בנות הזוג חיו יחד במשך כשש שנים במהלכן נולדה לכל אחת מהן בת מאותו תורם זרע. שנתיים לאחר לידת הבנות היחסים בין בנות הזוג עלו על שרטון והשתיים החליטו להיפרד בטונים צורמים ביותר, כשכל אחת מהן לוקחת איתה את בתה.
>> "הרבנים דחפו אותי לצאת מהארון": 6 הומואים דתיים נחשפים
>> אהבה מנצחת: אלבום החתונה הגאה של לי ושירן
אחת מבנות הזוג החליטה להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בו דרשה להכיר בה כאם בתה של בת זוגה ולאפשר קשר בין בתה הביולוגית לזו של בת הזוג. במקביל היא הוציאה צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בתה של בת הזוג.
היא הציגה בבית המשפט הודעות ששלחה לה בת הזוג שלה לשעבר כמו: "בוקר טוב לאשתי היקרה ולבנותי היפות", "אישה שלי ובנותי שיהיה לכן יום נפלא", "אישה יפה שלי, אני תמיד כאן בשבילך". היא צירפה לתביעתה גם צוואה משותפת שלהן, בה נכתב שבמקרה שאחת מהן תמות השנייה תאמץ את בתה.
בת הזוג שנתבעה התלבטה אם להסכים לקשר בין ביתה לבת של בת זוגתה לשעבר, אבל לאחר שהסכימה לכך, היא חזרה בה והודיעה נחרצות לבית המשפט שהיא מתנגדת להמשך קיום הקשר. בית המשפט, שכבר קבע הסדרי ראייה בין בנותיהן של בנות הזוג למשך שנה וחצי אחת לשבוע, נאלץ לבטל את ההסדר עקב סירובה של בת הזוג הנתבעת.
השופטת מינתה פסיכולוגית קלינית ועובדת סוציאלית, כדי שיגישו חוות דעת בעניין המפגשים בין שתי האחיות וזאת בטרם תכריע בסוגיה המורכבת. בת הזוג הנתבעת טענה מנגד, כי על בית המשפט לדחות את התביעה מאחר ואין לה ביסוס משפטי. לטענתה, בנותיהן אמנם נולדו מאותו תורם זרע אבל אין הדבר קובע שהן אחיות וכי המשך הקשר ביניהן אינו לטובת בתה. לדבריה, התנהגות בת זוגה לשעבר כלפי בתה היתה קשה, מה שזירז את הליך הפרידה ביניהן ופרט לכך הן לא ערכו ביניהן הסכם הורות או זוגיות.
במהלך המשפט התברר כי בנותיהן של בנות הזוג נהגו לקרוא לשתיהן 'אימא' וכי הן הציעו נישואים אחת לשנייה. דו"ח של עובדת סוציאלית שסקרה את היחסים בין הילדות קבע שהקשר בין שתיהן חייב להימשך במינונים כאלה או אחרים. הפסיכולוגית הקלינית ציינה בחוות דעתה כי מומלץ ששתי הבנות יגורו במרחק סביר אחת מהשנייה, ולטובתן יש להמשיך את הקשר ביניהן ולאפשר להיפגש על בסיס קבוע.
השופטת תמר סנונית-פורר קבעה בפסק הדין, כי גרסתה של בת הזוג התובעת היא הנכונה מבחינה עובדתית, ולמעשה בנותיהן של השתיים הן אחיות למרות שלא נולדו לאותה אם. השופטת החליטה לדחות את בקשת בת הזוג התובעת למשמורת משותפת על בתה של בת הזוג לשעבר, אך יחד עם זאת קבעה כי בנותיהן יפגשו אחת לשבוע במשך כשעתיים כל פעם בבית אחר של אחת מהן.