כל השמפניות בגוש דן כבר נגמרו, הקונפטי טואטא והאופוריה מתחילה לשקוע. אחרי שמכבי תל אביב זכתה באליפות אירופה וחגגה עם עשרות אלפי אוהדים בכיכר רבין, השחקנים חוזרים לשגרה המקומית וכבר מחר מצפה להם המפגש הראשון מול הפועל אילת בחצי גמר הפלייאוף. אבל עוד קודם לכן, הקפטן גיא פניני הגיע אמש (שלישי) לאולפן "חמישיות" כדי לדבר על כל מה שקשור להישג, עם פרספקטיבה של 48 שעות אחרי.
"עברנו 24 שעות מאוד קשות מבחינה פיזית אחרי הזכייה, אבל הכי משמחות שהיו לנו בקריירה, זה בטוח", אמר פניני, והתבדח: "להביא גביע אירופה זה כאב ראש? לרוץ מפה, לרוץ לשם... זה לא צחוק. תן לי עוד כמה קפיצות ממקום למקום, לחבק את הגביע כל הלילה".
באיזו תחושה נסעתם למילאנו?
"אני חושב שזה מה שמאפיין את הקבוצה, את השחקנים והצוות. גם בתקופות הקשות בתחילת העונה, והיו כאלה, תמיד האמנו בעצמנו וביכולת שלנו. גם דייויד (בלאט) והצוות תמיד חילחלו לנו בחדרי ההלבשה שהם מאמינים בנו".
על סמך מה?
"ניסיון אולי, ניסיון שלהם. הם רואים דברים לעתיד. נכון שלקח לנו חודשים וחצי להתחבר, למצוא את ההרכבים הנכונים. לא רוצה להזכיר באילו הרכבים עלינו בתחילת העונה. בלעדיי, בלי טיוס - בדרבי שהפסדנו רייס וטיוס בכלל לא התלבשו. קשה לשבת על הספסל ולראות את הקבוצה משחקת. תמיד ספרו אותי. דייויד תמיד דיבר איתי, אמר לי שאף שחקן לא נמחק בקבוצה. דייויד מכיר אותי, אנחנו 4 שנים ביחד. היה לי הכי קשה שדווקא הוא לא נתן לי את הצאנס והוא כל כך האמין בי, אבל דברים מסתדרים בסוף".
"דווקא בגלל ששיחקנו נגד צסק"א וריאל פעמיים העונה, הרגשנו על המגרש שאנחנו כן יכולים", הודה הפורוורד הישראלי, "אתה לומד אותם ויש לנו קצת שכל, למדנו אותם תוך כדי תנועה. אני לא בטוח שאם היינו משחקים מול ברצלונה זה היה קורה. לוקח לנו זמן להכיר את הקבוצות וללמוד אותן. ידענו איך להתכונן''.
"שילמתי על מקרה שולדברנד, מבין את הביקורת"
באופן טבעי, בכל פעם שמזכירים את גיא פניני עולה התקרית בה קילל את יונתן שולדברנד בדרבי מול הפועל ת"א בשנה שעברה, עם מילים כמו "נאצי" ו"סרטן בראש". הפורוורד נענש בהשעייה, איבד את סרט הקפטן וגם היה ספק לגבי המשך דרכו בנבחרת. אבל בשבוע האחרון קרו שני דברים שעזרו לו להשאיר את הכל מאחוריו: הזכייה בגביע כמובן, והזימון על ידי ארז אדלשטיין למדים הלאומיים.
''עברתי תקופה מורכבת, לא קלה בשבילי", סיפר פניני על אותם ימים, "הרגשתי הרבה דברים, קשה להגיד. הישעו אותי - הגיע לי. שילמתי מכספי - הגיע לי. לא שיחקתי חודש - הגיע לי. לקחו לי את תואר הקפטן, שזה היה הדבר הכי יקר לי. שילמתי על זה. הבנתי שעשיתי דבר שלא צריך לעשות. התאפסתי, לקחתי את עצמי בידיים. לא ראיתי בזה את סוף הקריירה. יהיה לי כתם, אבל יש מאחוריי הנהלה. תמכו בי והסבירו לי שאסור שזה יקרה, חיבקו אותי כמו במשפחה. עובדה שהדרך שעשיתי וההתבגרות הובילה אותי לחזור למגרש ולקבל את סרט הקפטן''.
הפורוורד ממשיך לקבל את המצב כמו שהוא: ''אני מבין את הביקורת עליי. אומרים שאני לא מודל לחיקוי לילדים? אני יכול לא לקבל את זה, כי הרבה דברים שאני עושה כן צריכים ללמוד וכן צריך לראות, כמו מנהיגות ו-ווינריות. אני מבין את הביקורת מבחוץ, אבל מה שההנהלה ראתה זה את הדרך שלי ואני שמח שהם האמינו בי".
"לא חינכו אותי לטראש טוק", הוא הבטיח, "זה האופי שלי, זה מגיע מהטירוף שיש לי כשאני עולה למגרש. יש את הגבול הדק-דק-דק בין לגיטימי ללא לגיטימי. אני עברתי את הגבול הזה, שילמתי על זה וזהו".
"בלאט יישאר, מכבי ראויה למאמן כמוהו"
פניני הוא אמנם הקפטן של מכבי ת"א, אבל את הגביע הוא לא הניף לבד. כמיטב המסורת, הפורוורד לקח חבר לקבוצה כדי לחלוק את הכבוד, והוא בחר בדייויד בלו, האיש שחזר מפרישה כדי להיות אחד הגורמים המרכזיים בזכייה באליפות אירופה, אולי אקורד הסיום של הקריירה שלו.
"לקחתי אותו איתי לא במטרה להשאיר אותו, אלא לתת לו מחווה על כל הדברים שהוא עשה", הבהיר פניני, "אני חושב שבעוד 10 שנים, כשאנשים יכנסו למוזיאון של מכבי ויראו תמונה שלו עם גביע היורוליג, זה משהו שמגיע לו. הוא ווינר, הוא מסמל את רוח המועדון''.
הקפטן ניסה להיכנס למחשבות של בלו בנוגע לעתיד: ''הרבה דברים עוברים לו בראש, הוא רואה את השלב הבא בחיים. הוא מאוד חצוי. המשפחה לא נמצאת והוא לבד. מה הוא יעשה? קשה לי לדעת. הוא כל כך אוהב את המשחק אבל קשה לו, אני לא יודע מה יקרה. דני פדרמן אמר שהוא יקשור אותו באיזה חדר, אני אעזור לו".
ודייויד בלאט, הוא יישאר?
"לדעתי הוא יישאר. מכבי, בתור מועדון מהמועדונים הגדולים באירופה, ראויה למאמן כזה. הוא אוהב את המועדון ועם הצלחה כזו וכזה גביע, אני חושב שלשני הצדדים טוב שהוא ימשיך ולהשאיר את שאר הדברים בצד. נכון שההנהלה תקבל החלטה בסוף העונה ואני סומך עליה. החיבור הזה הכי טוב, הוא מביא הצלחות".
"כל הדיבורים מסביב על דייויד וההנהלה, בחיים לא הרגשנו את זה כשהגענו לאולם ונכנסנו לחדר ההלבשה. שום דבר. אני שומע את הפרשנים, רוב הקבוצה לא שומעת, אז זה לא מורגש. כשדייויד עולה לאימון זה וואן-מן שואו", הדגיש פניני.
מה לגבי עתידך?
''אני עוד לא סגרתי עם מכבי להמשך. אני חושב שמבחינת הישראלים ועוד שחקן שגדל במועדון וקפטן - אני בטוח שגם המועדון וההנהלה רוצים שאמשיך. גם אני רוצה וזה חיבור טבעי. בוא נראה בסוף העונה אם זה גם יעלה לי".
"מי יחליף אותי בעוד שנתיים כישראלי? זה לא פשוט", הוא הוסיף, "אני יכול להגיד שלשחק ברמות של היורוליג זה לא דומה לליגה שלנו וצריך למצוא את הישראלי המתאים גם מבחינת האופי. הרבה לא הצליחו במכבי, מקל וכדיר למשל, צריך אופי נוקשה. אני לא יודע מבחינת האופי לגביהם, אבל צעירים כמו שון דאוסן ואור סלומון הם שניים שיכולים להתפתח. הדרך שלי למשל הייתה מאוד קלאסית כדי להצליח. התחלתי בבני השרון וקיבלתי שם דקות. אחר כך עברתי להפועל ירושלים, עשיתי כל פעם קפיצת מדרגה ואפילו ירדתי לקפריסין".
מה אתה חושב על הזהות הישראלית?
"כל מי שלובש את מדי הנבחרת הוא ישראלי בעיניי. בלו לבש מדי נבחרת, טיוס לבש מדי נבחרת, סילבן לנדסברג יהיה כנראה בקיץ בנבחרת. הלוואי והיו 12 שחקנים צברים ושאיתם נניף את גביע היורוליג".
היית מסכים לשחק רק עם ישראלים ולהגיע רק לבתים של היורוליג?
''לא, זה לא בסדר. אנחנו רוצים בכל שנה להביא את הגביע".
מה בנוגע לנבחרת?
''עבדתי עם ארז (אדלשטיין) בנבחרת והיה לנו חיבור מאוד טוב, הוא מקצוען אמיתי ואני יודע שהוא יעשה את ההפרדה בין הפועל לנבחרת. הוא אמר את מה שאמר עליי כי הוא ייצג מועדון ועכשיו הוא מייצג נבחרת וצריך את השחקנים הכי טובים. לא הייתה לנו שיחה, אפילו לא החלפנו מילה. הייתה לחיצת יד וזו הבנה עיוורת. אני יודע מה הוא מצפה ממני כבן אדם וכשחקן, ואנחנו לא צריכים לדבר".
"קצת מוזר לי שכשאנחנו נוסעים לאליפות אירופה באים רק 20 אוהדים ובפיינל פור יש 10,000. ברור שהיינו רוצים יותר תמיכה אבל אולי זה פחות אטרקטיבי ופופולרי. קשה להסביר את זה", קבע פניני.
