חיי הלילה בישראל ידעו תקופות ושנים מורכבות, אבל שנה כל כך מטורפת כמו 2023 הסצנה כאן טרם ראתה. אירועי ה-7 באוקטובר בכלל ובפרט הטבח ב"נובה" יהיו מה שהמדינה כולה, וגם סצנת המסיבות והפסטיבלים, תזכור מהשנה הזו - אבל גם לפני מראות הזוועה של הטבח במסיבת הטבע, חיי הלילה בישראל כבר היו בעיצומו של משבר ענק.
2023 דווקא התחילה לא רע, עם רבעון ראשון מצוין שהגיעו לשיאו בפורים 2023, אחד החגים הכי עמוסים שנראו כאן מבחינת כמות אירועים. סוללת דיג'ייז מרשימה נחתה כאן מחו"ל: ארטבאט, קולין, בלונדיש ועוד רבים הגיעו לקהל הישראלי בחג שרובו היה נהדר – עד שהמשטרה שוב לא עשתה את עבודתה.
במסגרת פסטיבל "סולאר" בחג הפורים, נציג משטרה עלה על במת הפסטיבל והתנצל על כך שבשל סכנה לחייהם, ומה שגורם בהפקה מגדיר כ"סכנת נפשות", הם נאלצים לסגור את המסיבה שבה השתתפו כ-2,000 איש. הוא זכה לצעקות וקללות מהקהל. "עם קבלת הדיווח ממארגן האירוע על עומס רב של קהל, שוטרים הגיעו למקום ונאלצו לסגור את האירוע מחשש לשלום הציבור", הסבירו במשטרה.
הסיבה הייתה התנפלות על הגדרות – תופעה מכוערת ודוחה שהחלה עוד באירועים גדולים עם סולומון ובלאק קופי, ובמשטרה לא ממש ידעו איך לטפל בה. האירועים הבעייתיים האלה הרחיקו לאט לאט אנשים ומשקיעים חשובים בסצנה כמו גיא בסר, מה שבאופן טבעי גרם לכך שראינו כאן פחות ופחות אומנים מן השורה הראשונה.
חיי הלילה לאט לאט מצאו איך להתמודד עם אירועי פריצות הגדרות, עם טבעות אבטחה כפולות ומתוגברות בכניסה לאירועים - אבל הנזק שנעשה היה לא רק תדמיתי, אלא ממש הרחיק בליינים. את המחיר שילמו ההפקות בעצמאות, בו גם אירועים עם אומני ענק כמו אדריאטיק לא הצליחו להגיע לסולד-אאוט, וגרמו ללא מעט הפסדים להפקות.
לא מדובר רק בעבריינים שפרצו את הגדרות. חלק מהאשמה על מה שקרה לסצנה כאן היא של המפיקים, שלגמרי החלו לזלזל כאן בקהל. זה לא רק המחירים המוגזמים לאירועים, העלויות המגוחכות של אלכוהול או החוצפה להחזיק כרטיסים של בליינים בהולד עד הרגע האחרון ואז להחליט אם מאשרים אותי לפי המכירות – אלא בעיקר החשיבה שכולם יגיעו לאירועים תמיד – לא משנה מה.
את הסטירה קיבלו המפיקים בחגי תשרי, שהיה נטול אירועי ענק וכלל אף ביטול של מסיבת הענק של סולומון, אירוע שבשיאו היה מביא לפארק הירקון עשרות אלפי אנשים ובוטל בשל מכירת כרטיסים דלה. אין מה להתפלא: האירוע בראש השנה הציע לבליינים בדיוק את מה שהציע מספר שנים לפני, בלי שום חידוש.
בעיה נוספת איתה התמודדו השנה המפיקים בסצנה האלקטרונית הייתה הקושי להביא אומני ענק מחו"ל, על רקע החקיקה המשפטית. אל תבינו לא נכון: כנראה שביטול עילת הסבירות לא ממש מעניין את דיוויד גואטה, ולבלאק קופי אין מושג לגבי פסקת ההתגברות - אבל התמונות של מאות אלפי אנשים ברחובות בוערים כן הרחיקו אומנים מכאן.
אז האם מדובר בתחושת מיצוי מחיי הלילה בישראל, או שהאירועים לא מספיק אטרקטיביים? אני אבחר באופציה השנייה. מספיק לראות את הסולד-אאוט המרשים של חברות ההפקות "אפרייזינג", שהנחיתו את קיינמיוזיק למסיבה מושקעת ומבוקשת במיוחד באריאל שרון, כדי להבין שהקהל צמא לאירועים מעניינים – אבל כבר לא מוכן לקבל הפקות שמזלזלות בו.
באופן מוזר ומעט קשה לעיכול, יכול להיות שדווקא אירועי ה-7 האוקטובר יתרמו בטווח הארוך לחיי הלילה כאן – שצריכים תיקון מהיסוד. ההבנה שלא נראה כאן יותר איי-ליסטים בזמן הקרוב (במקרה הטוב בפורים, אך ההנחה הסבירה היא יום העצמאות) ושככל הנראה נתחיל לראות אירועים בסדר גודל בינוני ומעלה רק בפורים, גרמה לחיי הלילה כאן לחזור לבסיס שהוזנח כאן תקופה ארוכה – המועדונים והדיג'ייז הישראלים.
בחודשים האחרונים סצנת המועדונים חווה מעין פריחה מחודשת, שככל הנראה תמשיך בחודשים הקרובים. העובדה שכרגע שיש כאן כרגע רק דיג'ייז מקומיים גורמת ליותר ויותר דיג'ייז ישראלים לקבל במה, לקהל להכיר יותר דיג'ייז ובעיקר מחזירה לקדמת הבמה את הסאונד הישראלי.
כשיהיה אפשר לחזור לקיים כאן אירועים גדולים, הצמא לכך יהיה גדול לפחות כמו אחרי הקורונה (ואם אני צריך להמר, אפילו יותר). אם המפיקים ישכילו לנצל את זה כדי לבנות כאן שוב סצנה בריאה, ולא רק כדי להרוויח כאן ועכשיו בלי לחשוב טיפה קדימה, חיי הלילה כאן יוכלו להגיע לגבהים חדשים.