זה היה נראה לנו כ"כ טבעי, חלק מהנוף, חלק ממה שנקרא ספורט מקצועני - אלפים ביציעים שהופכים קרב ספורטיבי בין שתי קבוצות למשהו אחר. עם יצרים, עם רגשות, עם טירוף שאי אפשר להסביר. שנה חלפה מאז הפעם האחרונה שקהל נכנס למגרש ונדמה שלא רק אנחנו השתנינו בעקבות הקורונה, גם הספורט שלנו השתנה.
אחת הנפגעות הגדולות ביותר היתה מכבי ת"א. בסיס האוהדים שמילא את יד אליהו יחס עם האקוסטיקה המיוחדת של האולם העניקו לצהובים יתרון עוד לפני שהקבוצות עלו על המגרש. בעקבות מבצע החיסונים והירידה בתחלואה, התאפשר לכ-300 אוהדים להיכנס למגרש במפגש עם נהריה בשבוע שעבר, אבל זה עדיין לא היה זה.
"זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מכבי ת"א שהקבוצה שיחקה ללא אוהדים", סיפר המאמן יאניס ספרופולוס על התחושה שלו לראות יציעים ריקים. המאמן היווני התחבר לקהל המקומי, וזה החזיר לו אהבה. "זה אחד המגרשים הכי ביתיים באירופה", הוא המשיך, "הלחץ שהאוהדים מפעילים על היריבה והדחיפה שהם נותנים לקבוצה שלנו היא ענקית. זה חסר לנו. אני מקווה שזה יסתיים בקרוב ויהיו לנו יותר אוהדים".
"להיות בהיכל זה פשוט להתנתק מכל הרעשים של היום ולהתחבר למה שאני הכי אוהב, למכבי", מספר אוהד מכבי ת"א, עמית ליבק, על סוד הקסם והאוהדת הוותיקה דסי פורר הוסיפה: "משעה 12:00 בצהריים שאני יודעת שיש לי כרטיס, אין אדם שאני לא מתקשרת או כותבת לו SMS ומספרת לו על ההתרגשות של חזרה למגרש".
אבל, כאמור, למרות החזרה, עדיין זה מרגיש חסר. 300 איש זה עדיין לא זה. האוהד, אלעד: "זה כמו ב"קיץ של אביה". אתה יושב לבד, אף אחד לא לידך, אתה לא יכול להתחבק עם אף אחד". האוהד אוריאל הוסיף: "מתגעגעים לכל דבר פה, לעוד שלשה של ווילבקין, לעוד דאנק של האנטר, להאלי הופ, לכספי. היו לנו כמה הפסדים בתחילת העונה של נקודה לפה ונקודה לשם. זה לגמרי הקהל. היינו במקום אחר". גיא חתם: "זה אחד הדברים הכי מרגשים בחיים שלי... לראות את הדבר הזה, לעמוד כאן. המטרה העיקרית היא שיציע 11 יהיה מלא באוהדים. אנחנו בדרך לשם אני מקווה".
