הפועל חולון תעלה היום (שישי) למשחק של להיות או לחדול כאשר תארח את מכבי תל אביב למשחק מספר 2 בסדרת חצי הגמר כשהיא יודעת שעליה לנצח כדי להשאיר עצמה בחיים. מי שיקווה שעונתו השלישית בקבוצה לא תגיע לסיומה כבר היום הוא כריס ג'ונסון.
כזכור, הפורוורד הגיע לחולון לאחר שכבר חווה את הכדורסל הישראלי בהפועל ירושלים, שהראתה לו את הדרך החוצה. בעקבות החיבור שלו ושל אישתו למדינה הם ידעו שהם יחזרו לישראל למרות שעזבו לצרפת. ההצעה מחולון קסמה לג'ונסון והמאמן דאז, סטפאנוס דדאס, נשמע נלהב מהרכש החדש כשאמר: "ג'ונסון הוא שחקן שיעזור לנו באנרגיות ובצורת המשחק שלו. רוח הלחימה שלו הולכת להתאים בצורה נהדרת לאופי של חולון". שלוש עונות חלפו והשחקן נחשב לסמל של המועדון, כשהדבר שמאפיין אותו יותר מכל זה האופי.
בחולון הוא ביסס את מעמדו במהירות והפך לבורג מרכזי בקבוצה. כדי להשלים את התמונה, המשפחה כולה עברה לישראל באופן קבוע, אשתו התנדבה עם ילדים בארץ והילדות למדו בארץ במסגרת בית ספר "אונליין", הכל על מנת להיות קרובות לשחקן ולהעניק לו את הבסיס להצלחה.
בנו הראשון נולד בארץ והשחקן שקרוב ליהדות ואף נהג לצום בכיפור, אימץ את המנהגים: "גם העברית שלי משתפרת. זו זכות בשבילי להרגיש ולחוות דברים, המשפחה ואני תמיד נעריך את זה. ישראל זה בית", סיפר.
ג'ונסון עצמו סבל מלא מעט פציעות לאורך שלוש השנים הללו אבל תמיד ידע לצאת מהן חזק יותר. השחקן דואג להרגיע תמיד כששואלים על מצבו ולמרות חבלות רבות שספג גם העונה, הוא תמיד ידע להרים את הראש ותרום מספרים נהדרים. בליגה הוא העמיד ממוצעים של 12.3 נקודות, 5.5 ריבאונדים ו-37% מהשלוש ב-28.8 דקות ובליגת האלופות של פיב"א תרם 14.6 נקודות, 5.1 ריבאונדים ו-37.3% מהשלוש ב-33.2 דקות.
רועי דבורה, מנכ"ל הקבוצה, דיבר על הקפטן שלו: "אף פעם לא נגמרות המחמאות לכריס ג'ונסון. לא סתם הוא הקפטן שלנו, הוא הבחירה הכי מתבקשת. בחור מיוחד. לא מעניין אותו בן כמה הוא או מה הוא עשה בקריירה הוא תמיד דוחף ותמיד על 100 אחוז. לא משנה לו אם זה אימון או משחק, הוא תמיד חיובי ומעודד את החברים. אני מאחל לכל קבוצה להתברך בשחקן כזה. מה שמאפיין את כריס הכי הרבה זה שהוא נחבל, מקבל מכה, מדדה וגורם לדפיקות לב אבל תמיד שם את הקבוצה במקום הראשון".
ממש לא מזמן, במשחק מספר 1 בסדרת רבע הגמר מול גליל עליון הגיע אחד הרגעים שמאפיינים יותר מכל את השחקן, שלא התאמן בכל השבוע שלפני המשחק בעקבות חום והקאות אך עדיין דרש לשחק. בקבוצה אמרו אז: "אנחנו לפעמים אומרים לו די, אל תחזור, תנוח, אבל הוא מתעקש. הוא ימות לפני שיפספס דקת משחק".
איתן לנציאנו, יו"ר הקבוצה, אמר: "הוא פסל החירות שלנו. הוא בדרך לקבל כאן פסל אם יישאר כאן עוד כמה שנים. הוא מקצוען אמיתי נחוש ובעל מחויבות אין סופית. לא נראה לי שיהיה קשה להשאיר אותו בעונה הבאה למרות הסעיף יציאה - החיבור שיש לנו איתו הוא הדוק ושווה יותר מכסף".
בקיץ האחרון, עודד קטש, המאמן שהראה לו את הדרך החוצה בירושלים, רצה לצרפו במכבי ת"א ואף דיבר איתו לא מעט במטרה להנחית אותו בקבוצתו. ג'ונסון מצידו לא מצמצץ ורצה להישאר במקום שהפך לבית עבורו. העונה הייתה לא פשוטה עבורו ועבור קבוצתו שהתמודדו עם עליות וירידות של, אך הוא תמיד שמר על אופטימיות.
"לשחק לצד כריס ג'ונסון זה חוויה", סיפר היידן דלטון, "הוא גורם להכל להראות קל יותר ועושה את החיים קלים יותר עבורנו. הוא פשוט עושה הכל מהכל. הוא חיה, תמיד עוזר ומנהיג אמיתי. הוא מוכן להקריב את עצמו תמיד וימות על הפרקט, מקריב את הכל עבורנו כל פעם מחדש, נשענו עליו כדי לצאת מהתקופות הקשות".
היום כריס ג'ונסון וקבוצתו עומדים עם הגב לקיר כשמולם אתגר נוסף בדמות מכבי תל אביב. לאורך השנים עם ירושלים וחולון הוא כבר ניצח לא פעם את הצהובים, אך גם לו ברור שהפעם מדובר במשימה קשוחה עוד יותר מול קבוצה חזקה שמחפשת תואר בכל הכוח. את ג'ונסון בכל אופן, זה לא מעניין, הוא ימשיך לעשות הכל כדי לקחת את קבוצתו הכי רחוק שאפשר.
