מכירים את הפתגם "טוב שכן קרוב מאח רחוק"? מתברר הוא נכון מאוד. מחקרים שבדקו בשנים האחרונות מה הופך אנשים למאושרים יותר הצביעו שוב ושוב על מדד אחד מרכזי ומובהק: חיבורים חברתיים חזקים, למשפחה ולקהילה קרובות ותומכות. כשאנחנו מדבריםעל חיבורים הכוונה היא לא לקבוצות ווטסאפ, אלא למפגשים פיזיים בקהילה שבתוכה אנחנו חיים ובשכונה בה אנחנו גרים.
מתברר שקהילות מלוכדות משפרות את החוסן הנפשי שלנו ואפילו מסייעות לנו להתמודד עם אירועי חיים קשים, כמו מחלה חלילה או אובדן עבודה.
אחד מאותם אירועים קשים התרחשו באופן קולקטיבי בתקופת הקורונה. מספיק רק להיזכר בתושבי איטליה ששרו יחד מהמרפסות במהלך עוד סגר ויצרו קהילה בתנאים בלתי אפשריים.
הצורך בביסוס שייכות וקבוצות מלוכדות עם האנשים שהכי קרובים אלינו פיזית, הביא באותם ימים, שנת 2021, ללידת מיזם מקומי בשם "לב השכונה". המיזם המקסים שנוצר הודות לגלידת שטראוס - מותג הגלידות המוביל בישראל - הגיע מתוך ההבנה שחיבורים בין אנשים הם המפתח לרגעים קטנים של אושר, קצת כמו הדרך שאנחנו נהנים מגלידה ביחד, ויש מדע מאחורי זה.
מדעני מוח מאנגליה שערכו מחקר תחת F-MRI גילו שברגע שאנחנו אוכלים גלידה, נדלק האזור בקדמת המוח אשר אחראי על הנאה ועונג. הממצא הזה מלמד שגלידה היא לא רק טעימה, היא גם משמחת. בנוסף, גלידה מכילה חלבון ושומן שמסייעים לאיזון מצב הרוח וחומצת אמינו טריפטופן שידועה כמגבירה של סרוטונין – המכונה הורמון האושר.
כלים ליצירת קהילה שמחה
אז הרעיון מאחורי מיזם "לב השכונה" הוא להעמיק את החיבור האישי ואת שיתופי הפעולה בין תושבים בשכונות/ישובים דרך מנהלי קהילה - פעילים שכונתיים שיודעים כיצד לחבר תושבים, לתרום לזולת ולהפיץ שמחה ואושר.
מנהלי הקהילה שמתנדבים במיזם ופועלים בו לאורך כל השנה, מקבלים את הרוח הגבית מגלידת שטראוס וארגז כלים שמסייע להם להפוך את הקהילות השכונתיות שלהם למאושרות יותר.
מתוך 20 שכונות בישראל שחברות במיזם לאורך השנה, נבחרו לאחרונה 5 מרכזיות שערכו פרויקט מיצגים סביבתיים - נווה יהודה ברחובות, עץ אפרים בקרני שומרון, משמר השבעה, נס ציונה, וקדימה צורן. מנהלי הקהילה חברו לאמנית טל טנא צ'צ'קס, ויחד עם התושבים יצרו מיצג אומנותי בצורת לב תוך שימוש חוזר בצעצועים ופריטי פלסטיק שהביאו מהבית – חיות משחק, מכוניות צעצוע, הפתעות של יום הולדת, עטים ישנים, פקקים, חרוזים, משחקי אמבטיה, חלקי לגו ועוד ועוד.
לב השכונה: "למה מגיע לנו כל הטוב הזה?!"
"התגובות של התושבים לאירוע היו 'למה מגיע לנו כל הטוב הזה?!' ו'איזה כיף לנו'. אורחים שהגיעו להשתתף במיזם רוצים לעבור לגור פה", מספרת איה בירמן גורניק, מנהלת הקהילה של משמר השבעה.
"אני כבר שנתיים חלק מהפרויקט של גלידת שטראוס. מהרגע הראשון הבנתי שזו יוזמה בלי מסחור שנועדה לעשות טוב, להביא שמחה לשכונות ולחזק את התרומה לקהילה. רואים שהלב של כל הצוות של יוניליוור מושקע פה.
"השבוע חגגנו פה את הפנינג פתיחת הקיץ עם מיצג לב מחומרים ממוחזרים, פעילויות יצירה, משחקים כמו מטקות, וגלידות של שטראוס. המיזם מחזק ערכים חשובים כמו קיימות, נתינה, התנדבות ומפגש בין-דורי. לפני ההפנינג לימדנו את הילדים בבית הספר של החופש הגדול על מחזור ואמנות והייתה לנו הירתמות באיסוף הפיצ'פקעס וארגון האירוע גם מצד ילדים בבית הספר ובגנים וגם מצד מועדון 60 פלוס ביישוב.
"בפעילויות שעשינו בעבר גם אספנו תיקים לתרומה למשפחות נזקקות. כל ילד שהביא תיק קיבל ארטיק, ובפורים שלחנו 70 משלוחי מנות לחיילים קרביים. הכל מתחבר למשהו מאוד קהילתי.
"גלידת שטראוס נתנו לנו המון ידע וערך להתנדבות, חיברו אותנו למיזמים חברתיים ופתחו לנו אופקים".
האם קל יותר לקיים קהילה במושב כמו משמר השבעה לעומת עיר?
"לא בהכרח. אנחנו נמצאים במרכז הארץ ויש לנו המון גירויים. זה לא מקום מבודד ומרוחק. להיות חלק מקהילה זה עניין של בחירה והתוצאה היא המון חיבורים וכיף".
"לצרוך חוויות ופחות חומרים"
"האמנות שלי מתועלת לשינוי והשפעה פרנוסלית וסביביתית" אומרת טל טנא צ'צ'קס, יזמית, אמנית ופעילה סביבתית מוכרת שליוותה והדריכה מנהלות קהילה ליצירת מיצג הלב מחומרים ממוחזרים. "חשוב לי להעביר מסר של צמצום צריכה ואחריות סביבתית, לצד יצירה אנושית שמחברת בין בני אדם דרך האומנות. כך התחברתי גם למיזם המשגע הזה".
מדוע בחרתם לעבוד עם צעצועים ופיצ'פקעס ישנים?
"כי יש לאנשים חיבור רגשי אליהם והם יוצרים תחושת שייכות ואחריות. המיצג הוא פורטרט קהילתי – סוג של יצירה משותפת מתוך חוויה וחיבור בין אנשים, והחפצים שנחשבו ל'זבל' קיבלו חיים חדשים.
לדברי טנא צ'צ'קס, אחד מהערכים הבולטים שליוו את הפרויקט הוא "אפס פסולת ומקסימום חוויה". "לא היה שימוש בכלים חד-פעמיים במפגשים, היו לנו דוכני יד שנייה, אוכל ביתי ופעילויות משחקיות. ילדים החליפו ביניהם צעצועים ישנים שהפכו מפסולת לאוצר בעיניהם. וחפצים שלא הושמשו הועברו לסדנאות יצירה של אמנים נוספים. דרך התבוננות על מה שקיים סביבנו אנחנו יכולים לייצר משמעות חדשה למשאבים הזמינים לנו".
טנא צ'צ'קס עבדה מול מנהלות הקהילה אשר לדבריה הביאו, כל אחת, את הגיוון החברתי הייחודי של השכונה/היישוב שלה. "כל מפגש שכונתי שונה באופי שלו ויוצר הזדמנויות לחיבורים שמתרחשים באופן טבעי.
"לצד העבודה עם התושבים, אנחנו חייבים ארגונים כמו גלידת שטראוס שמקצים משאבים ומביאים הון אנושי ואחריות תאגידית כדי להוביל שינוי מלמטה", מדגישה טנא צ'צ'קס, "בלי זה לא היינו יכולים לקיים את המיזם ולתחזק לאורך זמן חיבור רגשי, ערכי וקהילתי של התושבים בתוך השכונה".