זאת הייתה סדרה שנרצה לשכוח חלקים רבים ממנה, אבל לזכור את הכדורסל שהיה בה. מכבי תל אביב והפועל תל אביב נפגשו לסדרת גמר טעונה, שנגמרה עם אליפות צהובה נוספת, בסיום דרמטי במשחק השלישי והמכריע. סדרה עם רגעים גדולים על הפרקט, אבל עם לא מעט רגעי שפל, ואלימות כמוה לא זכורה הרבה שנים במגרשי הכדורסל.
"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה", כך אמר יצחק רבין, רגע לפני הירצחו. המשחק השלישי בסדרת הגמר, היה שיאו של מאבקים אלימים ומלאי שנאה. כאלה, שבהם גם המועדונים עצמם, בהיעדר מבוגר אחראי, החליטו "לטרלל" אחד את השני.
אנשי הפועל ת"א עוכבו בכניסה, האוהדים האדומים עברו בידוק קפדני על מנת למנוע אבוקות, ובפנים, חיכתה לאורחת קבלת פנים עוינת במיוחד. קריאות "טועמה מחבל" ו"חיזבאללה" ואפילו ניסיון לשלוח ידיים לעבר הספסל של הפועל, כאשר השיא הגיע עם אוהד מכבי שנתן מכה על ראשו שחקן הפועל תל אביב, צ'ינאנו אונואקו, שבתגובה, ירק לעברו. כיצד אותו אוהד נשאר באולם, קשה להסביר.
ומה עם הבדיקות הקפדניות? הם כמובן לא עזרו, ועשרות אבוקות הודלקו ביציעי הפועל תל אביב. והיה גם משחק, בו לורנזו בראון ובולדווין סחבו את מכבי תל אביב. ברבע האחרון, הגיעה סצינת אלימות נוספת מאחורי הספסל של הפועל תל אביב. "כל מה שעשו פה, לא מגיע לעשר אחוז ממה שעשו לנו בדרייב אין", טען שמעון מזרחי.
הברדק הזה היה האות לריצה מטורפת של 0:17 של האדומים, והרגשה שהאליפות מתקרבת. ואז הגיע וייד בולדווין, שלקח את המשחק על עצמו. זה נגמר בדמעות על הספסל של הפועל ת"א, והפעם, זה היה כואב במיוחד. מנגד, ניקולה ווייצ'י'ץ' ואפילו עודד קטש, נראו עם לחלוחית בעיניים.
ערב אדיר של כדורסל, ששוב נבלע בתחושות קשות של אלימות. שמישהו יעצור את זה כבר.
