש מאשר אצל גרשון, שפרגן למקל דקות משחק רבות בליגה הישראלית (בלית ברירה, בגלל החוק הרוסי). לגלבוע/גליל יש כרגע את הרכז הכי טוב בליגה, ג'רמי פארגו ויחד עם יזרעאלי ויבזורי המצויינים – לא ברור בכלל איך מקל ישתלב בקו האחורי בגן נר.

זו יכולה להיות שיא האירוניה. הילד שצריך המון ליטופים וחיבוקים ועזב את יד-אליהו כדי לצבור דקות יגלה שכל כך קר שם בחוץ והחיים זה לא קיבוץ. איך הוא ירגיש שהוא יבין שבהיעדר היורוליג, פוטנציאל הדקות שלו קוצץ בחצי?

בסופו של דבר, גל מקל טרם הוכיח על הפרקט שהוא הכישרון הגדול שהבטיחו לנו היחצנים שלו. פיני גרשון יודע את זה, גם שמעון מזרחי, שלא חושש לשחרר שחקן נבחרת ישראלי באמצע העונה לקבוצה היחידה שעושה קולות של אלטרנטיבה.

אגב, גל, כדאי לך לשאול את המאמן החדש-ישן שלך, עודד קטש, איפה הוא היה בגילך. רמז: זה לא היה על הספסל של גליל. זה גם לא היה ביציע באוסישקין.