איום חדש בגזרת הכטב"מים של חיזבאללה? בארגון הטרור טוענים שהכטב"מ ששוגר ביום חמישי האחרון לכיוון נשא שתי רקטות סובייטיות מסוג S5. הכטב"מ שיגר את שתי הרקטות לעבר רכב ולאחר מכן התפוצץ על המטרה. מדובר ברקטות לטווח של 3-4 ק"מ שאורכן 1.4 מטר ומשקלן כ-5 ק"ג. למעלה מ-7 חודשים לפרוץ המלחמה חיזבאללה מציג יכולות חדשות מול צה"ל, שמתקשה להתמודד עם האיום.
באירוע נפצעו שלושה חיילי צה"ל, אחד באורח קשה והשניים האחרים קל. לצד איום הרקטות וטילי הנ"ט, חיזבאללה מגביר את השימוש בכטב"מים "מתאבדים" שמצליחים לחדור את הגבול לגרום לאבדות ונזק. ההערכה היא שבידי ארגון הטרור מצפון יש כמה אלפי כטב"מים אותם הם הצליחו להבריח ללבנון למרות שנים של תקיפות שיוחסו לנשק על משלוחי הנשק של איראן דרך סוריה.
העובדה שבידי חיזבאללה כטב"מים מתאבדים, תוקפים או לאיסוף מודיעין אינה חדשה. הם השתמשו בהם עוד במלחמת לבנון השנייה ובשנים שלאחר מכן. חיל האוויר הצליח ליירט לאורך השנים כטב"מים רבים ששוגרו על ידי חיזבאללה.
אחד מהאירועים הבולטים היה היירוט של הכטב"מים שהיו בדרכם לאסדת הגז ביולי 2022. כבר אז חשפנו ב-mako את המורכבות והקושי שביירוט כזה. כפי שפרסמנו אז, מטוסי F-35I "אדיר" שהוזנקו ליירוט נכשלו בהפלת המטוסים הקטנים, שבסופו של דבר הופלו על ידי מטוס 16-F מטייסת העמק, שבעצמם התקשו בהפלה של אחת המטרות, וספינת טילים של חיל הים.
מדוע מה שקרה ביירוט המתקפה האיראנית על ישראל לא קורה מול לבנון? בעיקר כי שם היה מידע מודיעיני שאפשר להעלות כמאה מטוסי קרב לאוויר, ושאלה יחכו לכטב"מים האיראנים בעמדות שנקבעו מראש. לצד המידע המודיעיני על המתקפה הצפויה ורגע השיגור, הכטב"מים האיראנים היו צריכים לטוס במסלול ארוך מאוד, מה שנתן עוד זמן למיירטים.
כל זה לא קיים במקרה של חיזבאללה ולבנון. חיזבאללה משגר את הכטב"מים בטווחים מאוד קצרים (מלבד הפגיעה באתר הרגיש ליד צומת גולני שעוד מתוחקרת), מתווה הטיסה הנמוך שלהם והגודל הקטן מאוד של הכלים, מקשים מאוד על הזיהוי וההפלה שלהם על ידי חיל האוויר.
לא פעם נחשף שכטב"מים שחדרו לישראל כלל לא התגלו על ידי מערך הבקרה, ומי שמצא אותם בסופו של דבר היו אזרחים ישראלים. את הכטב"מים של חיזבאללה אמור ליירט מערך הגנה רב-שכבתי של צה"ל הכולל שילוב של סוללות כיפת ברזל, מטוסי ומסוקי קרב. גם במקרה של מטוסי הקרב עם טילי האוויר-אוויר המתקדמים, מדובר ביירוט קשה לביצוע בגלל הגובה הנמוך, המהירות האיטית וגודלו הקטן של הכטב"מ.
ההערכה, בין השאר של מכון עלמא, היא שלחיזבאללה יש יותר מ-2,000 כטב"מים מסוגים שונים. חלק מהם הם יכולים לייצר בעצמם. בעיקר באזור המרכז הלוגיסטי בבעלבכ ובסיוע איראני. רבים מאותם כלים האיראנים הבריחו לחיזבאללה במשך שנים רבות, וזה למרות שישראל ניסתה למנוע את ההברחות האלה באמצעות תקיפות המב"מ בסוריה.
בישראל גם מזהים את הסיוע האיראני בהפעלת המטוסים ללא טייס של חיזבאללה. המפעילים של ארגון הטרור מצפון גם עברו את ההכשרה שלהם באיראן, שבנוסף דאגה להעביר להם לקחים שהפיקה מהלחימה של הרוסים באוקראינה עם הכלים האיראנים.
איום הכטב"מים מצפון אינו חדש. כבר באוקטובר 2022 אמר ניקולס הראס, מנהל אסטרטגיה וחדשנות במכון ניו ליינס שבוושינגטון, ש"חיזבאללה יפרוס מול צה"ל רחפנים ומל"טים ויעשה בהם שימוש דומה לזה שהרוסים עושים באוקראינה". בדיוק מה שאנחנו רואים במלחמה בצפון.
אופן ההפעלה של הכטב"מים האיראנים פשוט יחסית. מדובר בכלים קטנים ולא מורכבים להטסה. רובם בעלי מערכת הנחיית GPS ואינרציאלית, כלומר צוות המפעילים מזין לכלי הטיס נ"צ ואז משגר אותו לכיוון ישראל. מכאן המטוס עושה את דרכו באופן עצמאי עד לרגע שהוא מתרסק על המטרה. לחלק מהכטב"מים שבידי חיזבאללה יש מצלמה אלקטרו-אופטית שמשדרת לתחנה קרקעית בזמן אמת.
כלי הטיס העיקרי שבו חיזבאללה משתמש בתקיפות נגד ישראל, זה ה"מירסאד". מדובר בגרסה של ה"אבאביל" האיראני, כלי טיס קטן עם ראש נפץ של כ-20 עד 40 ק"ג המגיע למהירות שיוט של כ-200 קמ"ש. חיזבאללה מפעיל את ה"אבאביל" מאז שנת 2004 לפחות וגם השתמש בהם לא מעט במלחמת לבנון השנייה. מאז הצליחה איראן להבריח ללבנון כמה מאות כלים מהסוג הזה, על פי ההערכות. רובם מסוג "אבאביל T" שמתאבדים על המטרה שלהם.
לחיזבאללה סוג כטב"מ נוסף מסוג "איוב", השם של חיזבאללה ל"שאהד-129" מתוצרת איראן. אורכו 8 מטרים ומוטת הכנף שלו 16 מטרים. כלי הטיס הזה משמש לאיסוף מודיעין ותקיפה באמצעות טילים קטנים מתחת לכנף. ה"יאסיר" שמוכר גם בשם "סאייד-2" הינו כטב"מ נוסף מתוצרת איראן, המשמש את חיזבאללה בעיקר לאיסוף ומודיעין.
לרוב ההתייחסות היא לכטב"מים המתאבדים של חיזבאללה, אולם גם אלה שמטרתם לאסוף מודיעין ולתצפת נחשבים איום יחד עם הרחפנים. לפני המלחמה וגם במהלכה הכלים האלה סייעו לחיזבאללה לאתר מאות רבות של מטרות, ולסמן נקודות ציון עבור מערך הרקטות ומערך הכטב"מים המתאבדים של חיזבאללה. את תוצאות האיסוף אנחנו רואים בחודשים האחרונים, כשחיזבאללה מצליח לפגוע במטרות רבות, כולל כאלה שנוצרו תוך כדי המלחמה מבלי לפרט מעבר לזה.
לחיזבאללה יש עוד כטב"מים קטנים יותר, רובם סינים שניתן לרכוש בסכום קטן מאוד באתרי האינטרנט השונים. לא ברור כמה כאלה נרכשו על ידי חיזבאללה, הערכה היא שלא מעט ועל אלה התקינו ראשי נפץ קטנים. הכלים האלה קשים עוד יותר לגילוי וכמה מהם נמצאו זרוקים בכל מני שדות ואתרים בישראל אחרי שחדרו מבלי שהתגלו.
לא מדובר בכלי טיס מתוחכמים במיוחד. אולם העובדה שהם קטנים ואיטיים היא אתגר למערך הגילוי וההגנה הישראלי, כפי שניתן לראות מהמקרים בהם אותם מטוסים הצליחו לחדור ולפגוע, גם לפני המלחמה ובמהלכה.
כיום חיזבאללה משגר מספר כטב"מים בודדים ביום והחשש הגדול זה מהאפשרות שהם ישגרו בהפתעה להקות של כטב"מים, בדומה למטחי הרקטות. שלא כמו ליל הטילים האיראני, מקרה כזה יהיה מאתגר הרבה יותר בגלל הכמות, הטיסה הנמוכה והטווח הקצר שמשפיע על משך הגילוי וההתרעה.
במערכת הביטחון טוענים שהתכוננו לתרחישים מהסוג הזה. אולם לנוכח הקושי הישראלי כפי שכולם רואים, צריך להתכונן לאפשרות שבאירועים מהסוג הזה יהיו כטב"מים מתאבדים לא מעטים שיצליחו לחדור את חומת ההגנה הישראלית.
למרות שמדובר באיום שמוכר לישראל במשך כ-20 שנים, ועוד יותר בשנים האחרונות, נראה שמערכת הביטחון וצה"ל לא גיבשו תפיסה כוללת להתמודדות עם איום הכטב"מים מעבר למענה טקטי שלא נחשב מספק.
היכולות של חיזבאללה מלמדות שבישראל צריכים לחשוב על שיפור המענה תוך שילוב של מערכי מודיעין, הגנה, תקיפה ולא פחות חשוב, הכנה של העורף הישראלי בהקשרים של מיגון ועד למודעות. מדובר באיום שסביר לנוכח כל מה שקורה במלחמה, וזה עוד אחרי אוקראינה, ילך ויגדל עוד יותר.