1. הקבוצה מעל לכל
הפסד אחד בהארכה ואחריו שלושה ניצחונות רצופים. הפועל תל אביב גדלה לתוך הליגה הבכירה ותופסת מקום מרכזי. זה לא רק הקהל, זה לא רק סיפור הלידה מחדש. חלוקת דקות טובה, הכוונה נכונה ונחישות בלתי נגמרת הופכות את האדומים ליריבים מסוכנים בכל משחק. איש לא בלט במיוחד, אבל כולם היו טובים. הפעם זה התחיל בדקות נהדרות של ג'ף אלן, כיסוי מצוין של אדריאן יוטר, תסכול ג'וליאן רייט, ניצול הזריזות של סטיט, טימור ואיתן, שוב תפוקה נאה משולדבראנד ושמירה על קצב גבוה עם עזרה הדדית ולא מעט חילופים. בשבוע הבא חיפה מתארחת אצלם, יהיה חם.
2. קריסת מערכות
קוראים לזה "סינדרום הניצחון על מכבי". טוענים שחגיגה מול האימפריה בצהוב מבטיחה קריסה במחזור שלאחר מכן. הרבה פעמים זה נכון, אבל במקרה שלפנינו הנסיבות קצת שונות. היעדרו של ווילי וורן, שהושבת בגלל שפעת וחום גבוה, יצר מיס-מאץ' ברור כבר מפתיחת המשחק. בלעדיו, סטיט, טימור ומאוחר יותר גל איתן חיסלו את בן דוד וחנוכי בחדירות זריזות וכיסוי תזזיתי בהגנה. ניהול משחק לא היה קיים בראשון לציון והגבוהים השתוללו. רייט השליך כדורים מכל בלטה אפשרית, יוטר הלך ראש בקיר ולא ניצל זאת מהקו ולזאריק ג'ונס הוא טיפוס של קליעה, לא של מסירה. שתיים וחצי דקות בתוך הרבע השלישי הם רק התחילו לשחק. ג'ונס נתקע ופתאום רייט מגיע אחריו לטריילר ומסיים בדאנק. כעבור 30 שניות יוטר קלע נקודה ראשונה. מעט מדי, מאוחר מדי, מפוזר מדי.
3. נותרה רק אחת
זהו, הקבוצה היחידה שעדיין לא נוצחה העונה בליגת העל שלנו זו ברק נתניה. היא לא ממש הרשימה מול אשקלון, אבל צריך לנצח גם משחקים כאלה. בראדלי שמר על קצב גבוה, מיצ'ל שמר על הידית וקילינגסוורת' את וושינגטון שמרו על איפוק מול ההשתוללויות הילדותיות של גילי מוסינזון. יחד עם 21 נקודות של הישראלים מהספסל נראה שדני פרנקו מצליח לבנות מרקם יציב מספיק לזירה המקומית. נתניה לא תישאר חסינה לנצח וכדאי שאייל שולמן הכשרוני ייכנס כבר לעניינים. עוד יצטרכו אותו בהמשך הדרך.
4. נותן גיבוי
אילי הולמן חסר והסגל הקצר של הפועל אילת לא כוללת יותר מדי גבוהים. אז מה עושים? יורדים במטרה לעלות. ג'רום טילמן, 198 סנטימטרים של כוח מתפרץ, קיבל את המשימה לתת גיבוי בצבע וסיפק את הסחורה בגדול. הוא קלע 18 נקודות ב-5 מ-6 לשתיים, סחט 8 עבירות, פגע ב-8 מ-9 מהעונשין, קטף 14 ריבאונדים (4 בהתקפה), חטף פעמיים וגם חסם פעמיים בדרך ל-38 נקודות מדד. כשהוא היה על המגרש, אילת הייתה בפלוס 13. הוא עדיין לא בארקלי, אבל גב לגבוהים הוא נותן בגדול.
5. הכל תלוי בריכוז
קוז'יקרו ותומאס נתנו תוצרת כשקלאת'ס וסטול התפרעו ברוממה, בעוד שהצופים בחרו שוב בלוגאן כשחקן המצטיין. עם כל הכבוד למספרים היפים של הגארד האמריקני, הוא לא באמת רכז. אחרי פער 16 נקודות בסיום הראשון הראשון, חיפה כבר הצליחה לצמק ל-8 הפרש בלבד בתחילת הרבע השלישי. ואז יוגב אוחיון נכנס לתמונה. הוא קלע, לחץ, חטף, מסר ובתחילת הרבע המכריע פשוט דאג לפרק את כל כיסי ההתנגדות בירוק. 11 נקודות (3 מ-5 מהשדה, 4 מ-4 מהקו), 5 חטיפות ו-7 אסיסטים ב-19 דקות בלבד על הפרקט. מה עוד צריך?
חמישיית המחזור
יוגב אוחיון (מכבי ת"א)
ג'ייקוב פולן (הפועל ירושלים)
ג'רום טילמן (הפועל אילת)
לורנס היל (הפועל חולון)
מרקו קילינגסוורת' (ברק נתניה)
השחקן השישי
ג'ף אלן (הפועל ת"א)
