גבר מסתכל בראי בשעה שהוא מסרק את שיערו המבריק משימוש מוגזם בג'ל, בעודו לובש חולצה צבעונית עם כמה כפתורים פתוחים לרווחה. ברקע מתנגנים כינורות וחלילים בהרמוניה גרובית במיוחד. "מה זה?" הוא שואל את חברו אביגדור, שיושב לצד פטיפון ולוגם בירה. "זה החדש של שולה חן", עונה לו אביגדור. הבחור המסתרק מתחיל לרקוד, כשהוא שם לב שהקצב יושב לו על הנקודה. "חכה, עוד לא שמעת כלום", אומר לו אביגדור. "אל תשגע אותי, אביגדור", נוזף בו המסתרק. ואז מגיע הדרופ – שהולחן ועובד בשנים בהן המילה "דרופ" לא הייתה חלק מהלקסיקון הישראלי. "מה אתה מזיין?!" זועק בהשתאות המסתרק. ואחרי אותו דרופ, קולה הערב של שולה חן בת ה-22 מגיח מהפטיפון ומזמר: "בוא הביתה!". שולה פאקינג חן, אח שלי היקר.
זהו אחד מסרטוני הטיקטוק החזקים של השנה החולפת, שבא לדמיין איך הישראלי הממוצע הגיב ל"בוא הביתה", אחד משירי הפופ הזכורים של שנות השישים. את שני הבחורים מגלם הקומיקאי ויוצר התוכן טל ראשון, שמספר בשיחה ל-mako מוזיקה: "ראיתי פעם סרטון בסגנון הזה שעשו בחו"ל, שמדמיין איך אנשים במאה ה-19 הגיבו כשבטהובן הפיל את הבאנגר שהוא הסימפוניה החמישית שלו. באחת הפעמים ששמעתי את האינטרו של 'בוא הביתה' דמיינתי דיאלוג של ישראלים מהסיקסטיז בשנות השישים ששומעים אותו בפעם הראשונה".
@talrishon לאנשים נשבר המוח כששולה הורידה את הבאנגר הזה#שולהחן #מוזיקהישראלית #מצחיק #fyp ♬ בוא הביתה - Shula Chen
"בוא הביתה" אף פעם לא נתפס בעינינו כאגדת פופ ממכרת. רובנו (אלה שלא יודעים להבדיל בין אינטרו לסי פארט או לפזמון) חושבים על "בוא הביתה" כעל השיר שמפזמים כשהחבר חוזר מהבסיס אחרי 21. או, ברוב המקרים, כעל השיר ההוא מהפרסומת לקוטג'. הישראליות במיטבה – גם אם אנחנו נוטים לשכוח שמדובר במקור בשיר אמריקאי בשם Sunday Morning אותו שרה והלחינה הזמרת מרגו גוריאן. בעוד הגרסה דוברת האנגלית דמיינה בפיוטיות בוקר עצל, רומנטי ושטוף-שמש בו הדוברת מתכרבלת עם בחיר לבה, הגרסה הישראלית הביעה סנטימנט הרבה יותר היסטרי: היא מתרה בגבר כלשהו לחזור למשכנם, שם מחכה לו ארוחה חמה מעשה ידיה להתפאר. האם הם רבו? האם רוחות מלחמה רעות מנשבות בחוץ? את זה נשאיר ליד הדמיון – וניתן ללחן המקורי ולהפקה המשגעת לעשות את שאר העבודה.
הפתיח הזה כבר זכה לכבוד כשסומפל על ידי טיפקס ברצועה "מתנ"ס הקסמים" שפתחה את האלבום (המפואר כשלעצמו) "דיסקו מנאייק", אבל זה הסרטון של ראשון שהצליח, עבור חלק, ממש לשנות את הדרך בה אנחנו רואים את השיר הזה. למעשה, אפשר לומר שראשון חולל מיני-טרנד של מאזינים חדשים שמזהים ב"בוא הביתה" את מה שהוא היה כל הזמן הזה: בופ מארץ הבופים. באנגר חם, לוהט ורותח, הישג מוזיקלי חריף שהופק בשכל ובתשוקה אדירה. לא רק פזמון ששומעים מתנגן ב-FM103 בדרך לארוחת שישי אלא משהו שראוי לנשוך את השפתיים במהלכו מתוך הערכה לשילוב החד-פעמי של הכינורות, החלילים, הגיטרה, והשולה.
@kuts100forever תעשו שהתמונות הרנדומליות האלה יגיעו לשולה חן אהובתי זה יהיה מקסים #שולהחןבואינתחתן #תחתכובדהתפוחמיישכבאיתילנוח #פוריו #ישנןבנות #שולהחן #קרנבלבנחל ♬ original sound - Kuts100
@leroyhp באנגר 10/10
♬ בוא הביתה - Shula Chen
"את לא באד ביצ' אם לא גדלת על השיר הזה של שולה חן", כתבה הטיקטוקרית עדן ארז בסרטון ליפסינק מהסוג שהאפליקציה הזאת נוצרה עבורו. "היידה שולה איזה שירררר", כתב הטיקטוקר בר עזרוני. ובסרטון שגרף כ-200 אלף צפיות מבית היוצר של לירוי פיניאן (אושיית סושיאל מכובדת ואחד מכתבינו לענייני גאווה), ניתן לראות קבוצה אדירה של אסייתים שעוסקים בריקוד ווג קדחתני, כשלצידם הכיתוב: "אנשים ב-1969 כששולה חן הדריפה את השיר המפחיד הזה".
הסרטון המקורי של טל ראשון הוא לא רק עוד דוגמה לכוח הבלתי נדלה של טיקטוק כפלטפורמה שדרכה מתייצב מחדש עמוד השדרה התרבותי שלנו מדי יום, אלא גם הוכחה לכך שמשתמשים ברשתות החברתיות יכולים להציף ולהעריך מחדש תוצרים ששמנו בצד שנים ארוכות – ובכך להכיר יצירות קלאסיות לקהל שמאס בקלאסיקות.
"אנשים מתייגים אותי בסטוריז שלהם, אומרים לי 'די, הרסת לי את החיים, אני לא מפסיק לשמוע את השיר הזה'", מספר ראשון. "מדווחים לי שהם בישיבות עם וודקה אקסל בחדרים בבתי מלון, חבורה של נערים בני 19-18 לפני מסיבה, שומעים את 'בוא הביתה' בפול ווליום. זה שובר אותי מצחוק".
לא רק אותו זה שובר מצחוק – כשאני מתאר את התמונה הזאת לשולה חן בעצמה, היא על הרצפה. "איזה יופי!", היא אומרת. "אתה עושה לי מצב-רוח טוב. השיר הזה עבר הרבה מאוד גלגולים. בהתחלה הפמיניסטיות מאוד כעסו עליו".
בגלל השורה "לא אהיה רעה"?
"כן. אבי קורן, שהיה בעלי ונפטר מאז, כתב את המילים, והוא ניסה לומר 'זו לא אישה לבעלה, זו אמא לבן שלה'. פעם לא היה את ה-MeToo אז הכל עבר יותר חלק".
פעם חשבנו על "בוא הביתה" כשיר ששרים לחיילים בדרכם הביתה.
"ובאמת איתמר, הבן שלי, היה חייל בתותחנים".
היית חושבת על השיר הזה כשחיכית שיחזור?
"כמובן. היום הוא כבר אבא לארבעה ילדים".
עכשיו אנחנו מתחילים לחשוב עליו כעל שיר פופ מפחיד.
"אוי ואבוי! למה מפחיד?!"
אוי, סליחה, שולה! מפחיד זה דבר טוב, כמו שאומרים בן זונה כדבר חיובי.
"אה, הבנתי. אני לא מהז'אנר הזה. עברו יותר מחמישים שנה מאז השיר הזה. זה שיר נהדר שאני שרה עד היום".
מה חשבת בפעם הראשונה ששמעת את הפתיח?
"את הפתיח הפיק אלכס וייס, שעשה לי את כל התקליט – פעם קראו לזה תקליט. הוא היה נאמבר וואן. אהבתי את הפתיח הזה מאוד. תנובה עזרה נתנה לשיר התעניינות מחודשת, והנכדה שלי, שבצבא, אמרה לי 'סבתא, את לא יודעת כמה לייקים הטיקטוק הזה מקבל'".
@talrishon מאז שולה לא היה כזה באנגר בתפקיד בנציון: @zehavioz המלך עולם #אניחולםעלנעמי #מוזיקהישראלית #קומדיטוק ♬ אני חולם על נעמי - Original - חדוה עמרני
הסרטון – שנכון לעכשיו עומד על כ-300 אלף צפיות – הצליח כל כך שראשון החליט לביים לו המשך רוחני. ואליו הוא גייס את אחד השחקנים הגדולים בישראל, ששיתף איתו פעולה באהבה גדולה: עוז זהבי, שמככב כבנציון, חברו של אביגדור ושות'. הסרטון של ראשון וזהבי מתרחש ב-1970, שנה אחרי ש"בוא הביתה" העיף את עם ישראל באוויר. "אני אומר לך, אביגדור, מאז שולה לא היה כזה באנגר". הפעם, הבאנגר האמור הוא "אני חולם על נעמי" של הצמד חדווה ודוד.
"עוז זהבי אחד הגבריים", משבח ראשון. "כשפרסמתי את הסרטון על שולה חן ו'בוא הביתה' הוא עשה לי שאוט-אאוט וקרא לאנשים לעקוב אחרי. מאז עבר יחסית המון זמן, שמעתי את 'אני חולם על נעמי', וזה שיר שתמיד משמח אותי. אחרי שאני עושה סרטון עם שיר מסוים צריך לשחרר אותו, אבל אני עדיין שומע את 'נעמי' כשאני מכין שקשוקה בבית ורוקד".
יש היום מוזיקאים ישראלים שיכולים לעשות באנגרים כאלה?
"אני מאמין שיש. לא רוצה להיות מהאלה שרק מדברים על איזה טוב היה פעם, אני חושב שיש המון מוזיקה ישראלית ממש טובה שאנחנו לא נחשפים אליה, שהיא לא מיינסטרים ב-100%. אבל הפורמט של אינטרו עם בנייה כזאת ועם דרופ כמו של 'בוא הביתה'? מבחינה מוזיקלית, אין סבלנות היום".