מיקייל טורנס. אין למכבי כסף כמו בעבר (GettyImages) (צילום: מערכת ONE)
מיקייל טורנס. אין למכבי כסף כמו בעבר (GettyImages) | צילום: מערכת ONE

לא אתיימר לחוות דעה לגבי שחקן שאני לא מכיר. הרכז מיקייל טורנס, הרכש החדש של מכבי ת"א, הוא שם שיצא לי לשמוע פה ושם, במיוחד בקיץ האחרון, כשהגיע לטורניר פורטסמות' כדי להראות את מה שיש לו למכור. מעבר לזה, לא ראיתי אותו משחק מעולם והמידע נשען על אינפורמציה כללית.

הבונוס העיקרי שכולם מדברים עליו ביחס לטורנס הוא המידות שלו, החוסן והפיזיות, האטרקטיביות במגרש הפתוח והיכולת לשלוט בשתי ידיים במידה שווה, במסירה ובזריקה לסל.

טורנס הוא דוגמה לשחקן שדראפט ה-NBA פסח עליו ותיאורטית, יש לו את הכלים לבצע קפיצה אדירה בתוך זמן לא רב.

בנוסף, כדאי לזכור שהוא מגיע, לפחות ברמה העקרונית, כדי לשמש מחליף בעמדת הרכז ולא כשחקן חמישייה. הרכז הראשון אמור להיות דורון פרקינס.

נכון שמכבי ת"א לא מורגלת במהלכים שכאלה, אבל במקום לקנות את בו מקאלב בהרבה מאוד כסף, היא תנסה להכין לעצמה, ברמת העיקרון ולאו דווקא בהשוואה אחד לאחד, בו מקאלב חדש ובעלות נמוכה יחסית.

פרקינס מול מקאלב (שרון קביליו) (צילום: מערכת ONE)
פרקינס מול מקאלב (שרון קביליו) | צילום: מערכת ONE

אבל, כאמור, טוב מראה עיניים. לכן מוטב אולי להתייחס למבנה ההולך ומתגבש של מכבי ת"א תחת דייויד בלאט וגם לגעת במספר נקודות שמטרידות את האוהדים, אני מניח. קודם כל, ברור לגמרי, במיוחד בקיץ הזה, שהיכולות הכלכליות של מכבי ת"א לא מאפשרות לה התפרעות כלכלית. מקרים כמו הקצאת כ-3.5 מיליון דולר ברוטו, על עלותו של שחקן אחד בעונת 2008/09, קרלוס ארויו, לא יישנו הקיץ.

גם קצב ההחתמות, למי שמתלונן, הוא סביר לגמרי. נכון שבעבר היו מקרים שמכבי ת"א סגרה את הסגל שלה כמעט לגמרי בתקופה כזו, אבל גם כרגע, אם אני מבין נכון, חסרים לה שני שחקנים בלבד: שוטינג גארד וסנטר זרים. אלו אמנם שחקנים חשובים מאוד במערך, אבל הם רק שניים. הבסיס קיים, עם צירופם של כדיר ובורשטיין, והשארתם של דייויד בלות'נטל, יניב גרין וצ'אק אידסון.

דייויד בלאט. חוזהו של טורנס מותנה בהעדר בעיות רפואיות (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
דייויד בלאט (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

כל זה בהנחה ששום דבר לא יתפקשש ברגע האחרון בעניין החתמת פרקינס. ולנסיה וסיינה, לגביהן פורסם כי רצו את פרקינס, כבר החתימו רכזים אחרים (עומאר קוק, בו מקאלב). זה אומר, כנראה, שהעיכוב ביציאת הודעה רשמית נובע מענייני משא ומתן אחרונים ופרקינס יהיה במכבי גם בעונה הבאה.

סנטר אירופי ברמה גבוהה עולה הרבה מאוד כסף. מכבי ת"א, באופן מובהק, מעדיפה לחפש מציאות מאשר להשקיע אחוז ניכר מהתקציב שלה בשחקן כזה, בדיוק כפי שעשתה בזמנו עם ד'אור פישר. הרכישה של ריצ'רד הנדריקס, למשל, בחור צעיר בעמדת הפאוור פורוורד, שמאחוריו עונה אחת באירופה, מעידה על הקו הזה: לבוא קטנים ומוכשרים, מתוך תקווה לצאת גדולים. אלכס מאריץ'? שפנתינאייקוס תשלם 800 אלף יורו כפיצוי לפרטיזן בלגרד ועוד 1.5 מיליון יורו לשנתיים לשחקן עצמו. לא אנחנו.

ג´ף פוט. האחרון שהגיע מהקולג´ ישר למכבי היה דאנקלי ב-93´ (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
ג´ף פוט. האחרון שהגיע מהקולג´ ישר למכבי היה דאנקלי ב-93´ (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

הקו של בלאט לגבי החתמת שחקנים צעירים מאוד, ג'ף פוט שאמור להיות מושאל, ריצ'רד הנדריקס ומיקייל טורנס, הוא חדש בנוף של מכבי ת"א. שלושה שחקנים צעירים, נעדרי כל ניסיון אירופי כמעט, ודאי שלא שיחקו ביורוליג מעולם. מה שהיה עד לא מזמן תנאי כמעט בלתי יעבור להחתמת שחקנים חדשים במכבי, הוא כיום כלל לא על הפרק. גם הניסיון להחתים את ג'ייסי קרול, ששיחק בקבוצות מדרגת ביניים באיטליה וספרד אבל מעולם לא בטופ האירופי, מעיד על הקו הזה. ובכלל, מאז ספנסר דאנקלי בקיץ 1993, לא זכור לי שמכבי החתימה שחקן ישירות מקולג'. המקרה ההוא אמנם רחוק מלהיות חיובי במיוחד, אבל צריך לתת הזדמנות וזמן לשחקנים להוכיח את עצמם ולהיקלט במערכת.

עוד עניין להתייחס אליו, הוא מהפכת השחקנים שמתבצעת לאט ובשקט. בלאט הוא לא המאמן הראשון וגם לא האחרון שמגיע למקום חדש ובונה הכל כמעט מאפס. תראו מה שעושה צביקה שרף בימים אלה ממש בספרטק סנט פטרסבורג, למשל. או את השינויים הסיטונאים שמבצע אטורה מסינה בריאל מדריד, אחרי שהמתכונת בעונה שעברה לא עבדה. או אפילו אצלנו, רואים את זה בקטנה, במהלכים שמבצע כעת אלעד חסין במכבי חיפה.

מאריץ´ (שרון קביליו) (צילום: מערכת ONE)
מאריץ´ (שרון קביליו) | צילום: מערכת ONE

יש קבוצות ומאמנים שעושים זאת מבחירה ויש כאלה שהעניין נכפה עליהן, כמו פרטיזן בלגרד, שהשחקנים המובילים שלה פשוט נשאבים על ידי הקבוצות המובילות ביבשת. הפעם, אפילו את המאמן הצליחו להוציא משם (למי שטרם שמע: דושקו וויושביץ' חתם בצסק"א מוסקבה לשלוש עונות).

הקו של בלאט לגיטימי. הוא היה שמח להחתים את מאריץ', אני מניח, אבל לא יכול. הוא היה שמח להצטייד בליאור אליהו, אבל מדובר בעלויות עצומות. גם אין שום סיבה בעולם שקאחה לבוראל ויטוריה תוותר עליו, דווקא אחרי שצלח את עונת השפשוף הראשונה והצטיין לקראת סיומה.

ליאור אליהו. עדיין מחכים לשיחרור שלו (שרון קביליו) (צילום: מערכת ONE)
ליאור אליהו (שרון קביליו) | צילום: מערכת ONE

אם לסכם, וכמו תמיד, הזמן יעשה את שלו ובסופו של דבר, בין אם ב-1 באוגוסט ובין אם ב-20, השחקנים החסרים יגיעו והפאזל יושלם. אם תשאלו אותי, העניין המטריד יותר הוא הסחבת הלא ברורה בעניין עוזרו של בלאט, גיא גודס, והעובדה שעד עכשיו אין עוזר מאמן מוביל ומנוסה לצד המאמן החדש, שבעצמו טרוד בימים אלה בענייני הכנתה של נבחרת רוסיה לאליפות העולם.

גיא גודס (קובי אליהו) (צילום: מערכת ONE)
גיא גודס (קובי אליהו) | צילום: מערכת ONE

אם הפערים הכספיים לגבי החתמת עוזר מאמן, ואפילו אם הוא מנוסה ומגיע מעמדת מאמן ראשי, נמרחים זמן רב כל כך, ייתכן שהקושי הכלכלי יותר גדול מאשר אנחנו יודעים או חושבים.