החשש מפני פילוג וקרעים בחברה מטריד רבים מהישראלים הרבה יותר מאשר מלחמות מול אויב חיצוני. הוכחה לכך ניתן למצוא במעל ל-20 אלף ישראלים אשר נכנסו בשבועיים האחרונים לממשק "יחד עושים שלום בבית" במאקו והביעו את תקוותם לשותפות ואחדות בעם.
המשתתפים, שהגיעו מכל קשת החברה הישראלית ומכל רחבי הארץ, בחרו מבין עשרות מילים את אלו שמסמלות את תמצית הישראליות עבורם והעתיד המשותף שהם מאחלים לכולנו. המילים שנבחרו (ותיכף נחשוף) יהוו את הבסיס לאמנת האחדות של ישראל שיוצאת לדרך בימים אלה.
מאחורי היוזמה המבורכת עומדת קרן משפחת רודרמן אשר יצרה את מיזם האחדות והחוסן. "אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הבהירו לנו מעל כל צל של ספק שעתידנו תלוי באחדותנו", אומרת שירה רודרמן, מנכ"לית הקרן. "טבעי שיהיו בינינו אי-הסכמות, אך כל עוד נשמור על גבולות השיח ונבין שכל אחד תורם לחלקו בפאזל הגדול, נוכל להבטיח את חוסנה של המדינה, ונבין שאחדות ללא אחידות היא אפשרית".
לדברי רודרמן, "המציאות של מלחמה גרמה מצד אחד לטראומה מאוד גדולה ומצד שני נולדו מתוכה אחדות, אמפתיה ואכפתיות בעוצמות שלא ראינו מזה שנים רבות וזה יצר את הצורך העז שלנו לשאול מה הלך לנו לאיבוד ואיפה אנחנו נמצאים היום. קרן משפחת רודרמן מציפה את השאלות על תפקידה של המדינה כלפי העם היהודי ולחברה האזרחית הישראלית שיושבת בארץ ואיך יוצרים מטרות משותפות לעם. שאלות אלו הפכו לרלוונטיות במיוחד בתוך החוויה של הכאוס והטראומה והבנו שיש צורך גדול לחשוב על היום שאחרי ה-7 באוקטובר".
הקרן הפילנתרופית של משפחת רודרמן עוסקת מעל ל-20 שנה בחיזוק הקשר בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית, בקידום השוויון והצדק ובפילנתרופיה אסטרטגית. בנוסף, דוגלת הקרן בעיצוב חברה מכילה ומגוונת יותר ופועלת מזה שנים לחיזוק החיבור והערבות ההדדית בחברה הישראלית ובעם היהודי, למען ביטחונו ושיגשוגו. במסגרת מיזם האחדות והחוסן, הקרן אף הפגישה בין דמויות מרכזיות בתרבות הישראלית לדיון פתוח, כנה ומפרה על מצבה ועתידה של החברה בישראל – מה שהיה חסר לנו כ"כ בשנים האחרונות.
"בחצי שנה האחרונה, מדינת ישראל הייתה בשסע גדול והדבר הטריד אותנו מאוד. הבנו שיש צורך גדול ביצירת סט ערכים משותף וקביעת נורמות לכללי משחק ומכאן נולד הרעיון של "יחד עושים שלום בבית", אומרת שירה רודרמן. "אנחנו עסוקים בשלום מחוץ לבית, שלום עסקי, גלובלי ומדיני אבל בתוך עמנו אנחנו לא מתעסקים באחדות. השאלה היא איך מייצרים אחדות בעם שלא למטרת התגוננות בזמן מלחמה, כיצד יוצרים אחדות ללא אחידות"?
בין המשתתפים בפרויקט שיזמה קרן משפחת רודרמן: נתן קניג - מתנדב בזק"א, ואניס אבו דעבס - פראמדיק במד"א. אמייה טגה - כדורגלן עבר וכיום עו״ד ופעיל חברתי, ומורן סמואל - מדליסטית פאראלימפית. רפ"ק שפרה בוכריס - אם ל-10 שחילצה עשרות צעירים מהסיבה ברעים, ומנחם קלמנזון שהקים צוות לחילוץ פצועים בעוטף עזה. אלינה רבינוביץ – משפיענית רשת בת 26, ופרופ' עדה אהרוני, משפיענית רשת בת 90.
"אנשים שנבחרו לצילומי הסרטונים של המיזם הם אנשים מן המניין, שכן החברה האזרחית הוכיחה את עצמה שהיא יותר רלוונטית ממה שנדמה לנו", מסבירה שירה. "ראינו במציאות את כוחה של החברה האזרחית והיא אומרת בדרכה שאנחנו לא רוצים יותר פילוג, אנחנו רוצים כחברה משהו טוב יותר".
המילים הנבחרות של "יחד עושים שלום בבית"
"מילים יוצרות מציאות" אומרת רודרמן, "הן משפיעות על הלך הרוח ומתורגמות לפעולות וזו המטרה שלנו בפרויקט ואנחנו מאמינים שזאת הדרך לגרום לאנשים לשנות את כללי ההתנהגות בארגונים שלהם".
את המילים המשמעותיות שנבחרו ע"י עשרות אלפי אזרחים ניתן לסכם בהגדרה "אופטימיות". למרות התקופה המתוחה והקשה שאנחנו עוברים, רובכם הצבעתם עבור המאחד, התכנסות חזרה פנימה ומבט מלא תקווה לעתיד.
5 המילים שהגיעו למקום הראשון הן:
שותפות - האמונה שניתן להשיג יותר ביחד מאשר לבד היא הבסיס לשותפות. ישראל איננה שותפות עסקית או שותפות יבשה בנכס. בקיבוץ הגלויות הייחודי כל כך בישראל יש לנו היסטוריה משותפת, ערכים ואינטרסים משותפים שהם חזקים יותר מכל מחלוקת. בחירת המילה שותפות מעידה על הרצון שלנו בהדדיות, בהכרה בחוזקות ובתרומה של כל אחד מהחברים.
אחריות – רבות דובר על אחריות בחודשיים האחרונים: דרשנו מהאנשים שעומדים בראש כל מערכת לקחת אחריות על מחדלים, על ניהול המערכה ועל הניצחון לו אנו מצפים. מנגד, גם התבוננו בחשבון נפש פנימה על מה שחשבנו, אמרנו והובלנו בעצמנו לאורך השנים. אחריות אזרחית ולאומית היא גם זו שהובילה אותנו למעשי התנדבות, תרומה ומעורבות קהילתית מאז פרוץ המלחמה ויש לה חשיבות אדירה בחברה שמתעצבת פה מחדש.
תקווה - תקווה מייצגת את השאיפה האנושית והלאומית לעתיד טוב יותר וכמיהה למשהו חיובי שיבוא מתוך אתגרים – וכמה אתגרים יש לנו כעת. תקווה היא העוגן הישראלי, ההשראה לפעול למען שינויים והאמונה שמחזיקה אותנו לאורך ההיסטוריה היהודית רוויית הקשיים. עוד לא אבדה תקוותנו, וטוב שכך.
אחדות – לפי מיקומה בהצבעות, המילה שנעשתה שגורה בשיח הישראלי לא הפכה לקלישאה. להפך, נחיצותה לקיומנו רק גברה והתחדדה בשבועות האחרונים. אחדות איננה אחידות. היא מסמלת עבורנו כוח קולקטיבי הגדול מסך חלקיו, עבודה יחד למען מטרה ומכנה משותפים ועל בסיס ההיסטוריה, המורשת, השפה, התרבות, הרצון לחיים חופשיים וליברליים שמאחדים אותנו ועוד.
בית – המילה בית, או בית לאומי, מעוררת בנו אינספור רגשות, זיכרונות ואסוציאציות, השזורים עמוק בתחושת השייכות, הזהות והביטחון שלנו. גם זו האישית וגם הלאומית. הבחירה במילה בהקשר של מיזם החוסן והאחדות לא יכולה להיות יותר חדה וברורה: אין לנו בית אחר מלבד ישראל, אין לנו אפשרות "להתגרש" ולפרק את המשפחה, או את הבית היקר שלנו, אנחנו חייבים לשמור עליו גם עבור הדורות הבאים.
יצירת אמנת האחדות של ישראל על בסיס המילים שבחרתם
"יצרנו את המהלך הזה בו מתוך מטרה להכשיר את הלבבות ולאפשר לציבור להשתתף ולבחור את המילים המשמעותיות עבורם, יחד עם שיתוף סיפורים של אנשים שנבחרו מתוך החברה המראים כי קריאה זו אכן רלוונטית לכולם", מסכמת שירה רודרמן.
מיזם האחדות והחוסן לא מסתיים כאן. קרן משפחת רודרמן מקימה בימים אלה את קבינט הפיוס המורכב מנציגי ארגונים וגופים שונים אשר יצור את אמנת האחדות של החברה הישראלית על בסיס המילים שנבחרו. האמנה עתידה להציג את עקרונות ההתנהלות וההתנהגות המצופים מעתה והלאה בחברה הישראלית.
"כעת, נכנס קבוצה גדולה של ארגונים חברתיים מכל הקשת כדי לשבת ביחד ולהרכיב את המתווה של כללי המשחק, ללא כל אג'נדה פוליטית ועל בסיס אג'נדה חברתית בלבד. המשמעות היא שלא משנה באיזה מנעד אנחנו נמצאים בעשיה, כולנו מתחייבים לכללי התנהגות אלה שעלינו להסכים עליהם ולפעול בהשראתם מעתה כחברה. בהתנהגות שלנו מלפני המלחמה פגענו בביטחון ובכבוד האדם, וערערנו את המעמד של נבחרי ועובדי ציבור (רופאים, שוטרים, מורות ועוד), וכל אדם שייצג משהו ממסדי או משהו שונה מהדעה של האדם הפרטי. השסע הזה הלך וגדל והקבינט ייקח על עצמו את המשימה לבנות את אמנת האחדות."
לא לאן אלא כיצד
"המשמעות של האמנה היא לא לאן המדינה הולכת מבחינה פוליטית אלא כיצד אנחנו מתנהגים" מסבירה שירה רודרמן. "אנחנו רוצים להבין מהו הקוד החברתי של ההתנהגות והכללים הללו, ולוודא שיהיו שווי ערך לעשרת הדיברות בהיבט החברתי, כלומר ערכים משותפים לכל החברה הישראלית. האמנה תפורסם יחד עם הארגונים החברתיים וארגוני שטח שמביאים עימם מסה גדולה של ציבור וגם דרך רשתות חברתיות, מדיה ובאמצעות משפיענים ומובילי דעת קהל שגם יהיו חלק מהדיון ויעזרו להוציא לאור העולם את המסע שעברנו".
ולסיכום, "אני מקווה שהקמפיין הציבורי יהדהד ושכמה שיותר אנשים ירגישו שהם חלק ממנו. לי באופן אישי חשוב במיוחד להעביר את המסר ש"כוחנו באחדותנו" היא לא סיסמה. אני מאמינה שאם לא נעבוד יחד כקבוצות, לא נצליח לקיים את חברת המופת שכולנו רוצים. את העולם לא מעניינים ההבדלים בחברה שלנו, מבחינתם אחנו אחד, לכן אני בטוחה שזה הזמן להתעורר ולהבין שהמצפן שלנו הלך לאיבוד הרבה לפני ה-7 באוקטובר, שנה שלמה חיינו בכאוס חברתי גדול ושנים לא מעטות באי יציבות גדולה".
"אין לנו בית אחר וקיבלנו קריאת תזכורת גדולה. לא משנה איפה אנחנו כיהודים נמצאים אנחנו רואים בישראל כבית שלנו, ויש לטפח ולהשקיע בבית לא רק במצבי משבר אלא גם באופן שוטף. זהו צו השעה. עיניי יהודים בכל העולם נשואות לישראל כי היא המרכז הקיומי של העם היהודי, ולכן אנחנו לא נלחמים רק על מי שגר במדינה, אלא שאנחנו צריכים לתת אור ותקווה לעם כולו".