נבחרת ישראל נמצאת בתנופה בשנים האחרונות, עם עומק שלא היה כמותו הרבה מאוד שנים - כמעט בכל עמדה. אבל עושה רושם שאי אפשר להרכיב את הסגל האידאלי בלי לשים שם את תומר גינת, שהפך בשנים האחרונות לאחד השחקנים הטובים ביותר בכחול-לבן. "להגיע לנבחרת זה תמיד כיף, לפגוש את כל החברים שהולכים איתי כבר שנים ביחד", מספר גינת בראיון לאתר ערוץ הספורט. "בגלל שאני משחק באירופה אז לחזור לישראל זה אפילו יותר מיוחד, מרענן".
יש ציפיה גדולה מהדור הנוכחי של הנבחרת. גם אתה מרגיש שאפשר לעשות משהו גדול?
"יש לנו נבחרת מצוינת שרצה ביחד כבר כמה שנים, מ-2017 כשהתחיל תהליך ההצערה. מחלון לחלון אנחנו משחקים כדורסל טוב יותר, כיף לנו יותר, אפשר לעשות דברים יפים ביחד. יש לנו פוטנציאל אדיר, במיוחד כשיודעים שיש כמה שחקנים שלא נמצאים איתנו עכשיו. אני חושב שאפשר לעשות דברים גדולים ומאמין שגם נעשה את זה".
בגלל כמות השחקנים הטובים, אתה מרגיש תחרות כלשהי על המקום בסגל?
"ברור שיש תחרות, כי כל אחד רוצה להיות בנבחרת מאז שהוא התחיל לשחק כדורסל. יש פה אימונים של 17-18 שחקנים אבל בסוף יש מקום רק ל-12 שחקנים במשחק, אז יש מלחמה, אבל מלחמה בריאה. כל שחקן רוצה להוכיח ולהראות, כי בסוף אתה נלחם עם שחקנים טובים ואתה מנסה להיות יותר טוב מהם. לכן כל הזמן יש רצון להשתפר ומשם מגיעה התחרות. אבל בסוף כולנו חברים וכולנו למען הנבחרת במטרה לשמח את האנשים. יהיה פה בדרייב אין אולם מלא ביום שישי ואנחנו מקווים לשמח את האוהדים".
הנבחרת לא הפסידה באולם הזה, מה כל כך מיוחד בו?
"זה אולם הוא מאוד עוצמתי כשהוא מלא, יש בו הרגשה מאוד ביתית. שומעים את הקהל, יש הרגשה של בית. יש סיבה שהנבחרת לא הפסידה פה באף משחק רשמי, מקווה שנשמור על זה גם בחלון הזה".
שחקן שלם יותר
בקיץ שעבר, אחרי ארבע שנים בהפועל תל אביב, גינת - שהיה גם הקפטן - ארז מזוודה ויצא בפעם הראשונה לאירופה כשחתם בפאריז מטרופוליטאנס. ולפחות עד עכשיו, מדובר באחת ההחלטות הכי טובות שהוא לקח בקריירה. "עצם העובדה שאני משחק כבר עונה שניה בצרפת שינתה אותי כשחקן", הוא אומר. "החשיבה של המשחק שלי שונה, גם צורת המשחק".
איך העונה וחצי האחרונות באירופה שינו אותך?
"אני מרגיש שחקן הרבה יותר טוב, מבין את המשחק הרבה יותר, אני חלק מקבוצה מנצחת. בעונה שעברה עלינו לרבע גמר היורוקאפ וגם העונה הנוכחית טובה מאוד. להיות חלק מקבוצה כזו, כשאתה יודע שיש סגל עמוק ואין לך בהכרח דקות קבועות או מובטחות, זה הופך אותך אוטומטית לשחקן טוב יותר. התמזל מזלי גם לשחק תחת שני מאמנים טובים מאוד, אצל יורי זדובץ' בעונה שעברה ואצל ונסן קולה, שמאמן את נבחרת צרפת כבר הרבה שנים. יצא לי ללמוד מכל אחד מהם הרבה".
באיזה אלמנטים השתפרת?
"התחזקתי גופנית ומנטלית מאוד, ואני חושב גם ההגנה, וההבנה שלי את משחק ההגנה, השתפרו מאוד. אני ממש מרגיש שלם יותר. שחקן שלם יותר, בן אדם שלם יותר, אני מאוד שמח על זה".
בקרוב ביורוליג?
גינת מעמיד עד כה העונה 8.6 נקודות לצד 4.2 ריבאונדים בליגה, בעוד שביורוקאפ המספרים שלו אפילו טובים יותר - 9.6 נקודות ו-5.7 ריבאונדים. וכל זה קורה בקבוצה מנצחת, שמובילה את הליגה הצרפתית. לגינת אין חוזה לעונה הבאה, אבל סוכנו אבי זילברמן כבר קיבל מספר פניות מקבוצות אירופיות, כולל ממטרופוליטאנס, שרוצה לראות את הפורוורד הישראלי ממשיך במדיה. "אני מרגיש שעשיתי התקדמות מטורפת בשנתיים האחרונות, אני שחקן הרבה יותר טוב", מצהיר גינת.
הצעד הבא זה היורוליג?
"אני יכול לשחק ביורוליג, אין לי ספק. נכון שיש לי עוד דברים לשפר במשחק, אבל גם כשהגעתי ליורוקאפ אנשים לא היו בטוחים אם אני שייך לרמה הזו, אבל בשנתיים האחרונות אני מראה שכן ומתמודד עם זה בהצלחה. אני מרגיש מוכן לשחק ביורוליג, מקווה שאצליח להגיע לשם עם הקבוצה הנוכחית שלי, דרך הליגה או דרך היורוקאפ. יש לנו עוד כל כך הרבה משחקים ואתגרים והדרך עוד ארוכה, אבל כן, אני מרגיש מוכן ובשל, ומקווה שזה יקרה".
היה לך ביקוש גם בסוף העונה שעברה ובחרת להישאר במטורפוליטאנס. למה?
"כשאתה ממשיך שנה שניה באותו מועדון אתה מרגיש אחרת, יותר בנוח, מכיר את ההנהלה והאנשים מסביב למועדון, את העיר שאתה גר בה. בסך הכל הגעתי למועדון שנמצא בדרך למעלה. הם הציעו לי להאריך חוזה באמצע השנה ולא ראיתי סיבה לא להסכים לזה. אני מאוד שמח על ההחלטה הזו, זו היתה החלטה מצוינת ואני שמח מאוד שאני במקום שאני נמצא בו. מקווה לסיים את העונה הזו כמו שהתחלנו אותה".
איך זה לשחק מחוץ לישראל שתי עונות?
"זו התמודדות שונה ממה שהכרתי. הייתי רגיל לגור בת אביב, קרוב למשפחה ולחברים. אני מודה שלא חשבתי שלשחק באירופה יהיה כל כך קשה, להיות רחוק מכולם, לשחק במדינה שונה, לא לדבר את השפה. אתה צריך להתמודד יום יום עם אנשים שמדברים צרפתית והם לא כל כך אוהבים לדבר אנגלית. המרחק גם קשה, בשבתות וחגים זה תמיד מוזר להיות רחוק מהבית אבל גם למדתי לעשות את זה. למזלי בת הזוג המדהימה שלי נמצאת איתי בשנתיים האחרונות בפאריז ואנחנו חווים את זה ביחד. בשורה התחתונה אנחנו נהנים, חיים טוב בפאריז, אין יותר מדי מה להתלונן למרות שהמרחק קשה".
"פתאום הבנתי כמה קשה לשחקנים זרים"
אפרופו קושי - גינת חשף במהלך העונה את ההתמודדות המנטלית עם הריחוק מהבית והאתגרים שספורטאים עוברים, במספר פוסטים אישיים מאוד בטוויטר. "לקח לי זמן לעכל, אבל בסוף מחלחל לך שהתקופה הזו היא לא משהו קצר שחולף", גינת מספר. אתה נמצא במקום זר לעשרה חודשים, על כל המשתמע מכך, ועצם ההבנה שזה קורה, זה היה מטלטל. קיבלתי את הכאפה וההתמודדות עם המצב התחילה. יום יום הייתי מדבר עם אנשים שעזרו לי, גם עם פסיכולוג. למזלי היו אנשים שידעו לעזור לי להתמודד עם המצב הזה והיום אני במקום אחר כבר הרבה זמן".
1. לפני קצת יותר משנה, ארזנו נועה ואני את החיים (והכלבים) שלנו, ויצאנו להרפתקאה בפריז.
— Tomer Ginat (@TomerGinat) November 22, 2021
יצאנו להגשים חלום שחלמתי כל החיים, לשחק כדורסל ולעשות את הדבר שאני הכי אוהב לעשות בעולם - ברמות הגבוהות pic.twitter.com/OCbZ7CjhRe
למה בחרת לשתף את זה בטוויטר?
"כי זה מאוד חשוב. במהלך הקריירה בישראל יצא לי לדבר עם שחקנים זרים שהרגשתי שקשה להם. לא באמת הבנתי מה הסיפור מאחורי זה, ורק כשיצאתי לחו"ל הבנתי על מה הם מדברים. יצא לי לדבר על זה עם אדריאן בנקס וג'רל מקניל, שחקנים ששיחקו איתי בארץ, ושיתפתי אותם שאני מרגיש בדיוק מה שהם הרגישו כשהם שיחקו במדינה זרה. אני מאמין שעוד שחקנים מתמודדים עם זה ופחות משתפים, פחות מדברים על זה ופחות מודים שזה משהו שקורה. מספיק שמישהו שמע את זה, מרגיש את אותם דברים וזה עזר לו איכשהו - עשיתי את שלי".
באופן כללי הנושא הזה, של הקשיים המנטליים בקרב ספורטאים, יותר ויותר מדובר
"לדעתי כל שחקן חווה את זה בשלב כזה או אחר. ספורטאים מתמודדים עם המון לחץ, קצת קשה להבין את זה לפעמים מבחוץ, אבל ההתמודדות עם הלחץ והמרדף אחרי האתגר הבא זה קשה מאוד. לפעמים צריך לעשות 'סטופ' רגע וזה משהו שצריך לדבר עליו. טוב ששחקנים מדברים על זה, כל אחד שמשתף עוזר לאחרים שחווים את זה".
"לא כולם חשבו שאני יכול להיות במקום שאני נמצא בו היום"
ביום שישי נבחרת ישראל תפגוש את נבחרת גרמניה, ועבור גינת מדובר בהזדמנות לעשות סוג של תיקון. במוקדמות אליפות העולם, בספטמבר 2018, ישראל הובילה 90:91 על גרמניה, וגינת נשלח אל הקו כשעל השעון 0.4 שניות. הוא קלע את הראשונה וניסה להחטיא בכוונה את השניה, אך פגע בקרש והכדור עבר לגרמנים. גינת היה גם חלק מהפוזשן ההגנתי שאיפשר למקסי קלבר לקבוע 92:92, ובהארכה ישראל התפרקה לגמרי. "הרגע הזה בגרמניה מאוד שינה אותי ומאוד עזר לי קדימה", הוא מספר. "ברור לי שלפני עוד משחק מול גרמניה ידברו על זה, כי זו גרמניה שוב, אבל המשחק הזה מאחוריי, רק למדתי ממנו".
איך הרגע שינה אותך?
"זה היה מאוד משמעותי מבחינתי. חזרתי לחדר במלון אחרי המשחק הזה והייתי נורא נסער, אבל אני יכול להגיד שצמחתי ממנו. הרי הטעות הזו לא היתה טעות של כדורסל, זה היה חוסר ריכוז. קרה שם משהו והצלחתי לצאת מזה בצורה יפה. הרגע הזה הוא נקודת מפנה מנטלית מבחינתי ואני לא מסתכל אחורה".
מה בוער בך יותר - הצלחה בנבחרת או להגיע ליורוליג?
"אי אפשר להשוות, הייתי שמח לעשות גם וגם. נבחרת זו תחושה שונה ומיוחדת, לייצג את המדינה זה החלום של כל שחקן. זה מאוד חשוב לי מבחינה אישית ואני מאוד רוצה את זה לעצמי, אבל יחד עם זאת אני מאוד רוצה להיות שחקן יורוליג ולהוכיח שאני שייך לשם. אני רוצה לעשות את זה בשביל עצמי. הייתי שמח לעשות גם וגם".
יוצא לך להסתכל אחורה להרגיש מרוצה מהמקום שהגעת אליו?
"עוד לא. בסוף אעשה את זה כי עברתי דרך שונה קצת מהרבה שחקנים, אפילו מאלה שנמצאים בסגל הנבחרת. לא כולם חשבו שאני יכול להיות במקום שאני נמצא בו היום, ואני אומר את זה בלשון המעטה. אבל אני תמיד ידעתי והקרובים אלי ידעו והאמינו בי. אבל אין לי ספק שהתהליך הזה הוא תהליך יפה שעוד לא הסתיים. אני מקווה שעוד יש לי לאן להתקדם ולאן להגיע ומקווה שדברים טובים יקרו".
