כמעט כל צעיר וצעירה בישראל יאשרו כי אחד מרגעי הגאווה הכי גדולים בחייהם היה כאשר הם התגייסו לצבא. במדינת ישראל זהו מעין "אישור לאומי" על השייכות לעם, למולדת, להיסטוריה ולשותפות הגורל. במשך שנים רבות לא גויסו לצה"ל צעירים עם מוגבלויות והם נשארו בצד. אין צורך להסביר מה זה עושה לאנשים שלא בחרו להיות שונים, ומדוע תוכנית "גדולים במדים" של עמותת "יד לילד המיוחד" היא אחת ההברקות האנושיות והמרגשות במדינה. היא החזירה להם את השוויון, הגאווה ותחושת הישראליות החמה. בתוך המדים הם כמו כולם, בתוך המדים הם לא שונים. הם חשים גאווה עצומה. הם חיילי צבא ההגנה לישראל.
"לא האמנתי שאדיר יהיה במדים, זכיתי במפעל הפיס"
סיגל סקיזדה מבית אריה היא אם לארבעה ילדים. שניים מהם על הרצף. בלידה השנייה ילדה תאומים, אמיר ואדיר, היום בני 19 וחצי. אדיר התגלה על הרצף האוטיסטי, ויש לה ילד נוסף, בן 11, שאף הוא אובחן על הרצף. "להיות אימא לילדים עם צרכים מיוחדים זה אומר שאת חוטפת מכה אחר מכה. העובדה שאחיו התאום גויס והוא לא, גרמה לנו לעצב רב. אחיו אמיר התגייס ליחידה מובחרת והוא קיבל פטור. זה ריסק אותי לגמרי. זה היה החלום שלי מאז שהוא היה בכיתה א'. אנחנו משפחה כל כך פטריוטית, בשבילנו זו גאווה להיות בצבא".
בסופו של דבר, אדיר התנדב לצבא והוא משרת היום בבסיס נחשונים. אין מאושר ממנו - ואין גאה מאמו סיגל. "בזכות תוכנית 'גדולים במדים' הוא התגייס", היא מספרת. "לא האמנתי שהוא ילבש מדים, חשבתי שהוא ישרת בצבא 'על אזרחי'. כשהוא נכנס הביתה לבוש במדים אני הייתי בהלם. זכיתי במפעל הפיס. כמובן שצילמתי אותו מיד. עכשיו הוא שווה בין שווים, הוא יכול לדבר על נושאי הצבא עם אחותו אורין ואחיו אמיר, שניהם חיילים. עכשיו הוא כמו כולם". ומה אדיר אומר? שהוא מרגיש מצוין ושיש לו חברים מהתוכנית בצבא. הוא מספר שאימא שלו חיכתה לזה כל החיים, וגם הוא, ועכשיו הוא רק רוצה שהשירות יימשך גם בשנה הבאה.
"זה שאני בצבא גורם לי להרגיש כמו כולם. גם רישיון נהיגה יש לי"
בפברואר 2019 התגייס לצבא עודד אלון, צעיר על הרצף האוטיסטי מראשון לציון. עוד קודם לכן, ב-2017, הוא התנדב בבסיס פלמחים שבו הוא משרת היום. "לא רציתי להיות בשירות לאומי, רציתי להיות בצבא, להרגיש כמו כולם", הוא אומר. "אני לא רוצה שמגבלות וסטיגמה ישפיעו על החיים שלי. זה שאני על הרצף האוטיסטי לא אומר שאני לא יכול להיות בצבא. גם על רישיון נהיגה נלחמתי – והיום יש לי".
אמו של עודד, סמדר, אומרת כי הגיוס של בנה לצבא היה עבורם הגשמת החלום הכי גדול שלו. "שמחתי בשבילו. עבורו זה היה סימן שהוא כמו כולם. לא חשבתי שיגייסו אותו, אבל הוא התעקש. זה דבר מדהים - ולא רק בשבילו, אלא גם לסביבה כולה. הגיוס שלו ושל נערים נוספים על הרצף האוטיסטי לצבא יוצר מפגש בין צעירים אחרים לבין אנשים מוגבלים, ובסופו של דבר, הם יהיו השגרירים שלהם, כמו אדוות שמתפשטות. כל שבוע כשהוא חוזר הביתה ואני תולה את המדים שלו, אני מתמלאת מחדש בגאווה".
"גם אם למישהו יש מגבלה - אם הוא יכול לתרום, הוא חייב"
"את יודעת איך אני קורא לעם ישראל?", שואל דניאל דפור, צעיר עיוור בן 22 מתל אביב, "אני קורא לו עם מגשימי החלומות", הוא ממשיך. "אני חייל בצבא ההגנה לישראל, ואני גאה למלא את חובתי כלפי המדינה ואזרחיה". דניאל התגייס לצבא לפני שנה במסגרת התוכנית "גדולים במדים".
אי אפשר שלא להתפעל ממנו לשמע סיפורו האישי. דניאל הוא בן יחיד להוריו, שנולד כפג במשקל 500 גרמים בלבד – ושרד. בעקבות כך הוא פיתח בעיות ראייה ועבר שבעה ניתוחים שונים. בגיל 15 הוא איבד לחלוטין את הראייה שלו. "נלחמנו, אבל לא הצלחנו", מספרת אמו של דניאל, רות דפור, על אובדן הראייה של בנה. "תמיד השתדלנו לעשות הכל כדי שלא ירגיש שונה, שירגיש כמו כולם".
דניאל למד בבית ספר יסודי רגיל בתיכון עירוני ד' בתל אביב ואחר כך בבית חינוך עיוורים בירושלים. כאשר סיים את לימודיו, כך מספרת אמו רות, חל נתק בינו ובין החברה. חבריו מהתיכון התגייסו לצבא, והוא המשיך ללמוד בבית חינוך עיוורים ומצא את עצמו בודד. "זה היה קשה מאוד. אני, בתור אימא, ניסיתי כל השנים לתת לו את כל הכלים כדי שלא ירגיש שונה, אבל על צבא לא חשבתי בכלל. לא האמנתי שיש הזדמנות כזו עבורו", מוסיפה רות.
"כאשר קיבלתי את 'תעודת הפיטורין' מהצבא", אומר דניאל בהומור, "התאכזבתי מאוד. רציתי להתגייס דווקא בגלל שרציתי לרכוש מיומנויות וכלים לחיים. ואז אמרו לי 'לא'. אני חושב שלא משנה אם למישהו יש מגבלה, אם הוא יכול לתרום - הוא חייב להתגייס. עכשיו, בזכות התוכנית 'גדולים במדים', אני סוף סוף מרגיש כמו כולם".
דניאל משרת בבסיס פיקוד העורף ואמו מסיעה אותו כל יום הלוך וחזור לבסיס ברמלה. במסגרת שירותו הוא מעביר הרצאות על מוטיבציה בבסיסים ובבתי ספר. אבל לא רק היא גאה בו, כך מתברר, אלא גם כל הדיירים בשכונת מגוריו. לדבריה, ביום שבו הוא התגייס לצבא, השכנים בבניין שבו הם גרים בנחלת יצחק בתל אביב, שלחו לה בהמוניהם הודעות בווטסאפ ובירכו על הגיוס. "דבר גדול קרה לנו", היא מסכמת בהתרגשות.
תוכנית "גדולים במדים" - תיקון עוול היסטורי של הדרת מוגבלים מצה"ל
תוכנית "גדולים במדים" נוסדה בשנת 2005 על ידי האלוף גבי אופיר וסא"ל אריאל אלמוג. עם הקמתה תוקן העוול ההיסטורי של הדרת מוגבלים מצה"ל. היום הם שווי ערך ליתר הצעירים ומתגייסים בדיוק כמו כולם. הם הגדולים במדים של עם ישראל.
תוכנית "גדולים במדים" מופעלת על ידי עמותת "יד לילד המיוחד" שבראשה עומד מזה כ-18 שנה המנכ"ל הרב מנדי בליניצקי. את התוכנית מנהל היום סא"ל במיל' טיראן עטיה, ששימש בעבר מפקד יחידת המתנדבים בצה"ל. הרעיון הבסיסי העומד במרכז התוכנית הוא לאפשר גם לצעירים עם מוגבלויות להועיל למערך הצבאי בתפקידים ובמשימות שמותאמים להם וליכולותיהם. על פי חוק חינוך מיוחד, צעירים עם מוגבלויות חייבים להיות עד גיל 21 במסגרת חינוכית. המצב הזה מבודד אותם מהחברה, מונע מהם יצירת קשרים חברתיים וכן רכישת כלים לקראת יציאה לעצמאות. העובדה שהם מתגייסים היא לא רק הישג אישי וגאווה עבורם, אלא גם סוג של "בית ספר" לחיים. זוהי הזדמנות עבורם ללמוד להשתלב בחברה, להפוך לחלק ממנה – ולא לחוש מוגבלים.
תוכנית "גדולים במדים" מיושמת ב-51 בסיסים ברחבי הארץ ולוקחים בה חלק 600 צעירים נכון להיום. לצעירים המתגייסים יש ליווי צמוד של אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מנחים ועוד, והם גם מקבלים הדרכות המקנות להם כישורי חיים ומיומנויות תעסוקה. ואולם, החלק המהותי ביותר הוא המפגש עם הצעירים האחרים בבסיסים שבהם הם משרתים. המפגש הזה גורם להם להיראות על ידי החברה, ולהפסיק להיות שקופים. ובאמת שאין תחושת ערך עצמי גדולה מזו.
ב-30 ביולי יערך יום התרמה ארצי ל״גדולים במדים״ בשיתוף קשת 12, למען שילובם של עוד צעירים עם צרכים מיוחדים בצה״ל. לתרומות לחצו כאן>>