האזרח רמי דוידיאן, שהציל מאות צעירים ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר, נבחר להשיא משואה ביום העצמאות הקרוב. דוידיאן, תושב מושב פטיש, קיבל באותו בוקר שיחת טלפון מחבר שביקש ממנו לסייע בחילוץ נער מהנובה. כשנחשף לממדי המתקפה האכזרית, החליט דוידיאן לחלץ כמה שיותר מניצולי המסיבה. במשך יום שלם חילץ ניצולים תוך שהוא רותם למשימה בני משפחה וחברים. באחד החילוצים, הציל נערה מידי שישה מחבלים, תוך שהוא מתחזה לערבי. במבצעי החילוץ שהוביל חילץ למעלה מ-700 איש.
על הרגע שבו התבשר כי ישיא משואה סיפר הבוקר: "זה היה רגע מרגש עד דמעות. לא ציפיתי לקבל, לא עשיתי את זה בשביל לקבל את הזכות הזאת. אם כבר קיבלתי, אני מקדיש את זה לכל הנוער והילדים שלא הספקתי להציל ב-7 באוקטובר".
"החיים שלי השתנו מהקצה לקצה. פתאום אתה חשוף, כל העולם מכיר אותך. מחבקים אותך, מנשקים אותך, מרעיפים עליך 1,000 שבחים, 'גיבור' - מה שלא רציתי להיות. השינה נעלמה. המושג 'שינה' נעלם לי. אם אני ישן עשר דקות, זה נחשב להרבה. אני עובר טיפולים פסיכולוגיים. זה לא משהו שיכול להימחק לי, זה לא מחשב שאני לוקח את העכבר ומוחק. זה בתוך הלב שלי, אי אפשר למחוק דבר כזה. עם זה אני צריך להתמודד".
אילו תמונות חוזרות אליך מאותו יום?
"הכי קשה זה מראות הילדים הערומים, הבנות הערומות, עם פגיעות מיניות שעשו להם בגוף. זוגות מחובקים וירויים מכל עבר. זה רודף אותי. התמונות מהמיגוניות. אי אפשר לשכוח דברים כאלה. כשאמא אומרת לי 'תיכנס למיגונית ותציל את הבת שלי', וכשאני מגיע לבת שלה, לפי כל התיאורים שנתנה לי, ולא יכול להגיד לה 'הצלתי את הבת שלך', זה קשה. אני כן מסתכל על חצי הכוס המלאה, מבין מה עשיתי, וזה מחזיק אותי, מעודד אותי. צריך להתקדם הלאה, עם כל הקושי. לא אשבר בשביל אף אחד. יש לי משפחה, ילדים, נכדים. הדרך ארוכה".
קיבלת טלפונים מאנשים שהצלת את חייהם?
"קיבלתי אלפי הודעות מהורים ומילדים: 'זה מגיע לך, לקחת את זה בזכות, עשית בשביל זה'. זו שמחה מהולה בעצב. כל הלילה ביום חמישי בכיתי. חיבקו אותי חברים, עטפו אותי, אבל בשעות הקטנות של הלילה אין מי שיחבק. זה עולה. המשפחה שלי מדהימה, גם היא נפגעה. הקמנו חמ"ל אצלי בבית, גם הם עברו דברים קשים. אנחנו משתדלים להיות צנועים ולהמשיך הלאה".