האליפות של מכבי ראשון לציון נותנת לקבוצות הקטנות תקווה ואת האפשרות לחלום. לצד השקעה, אלה הדרכים להגיע להישגים. מצד שני, הבשילו התנאים לקיום סדרות, וגם במסגרת כזאת, המועדונים הצנועים יכולים להצליח, מאחר והפכו ליותר אטרקטיביים.
אני חושב שצריך לתת הזדמנות נוספת לקיום סדרות בליגה. הקהל מגיע בהמוניו, האולמות ברמה גבוהה והגדולות פוגשות ביריבות שמתמודדות מולן ללא רגשי נחיתות. יש מקום לשינוי שיטת ההכרעה, ואחרי הניסיון הזה, לבחון אותו מחדש ולקבל החלטה האם מבטלים את הפיינל פור.
שון דוסון הוכיח בגמר שהוא כבר מוכן לשלב הבא בקריירה שלו. ראיתי שחקן צעיר שפתח לא טוב את המשחק, אבל הוכיח פעם נוספת כמה הוא חזק מנטאלית. הוא ניסה וניסה, נכנס למשחק וסיפק הופעה גדולה. אחרי שלקח במאני טיים את המנהיגות, בהגנה ובהתקפה, זה זמן וגיל טוב מבחינתו לעשות את הקפיצה ולנסות להגיע ל-NBA, יש לו את הנתונים לכך. אם לא יצליח, הוא צריך להגיע לאחת הגדולות בארץ.
השנתיים האחרונות, שבשתיהן הגיע לגמר וכעת הפך לאלוף בפעם הראשונה בישראל, עזרו מאוד לאריק שיבק בתודעה הארצית. יצא לי לעבוד איתו בנבחרת ישראל, הוא איש כדורסל שמבין את המשחק וכל מי שקשור לענף מעריך אותו מאוד.
דווקא בחודש וחצי הכי חשובים של העונה, באה ירידת המתח של הפועל ירושלים. אחרי הסדרה הקשה ברבע הגמר מול הפועל תל אביב והדרמה בחצי נגד הפועל אילת, האמנתי שישתחרר משהו אצלה בגמר והיא תשוב לשטוף את המגרש כפי שעשתה לאורך העונה. זה לא קרה.
לאורך כל הפלייאוף, להוציא משחק אחד נגד הפועל ת"א בבית, ירושלים לא הצליחה להביא לידי ביטוי את הכדורסל שאפיין אותה לאורך העונה הסדירה. העונשין הכריע את הגמר. ברגעים שמכבי ראשון לציון נתקעה על יתרון של 2 או 3, האדומים בעיקר החטיאו מהקו, מה שהוריד להם את הביטחון.
ירושלים הגיעה פייבוריטית ושיחקה בבית, אך לא עמדה בלחץ. כעת, הגיע הזמן לשינויים, אך זה לא אומר שהם חייבים להיות גדולים. יש שם שחקנים טובים שהוכיחו את עצמם לאורך העונה ולא בכדי הם סיימו את העונה הסדירה הארוכה במקום הראשון. הרגשתי שבפלייאוף חסר לה עוד גארד ברמה גבוהה שיוסיף עוד מימד ואני בטוח שראשי הקבוצה יודעים איפה ומה הם צריכים לשפר.
