חולצתו של קליין. השפעותיו טרם חלפו (איתי חסיד) (צילום: מערכת ONE)
חולצתו של קליין. השפעותיו טרם חלפו (איתי חסיד) | צילום: מערכת ONE

שלוש שנים עברו מאז שרלף קליין, מגדולי המאמנים בכדורסל הישראלי והאירופאי, הלך לעולמו, לאחר מאבק קשה וממושך בסרטן המעי הגס. הזמן שחלף, במקרה הזה, לא הקהה את התחושות ולא השכיח את הזיכרונות, אלא להיפך. שיחות שערכנו הסגירו געגועים עזים למאמן האגדי בקרב אנשי הכדורסל בארץ, בלא קשר להשתייכותם למועדון או ארגון מסויים.

"רלף היה איזשהו סמן ימני ומורה דרך בכדורסל הישראלי, עבור המאמנים", מספר מאמן נבחרת ישראל, אריק שיבק, "לא אגזים אם אגיד שמדובר במוסד, ולא באיש. הוא הרים את הכדורסל הישראלי לגבהים שלא ידענו לפני. כולנו למדנו ממנו וכולנו שמענו ממנו. אני חושב שמאמנים רבים כמו פיני גרשון, אפי בירנבוים ואריה מליניאק היו המאמנים הראשונים והדור הראשון שלמדו הרבה מרלף. הדור שלי אני חושב כבר למד מפיני, אריה, אפי וכך הלאה כך שבאמת הוא היה סמן ימני בעניין הזה".

כפי ששיבק הזכיר, פיני גרשון, המאמן המעוטר ביותר בכדורסל הישראלי, למד רבות מרלף והיה מהמאמנים הראשונים שהלכו בעקבותיו. "רלף קודם כל היה מאמן שלי בנבחרת הנוער ולאורך תקופה ארוכה עקבתי אחריו", סיפר גרשון על היכרותו הראשונית עם המאמן האגדי והוסיף: "נפל בידי הכבוד להיות תחת יהושע רוזין וגם תחת רלף קליין וברור שהם מגדולי המאמנים שהיו בארץ. הם היו שונים בתכלית ואני דווקא בחרתי לקחת יותר מרלף למרות שיהושע היה מאמן דומיננטי ב-20 השנים שהיו לפני רלף".

ערב הוקרה לרלף קליין (ניר בוקסנבאום) (צילום: מערכת ONE)
ערב הוקרה לרלף קליין (ניר בוקסנבאום) | צילום: מערכת ONE

שמעון אמסלם, ששיחק תחתיו בהפועל תל אביב של ראשית שנות התשעים, מבהיר כיצד הצליח להשפיע על כל כך הרבה אנשים שונים: "רלף היה א-פוליטי, לא הפועל ולא מכבי. הוא היה פשוט א-פוליטי ותמיד ידע להוציא את המקסימום במצבים בלתי אפשריים".

ומה הפך את רלף לדמות הסמכותית שהיה? מה גרם לכל אדם ואדם להעריך את דעתו ולהקשיב לעצתו הטובה? גרשון מהלל את האומץ שהיה לרלף ללכת עם הדרך שלו ועל ההתמדה שלו בכך. "רלף היה בעצם זה שהביא לכאן את הכדורסל המודרני. ההחלטות מהבטן בניהול המשחק שלו, שהשתפר משנה לשנה. בתחילת דרכו, גם כשהוא היה מאמן שלי בנבחרת הנוער זה היה חלק שהוא לקה בו אבל העובדה שהוא תוך כדי הקריירה הצליח לשפר את ניהול המשחק שלו והעובדה שהרבה מאוד מההחלטות שהוא קיבל בניהול המשחק היו החלטות מהבטן. זאת היתה גם הגדולה שלו".

שמעון אמסלם (קובי אליהו) (צילום: מערכת ONE)
שמעון אמסלם (קובי אליהו) | צילום: מערכת ONE

אמסלם מציע הסבר אחד: "רלף היה מקור של מקוריות ויצירתיות, היתה לו גישה לאנשים והחיסרון שלו היום מורגש בעיקר כשאתה צריך מישהו עם חשיבה מחוץ לקופסא. כשאתה רואה קבוצות שבונות את הסגל שלהן בעיקר על בסיס זרים, ועם חיקוי האחד של השני, הוא בטח היה נותן פן אחר של המשחק".

שיבק מזהה פן אחר של רלף שהוביל להצטיינותו. "על רלף אמרו שהוא מנהל משחק נהדר ו-"ווינר" גדול, אבל בתור אחד שעבד איתו בהפועל חולון, אני יכול להגיד שהוא היה מאוד עקבי במה שהוא רצה להשיג", מסביר המאמן הלאומי, "לא היה אכפת לו לעשות דברים מאה, מאתיים או ארבע מאות פעם עם השחקנים. הוא היה אומר לי 'לא כל כך אכפת לי שהם משתעממים, העיקר שבסוף הם יעשו את מה שאני אומר'. הוא היה איש שידע בדיוק לאן הוא רוצה להגיע ומה הוא רוצה מהשחקנים".

אריק שיבק (שרון קביליו) (צילום: מערכת ONE)
אריק שיבק (שרון קביליו) | צילום: מערכת ONE

רלף קליין עלה לארץ בגיל 20 מהונגריה, לאחר ששרד יחד עם אמו ואחיו את תופת השואה, וללא אביו, שנרצח במהלך המלחמה. ההישגים להם זכה, הקשרים אותם טווה וההשפעה העצומה שלו על הכדורסל בישראל – הופכים להרואיים כשבוחנים את נקודת הפתיחה שלו.

במהלך הקריירה שלו כשחקן, זכה רלף בשש אליפויות ושישה גביעי מדינה, כולם במדי מכבי תל אביב, ושיחק גם במדי נבחרת ישראל. כמאמן, הישגיו היו כבירים אף יותר. באמתחתו 14 אליפויות עם מכבי תל אביב, כמות דומה של גביעי מדינה (אחד מהם כמאמן הפועל תל אביב), אליפות אירופה לקבוצות ב-1977 ושתי סגנויות במהלך שנות השמונים, וסגנות היסטורית באליפות אירופה לנבחרות ב-1979.

רלף קליין (ניר בוקסנבאום) (צילום: מערכת ONE)
רלף קליין (ניר בוקסנבאום) | צילום: מערכת ONE

במהלך שנות השמונים אימן את קלן הגרמנית ונבחרת מערב-גרמניה, וחש גאווה עצומה על כך שהגיע למעמד זה בתור ניצול שואה. בשנת 2006 קיבלה הקריירה המפוארת שלו את התואר האחרון שלה, אולי המכובד מכל – פרס ישראל לספורט.

"כל מי שקשור לכדורסל נותן המון כבוד למורשת של רלף קליין, להישגים שלו, למה שהוא נתן. כולם מכירים אותו, מעריכים אותו ומוקירים אותו", אמר אמסלם והזכיר: "פעם בשנה מתקיים משחק לזכרו באולם של מכללת רופין, והאולם מתמלא".

גם בשנותיו האחרונות, רלף המשיך לעסוק בכדורסל. הוא אימן את אליצור אלקנה והעלה אותה מליגה ב' לליגה א', אימן בהתנדבות את קבוצת הבנות של תיכון "הדסים" וחייו המשיכו לחוג סביב הכדורסל.

"גם אחרי שרלף פרש, הוא היה שכן שלי והיינו בקשר טוב. רלף היה איש שאפשר להתייעץ איתו, לשמוע וללמוד ממנו הרבה", מספר שיבק, "מעבר למאמן שבו, הוא גם היה אדם מאוד נוח ומאוד קואופרטיבי לאנשים שהוא אהב".

_OBJ

גם גרשון מעיד על אופיו הבלתי רגיל של רלף: "רלף היה אדם פשוט. איש טוב ונאהב, סחבק. בניגוד להרבה מאוד מאמנים גדולים אחרים הוא היה נוח לשחקנים. הוא אמנם גידל דור של מאמנים אבל הוא גם גידל דור ענק של שחקנים וזה הדבר הכי חשוב כי זכיה בתארים זה דבר שקשור גם בשחקנים. הוא השאיר אחריו מורשת בלתי רגילה לכדורסל הישראלי".

ואת מילות הסיכום שמרנו לאמסלם, שהיטיב לתאר מי היה רלף. "לי באופן אישי הוא חסר כבן אדם, כאבא, כמנטור, והלוואי והכל היה אחרת", אומר הסמל של האדומים בעצב, ומדגיש: "אנשים מבינים שרלף היה באמת מיוחד במינו. מי שרלף נגע בו, לעולם לא ישכח אותו".