sportFive1101691 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
אקוניס.
אקוניס. "הקבוצה עברה רכבת הרים" (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

אלדד אקוניס הוא אחד מיושבי הראש הוותיקים בליגה, אבל עם זאת - כמעט ולא מדבר. אחרי עונה מורכבת, בה  הוא ובני הרצליה הצליחו לשרוד בליגה בקושי רב, הוא שובר שתיקה אחרי כמעט שלוש שנים בהן לא התראיין. בראיון לערוץ הספורט לרגל סיום העונה, הוא מתייחס להכל: בניית הקבוצות, היחסים עם המאמנים וההנהלה, העליה בעונה שעברה, מנהלת הליגה וגם מחלקת הנוער.

כמה קשה היתה העונה הזו?
"קשה מאד, לאו דווקא בגלל התוצאות, אלא גם בגלל כל מה שמסביב. זאת הייתה עונה של רכבת הרים. לא היה שבוע שלא היה לנו משבר או בעיה כלשהי שהיינו צריכים להתמודד איתה - קורונה, פציעה של קוטי קלארק שבוע לפתיחת העונה, הפציעות של יאיר קרביץ וגייב לוין במשחק השלישי של העונה, פציעה של ג'אקים דונלדסון במשחק החמישי, העזיבה של פרנק גיינס, חילופי והבאת שחקנים חדשים, עוד פגרת קורונה, פציעה של ג'ארד קנינגהאם, פציעה של עבדול גאדי, פציעה של קני וויליאמס במשחק הראשון שלו, מלחמה וכל ההתעסקות בזה מסביב, העזיבה של טרל פארקס וגאדי. באמת לא זוכר עונה שכל שבוע היה משהו חדש מסביב".

עשיתם טעויות כלשהן?
"ברור. כל שנה עושים טעויות. בתחושה שלי אם כבר הטעויות הגדולות יותר שלנו היו דווקא בשחקנים מסויימים שהיינו יכולים להביא, אבל ויתרנו עליהם מסיבות כאלה או אחרות. אבל זו חוכמה של בדיעבד, כי בסופו של דבר עברו אצלנו השנה 12 זרים בגלל הנסיבות, רק שחקן אחד החלפנו מבחירה וזה את קנדל אנטוני שהיה שחקן מצוין, יותר טוב מהמחליף שלו. הוא פשוט לא התאים לסוג הכדורסל ששרון אוהב לשחק, ואם הייתי יודע את זה בקיץ כמו שאני יודע היום, הייתי מוצא את הדרך להפרד ממנו יפה בקיץ למרות שהיה לו חוזה. את כל השאר נאלצנו להחליף בגלל פציעות או בגלל ששחקנים עזבו מסיבות כאלה ואחרות. זאת לא סיטואציה נורמלית, אבל היה גם המון חוסר מזל".

אפשר להגיד שעמדתם במטרה שלכם מלפני פתיחת העונה, להישאר בליגה? או שהיו מטרות גבוהות יותר
"אני לא חושב שלהישאר בליגה זו מטרה, אף קבוצה לא מתחילה את העונה כשזאת המטרה שלנו. היו לנו ציפיות להגיע גבוה יותר, אני חושב שסגל השחקנים שלנו היה שווה יותר מהמקום שלו. אבל בכדורסל צריך לפעמים גם מזל, צריך להישאר בריאים ואת זה לצערי לא היה לנו. בסופו של דבר המטרה הראשית שלנו הייתה לא להסתבך בתחתית ואחרי שנבטיח את זה, לנסות להגיע לפלייאוף. לצערי, למרות שכבר היה שלב שבו ראינו את הפלייאוף קרוב, הדברים התהפכו ובסופו של דבר הסתבכנו בתחתית. הצלחנו להישאר, וכשאתה עם התקציב הכי נמוך בליגה ועובר מה שעברנו השנה - אמנם אי אפשר להגיד שהעונה הזו היא הצלחה, אבל גם לא כישלון".

דרוקר.
דרוקר. "הוא צריך סגל שמתאים לו" (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

תעשה לנו סדר אחת ולתמיד - מי בונה את הקבוצות, כולל את זו של השנה? כמה משקל יש לך וכמה משקל למאמן?
"זה לא מסובך, לדעתי כמו ברוב הקבוצות אנחנו בונים בשיתוף פעולה מלא. אני מציע הצעות, המאמן מציע הצעות, וביחד אנחנו מחפשים את הדרך הטובה ביותר לבנות את הקבוצה. בסופו של דבר, שחקן שהמאמן לא רוצה ומאשר, לא מגיע לפה, ואם יש שחקן שהמאמן חושב שמתאים, אבל אני לא חושב ככה - אז גם פה הוא לא יגיע. מצד שני, אם המאמן מאוד רוצה משהו, אז סביר שהוא גם יצליח לשכנע אותי בזה. בסופו של דבר למאמן מבחינתי יש משקל יותר גדול, אני מנסה לעזור לו ולהביא את השחקנים הטובים ביותר שיתאימו למה שהוא מחפש. אם כבר מישהו משנינו מתפשר, לרוב זה אני, כי בגישה שלי המאמן בסופו של דבר מאמן את השחקנים, לא אני, ולכן הוא צריך להאמין בהם קודם כל. זאת גם הסיבה שאני לא אביא שחקן שהמאמן לא רוצה, גם אם אני חושב שהוא הטוב ביותר לקבוצה ובעבר פספסנו שחקנים טובים מאד מהסיבה הזאת".

איך הסגל נבנה העונה?
"אני ושרון דרוקר עבדנו בדיוק בצורה הזאת, ואני חושב שבניית הקבוצה בקיץ היתה התקופה הכי טובה ושקטה שלנו. אין שחקן שהגיע לפה שאני ושרון לא הסכמנו עליו. מה שכן, היתה לנו נדוניה של שישה שחקנים חתומים מהעונה הקודמת, 2 זרים ו-4 ישראלים. אני ושרון ידענו על המצב החוזי שלהם כשהוא חתם. זה לא מצב אידיאלי, אבל במסגרת התקציבית שלנו זה לא משהו שיכולנו להשתחרר ממנו, וכמובן הגביל אותנו מאד בקיץ".

אתה רוצה שדרוקר ימשיך?
"קודם כל נצטרך לראות אם שרון רוצה להמשיך. זאת הייתה שנה קשה מאוד, לא רק למועדון אלא גם לשרון, שלא רגיל לעבור עונות כאלה. שרון גם עשה ויתורים כלכליים לא קטנים בשביל לבוא לאמן פה, כאלה שאני לא בטוח שהוא ירצה ויכול לעשות עוד שנה. לצערי המצב התקציבי של הקבוצה לא צפוי להשתנות בקיץ, ואם יש דבר שלמדתי מהעבודה עם שרון השנה - זה שהוא מאמן שצריך סגל שמתאים לו. הוא רגיל לאמן בצורה מסויימת ובקבוצות עם אפשרויות גדולות יותר מבחינת סגל ושחקנים ואנחנו צריכים לראות אם יש לנו בכלל את הכלים להעמיד קבוצה כזאת. אבל אם להיות הוגן, עם כל מה שעברנו השנה - זה לא משהו שחשבנו עליו עדיין. כולנו צריכים להרגע קצת מהלחץ של החודשיים האחרונים לפני שנתחיל לעבוד על העתיד".

אחרי הניסיון שהיה לך עם מאמן זר, זה קונספט שהיית מנסה שוב?
"אם לא נוכל להחתים מאמן ישראלי שאנחנו חושבים שמתאים למועדון, אז בהחלט כן. אם יש משהו שאני מצטער עליו, זה שהקשבתי ללחץ מהסביבה ופיטרנו בזמנו את גאשפר פוטוצ'ניק. הוא היה מאמן מצוין ומעל הכל בנאדם עם אופי מדהים, שעד היום עוקב אחרי הקבוצה ורוצה בהצלחה שלנו. הוא שומר איתי על קשר חברי, שולח הודעות ברכה אחרי ניצחונות, מתייעץ לגביי שחקנים ועוזר לנו בכל דבר שאנחנו צריכים ממנו".

פרנקל.
פרנקל. "אין היום מישהו אובייקטיבי שאפשר להביא ולסמוך עליו שיקבל החלטות לטובת הליגה בשוויוניות" | צילום: ספורט 5

יצאת מאוכזב מההחלטה האחרונה של מנהלת הליגה?
"בכל השנים שלי במנהלת - ויש שם דירקטורים שביחד לא מגיעים לכמות השנים שלי - זאת היתה אחת ההחלטות הבזויות של המנהלת. אני לא מתבייש להגיד היום שכמה חברי דירקטוריון הורידו את מכבי חיפה ליגה בצורה לא ספורטיבית והכל מאינטרסים אישיים ורצון לגרוף עוד קצת כסף לכיס שלהם. הם ידעו להציג את זה בספין מרהיב כאילו הספורטיביות לנגד עיניהם, כשהאמת היא שזה בדיוק הפוך. אני יודע מה מכבי חיפה מרגישים ועם מה הם היו צריכים להתמודד בשבועות האחרונים כי הייתי במצב הזה בדיוק. זה מצב שבו כל יום אתה מתעורר בבוקר להודעות של המאמן שלך ושל סוכנים ששחקנים הודיעו להם שהם עוזבים בלילה, ועכשיו צריך להתחנן אליהם שיישארו. אני יודע באיזה מצב מנטלי השחקנים שלנו היו".

תן דוגמא
"בסיום האימון המסכם לקראת המשחק מול ראשון לציון, במהלכו היה ירי רקטי לצפון, מקס היידגר יצא מהאימון ושלח לשרון הודעה ש"הוא לא רצה להגיד את זה בפני הקבוצה, אבל זה לא יכול להיות שהליגה רוצה שנשחק ביום למחרת בצפון". זאת סיטואציה ששחקנים היו צריכים להופיע למשחקים על החיים של המועדון - וזאת סיטואציה לא ספורטיבית, גם אם בסוף הצלחנו להתעלות בתוך זה ולהישאר. אם זה היה תלוי בי, הייתי מכנס היום את המנהלת, מקבל החלטה לבטל את היורדת השנייה ולהגדיל את הליגה ל-14 קבוצות עם 2 יורדות".

מה דעתך על ההתנהלות של המנהלת ועל דרך קבלת ההחלטות שלה?
"דרך ההתנהלות של המנהלת היום היא הדרך היחידה האפשרית, אם כבר אני מצטער על זה שהסכמנו להכניס דחצ"ים ולתת יותר כוח ליו"ר המנהלת. אולי צריך לחשוב על זה שוב. זאת הייתה טעות, שבהחלטה האחרונה באה לידי ביטוי בצורה הכי גרועה - כששלושתם קיבלו את ההחלטה להוריד את מכבי חיפה ליגה בצורה לא ספורטיבית, וזה יומיים אחרי שאותם האנשים הצביעו הפוך".

יש דרך אחרת?
מי שצריך לקבל החלטות לגביי הליגה הם בעלי הקבוצות והמנהלים שלהן, בשיתוף פעולה עם ארגון השחקנים והמאמנים. ככה זה נעשה בכל ליגה נורמלית. אין היום מישהו אובייקטיבי שאפשר להביא, לסמוך עליו שיקבל את הסמכויות וייקח החלטות לטובת הליגה כולה בשוויוניות. כולם נגועים באינטרס כזה או אחר בסופו של דבר, והמצב שבו הקבוצות מקבלות החלטות ולכולן יש קול שווה הוא הרע במיעוטו. הבעיה היא לא בדרך ההתנהלות של המנהלת אלא בחלק מהאנשים - לפני עשר שנים כמעט כל החלטה התקבלה בשיתוף פעולה פה אחד. היום יש יותר מידי אנשים שמקבלים החלטות ודוחפים רק על פי האינטרס האישי שלהם ולא עם ראייה של טובת הליגה. אם אתה רוצה לדעת מי הם, תסתכל מי הצביע בעד ההחלטה ומי הצביע נגד - ותקבל יפה מאד את התמונה".

רקנאטי. נותן את חופש הפעולה (צילום: ספורט 5)
רקנאטי. נותן את חופש הפעולה | צילום: ספורט 5

מצד שני, בעונה שעברה עליתם על "השולחן הירוק". אתה מבין את הביקורת שהיתה על המהלך הזה בזמנו?
"לא. זה עוד ספין מפואר מבית מדרשם של הספינולוגים שיצרו את הספין לפני שבועיים כאילו אני דחפתי להחלטה על ביטול היורדת. מי שהיה בישיבה יודע את האמת, אני ביקשתי רק דבר אחד: שהירידה תיקבע בצורה ספורטיבית. טענתי שצריך לעצור את הליגה עד הפסקת האש, ואז לתת שבוע בערך להתארגנות, להחזיר את השחקנים או להחתים זרים חדשים ורק אז לחדש את המשחקים במסגרת הזמן שיתאפשר. הצעתי אפילו לבטל את סדרות רבע הגמר אם אין זמן לעשות את כל המשחקים. כולם הסכימו איתי ואמרו שאני צודק, ואז כמה דקות אחרי זה הצביעו נגד והחליטו לחדש את הליגה תוך 48 שעות".

"אותו דבר היה בעונה שעברה. הליגה נעצרה כשאנחנו במקום הראשון בליגה. כל העונה היינו במקומות 1-2 ולא ירדנו לשנייה מתחת לזה. היינו הקבוצה הכי טובה בליגה וברגע שהוחלט לא לחדש אותה עלינו ליגה בהתאם למיקום שלנו. 11 מתוך 14 קבוצות ליגה לאומית, לא כולל הקבוצה שלנו שנמנע בהחלטה, סירבו ולא חשבו שנכון לחדש את הליגה וההחלטה שהתקבלה הייתה ההוגנת והספורטיבית ביותר. זה שלא הסכמנו לכל מיני רעיונות הזויים ולא ספורטיביים שכל מיני נשמות טובות ניסו להציע בשביל לנסות לגנוב עליה לא הופך את העליה שלנו לפחות ראויה. להגיד על קבוצה שסיימה במקום הראשון שהיא עלתה על השולחן זה מגוחך".

מה מערכת היחסים המקצועית עם לני וטל רקנאטי? מי מקבל את ההחלטות?
"מערכת היחסים בינינו היא ארוכת שנים ומאד קרובה, אבל לני וטל הם בעלים שלא מתערבים מקצועית בדברים הקטנים. הם נותנים את חופש הפעולה למאמן ולי בהתאם לדרך העבודה שנקבעת בקיץ, אבל כל ההחלטות הגדולות עוברות דרכו ומאושרות על ידי לני, ובטח כל דבר שדורש חריגה תקציבית. יש בינינו יחסי אמון ושיתוף פעולה קרובים, אני משתדל לעדכן אותו בכל דבר וגם להתייעץ איתו כשצריך, כי אחרי כל כך הרבה שנים כבעלים יש לו ניסיון גדול מרוב האנשים".

מאז שפורק האיחוד היו לבני הרצליה שתי עונות די טובות, היתר קצת פחות. למה אתם לא מצליחים לבסס את עצמכם כקבוצת צמרת?
"התשובה בגוף השאלה שלך. בסופו של דבר זה עניין תקציבי קודם כל. בשנות האיחוד התקציב שלנו היה בסדר גודל של 5-6 בליגה, לא בטופ 4, אבל עם ניהול נכון ויציבות הצלחנו להפוך את הקבוצה לקבוצת צמרת קבועה ויחסית מאד מוצלחת. מאז הפירוק אנחנו עם אחד התקציבים הנמוכים, לרוב אפילו הנמוך ביותר בליגה, כמו שהיה השנה. אם בעבר היינו יכולים להשאיר זרים 3-4 שנים ולהחתים שחקנים כמו מאיר טפירו בשיאו, היום אין לנו אפשרות כזאת. כשהתקציב שלך נמוך אתה חייב לפגוע בשחקנים. צריך גם שיהיה לך מזל כי ברגע שיש פציעות כמו שקרה השנה אז האפשרות שלך להגיב ולהתמודד עם זה קטנה בהרבה".

בורשטיין. גדל בבני הרצליה (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
בורשטיין. גדל בבני הרצליה (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

יש דרך שהתקציב יהיה גדול יותר בשנים הבאות?
"לצערי, כמו שזה נראה כרגע, לפחות עד שיקימו פה אולם חדש - לא. אנחנו די בתקרה שלנו מבחינה תקציבית. לני כבר מעל 20 שנה תומך בקבוצה ואי אפשר לבקש ממנו לעשות יותר ממה שהוא עושה. אנחנו מגייסים כמות ספונסרים וכסף יחסית גדולה מאוד לקבוצה כמו שלנו והעירייה תומכת יפה, אבל הסכומים הם נמוכים ממה שקבוצות אחרות בסדר גודל שלנו מקבלות. האפשרות היחידה שלנו להשתדרג תהיה עם הקמת אולם חדש, דבר שאנחנו עובדים ומבקשים כבר שנים, והוכח במקומות אחרים שבניית אולם משדרגת את הקבוצה גם כלכלית. עד שזה יקרה נצטרך למצוא את הזהות שלנו כמועדון, בתוך המסגרת התקציבית הצנועה בתקווה שכשזה יקרה נוכל לעשות קפיצת מדרגה".

יש פעולות כלשהן בעניין האולם?
"מגיע לנו אולם טוב יותר, אנחנו משחקים היום באולם הכי מיושן בליגה. אמנם האולם הזה הוא הבית שלנו אבל כמו שאמרתי - בשביל להתקדם תקציבית ומקצועית הקבוצה חייבת אולם גדול יותר וראוי יותר שיאפשר לה להשתתף במפעלים הבכירים באירופה ולייצר בסיס טוב יותר לקבוצה. כבר שנים שנעשות הרבה פעולות בעניין: ראש העיר הנוכחי דוחף את זה, אפילו הקצה שטח, והטוטו אמור להקצות כסף - אבל כמו כל דבר במדינה, הדברים זזים לאט. אני יודע שגם במנהלת לוחצים הרבה בעניין ומנסים לעזור, שמואל פרנקל עשה המון פעולות בנושא האולמות ואני מקווה שבסופו של דבר, עוד בימינו, עוד יקום אולם חדש בהרצליה".

להרצליה היתה פעם את אחת ממחלקות הנוער הכי טובות בישראל. בורשטיין, גרין, יצחקי. מה קורה שם היום? עד כמה זה מטריד אותך?
"מאד. למרות שאנחנו לא מנהלים אותה בעצמנו, יש קשר קרוב בין המחלקות לקבוצה הבוגרת. כשהתקציב שלך קטן אז מחלקת נוער טובה יכולה לעזור לך לסגור פערים. גרין, יצחקי ובורשטיין הם שחקנים שאני אימנתי במחלקת הנוער ואני יודע כמה חשיבות יש לזה. הייתה נפילה במחלקת הנוער לפני כמה שנים, אבל לפני שלוש שנים מונה מנהל מקצועי חדש עם מטרה להרים אותה בחזרה. עכשיו נעשים שם תהליכים טובים, קבוצת הנוער תעלה כנראה השנה בחזרה לליגת העל. עושים שם עבודה קשה להחזיר את המחלקה למקום שהיא היתה בו בעבר, אבל אנחנו יודעים שאת העבודה הטובה שנעשית כיום במחלקה - נראה רק בעוד כמה וכמה שנים. אין דבר שאנחנו נשמח יותר מאשר לקבל שחקנים מוכשרים לרמת ליגת העל ממחלקת הנוער שלנו".

אחרי כל כך הרבה שנים, ממה אתה עדיין נהנה?
"שאלה טובה, בשנים האחרונות לא היו הרבה רגעים של הנאה ועדיין, אם יש משהו שאני נהנה ממנו, זה לראות את השחקנים שקידמנו. חלק גדול מהקפטנים בליגה בשנים האחרונות הם שחקנים שפרצו אצלנו: ניצן חנוכי, גיא פניני, יפתח זיו, עוז בלייזר, כארם משעור, אבירם זליקוביץ, אור לאומי, בן רייס, והשנה יאיר קרביץ. אני יודע שאנחנו לרוב לא מצליחים להשאיר אותם ולזכות מהשנים הטובות ביותר שלהם, אבל אלו שחקנים שאני נשאר בקשר קרוב איתם, גם היום כשהם משחקים בקבוצות אחרות אני נהנה לראות את ההצלחה שלהם וזוכר איפה הם התחילו את דרכם".