הספידו אותם, סגרו אותם, פתחו אותם שוב ואז המתינו לראות מה גודל הביסים שנוגסות ברווחיהם הקניות המקוונות, אבל עידן הקניונים, מתברר, עדיין לא תם. אמנם נתח שמן מזירת הקניות מתרחש באינטרנט, אבל מרכזי קניות למדו עם הזמן שאם לא יגלמו בתוכם חוויה של קנייה, כפי שקרה בעבר ברחוב ההומה, הקהל יצביע ברגליים.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> מטעין את הנפש: הבית הכפרי של צבי יחזקאלי
>> ת"א: המעצבת יצרה לה ולמשפחתה דירה יוצאת דופן
מרחב עמוס ורוחש הוא חלק בלתי נפרד מעולם הקניות והפנאי שמאפיין את התרבות הישראלית המוכרת, וקניון BIG החדש שמתוכנן בפתח תקווה מכוון בדיוק לשם. בעוד עולם הנדל"ן ראה את הצלחתו בהישענות על רווח למ"ר, בחרה קבוצת BIG כבר בעבר לקרוא תיגר על התפיסה, וקניוניה נפרסו תחת כיפת השמיים, משאירים מרווח תנועה ונשימה להולכי הרגל. כעת, עם המרכז החדש, עולה התפיסה הזו מדרגה, ו- Big Fashion PTV יהיה לפארק-קניון הראשון מסוגו בארץ ובמזרח התיכון. ה"לוק" הוא של פארק אורבני מעורב ברחוב אירופאי וה"פיל" הוא של ריזורט פסטורלי, גן עדן שזור צמחייה.
בחודש אפריל הגיע לארץ האדריכל הספרדי טריסטן לופז צ'צ'רי, שתכנן ועיצב עבור הקבוצה את המרכז החדש. לופז צ'צ'רי הוא המנכ"ל וראש מועצת המנהלים של פירמת האדריכלות הבינלאומית המובילה 35’L, שלה סניפים בברצלונה, מדריד, פריז, מילאנו, ז'נבה, מיאמי, מקסיקו, בוגוטה, סאו פאולו, סנטיאגו, איסטנבול ואבו דאבי. הוא בוגר בית ספר לאדריכלות SCI-ARC בלוס אנג'לס, קליפורניה, ולמד בבית הספר לארכיטקטורה של מדריד. לופז צ'צ'רי עבד במספר משרדים מובילים בארצות הברית, עד שחזר לספרד בשנת 1988. משרדו חתום על חידוש האצטדיון המיתולוגי של קבוצת ריאל מדריד, סנטיאגו ברנבאו, שהביאה לו תהילה עולמית ממקום פחות צפוי - חובבי הספורט ברחבי העולם, בנייתם של אצטדיון בוליבר בלה פאז ושל המרכז התרבותי והספורטיבי אל קמפין בבוגוטה, ושיקומן של הטיילת בטולון שבצרפת וכן תחנת הרכבת טרימיני ברומא.
קונספט מהפכני למרכז הקניות השמרני
ההשראה לתכנון BIG פתח תקווה, ומה שהוביל בסופו של דבר לחתירה לפגישה עם לופז צ'צ'רי, הוא התכנון שלו לקניון La Maquinista בברצלונה, המייצג מהפכנות באופן הבנת תפקידו של מרכז הקניות בעידן המודרני ושילובו במרחב העירוני. "קיימת התפתחות במרכזי קניות בכל העולם, שמתחרים בקניות באון ליין", אומר לופז צ'צ'רי בפרזנטציה לקמעונאים שהתקיימה במרחב העצום, החפור במרכז העיר. "הן לא מייצרות חוויה חברתית, בעוד במרכז קניות מתרחשת חוויה פיזית ממשית. אתה מבלה את שעות הפנאי שלך עם חבר או עם משפחה, אוכל ולאו דווקא קונה. זוהי גישה חדשה בכל העולם".
הפנייה אל לופז צ'צ'רי נעשתה לאחר שבקבוצה ראו את הפרויקט בברצלונה ואהבו. "מנהל הקניון שמכיר אותנו היטב חיבר בינינו ונפגשנו בצרפת כדי להכיר ולהבין מה סדר גודל הפרויקט. בסיום הפגישה מנכ"ל הקבוצה, חי גאליס, ביקש ממני להתחיל לעבוד כבר למחרת", הוא מחייך.
זה הפרויקט הראשון בתכנונך בישראל. האם הבנייה תהיה שונה מהעולם?
"אדריכלות היא פעולה תרבותית, וכל פרויקט יש להתאים למקום שבו הוא נמצא. מן הסתם משרד שמעצבים כאן לא יהיה דומה למשרד בצרפת או בדרום אפריקה. במרכז קניות יש הרגלי קניות שאתה לומד כדי להתאים אותם לאוכלוסייה. ישראל דומה לספרד מהבחינה הזו. יש עיסוק גדול בנושא ביטחון, והשימוש עונה על השמחה והצורך להיות בחוץ, לבלות בבניין, כשהנוף מזמין ואתה מוקף אווירה. זה יתאים לישראל, פחות לשוודיה למשל".
מרחב שמוציא אנשים מהבית
מתוך שאיפה להגדיר מחדש את המשמעות שנוצקת בכל מ"ר, הוא יצר מרחב של ריאות ירוקות וקרקע פורייה לעירוב שימושים באחד המקומות המאוכלסים במדינה, ובו שולבו כל השימושים: קניות, בילוי, עבודה, מנוחה, ספורט, טיול. חוויית המשתמש הועמדה במרכז ושוברת את חוקי השוק השמרני המוכר – היא מכניסה את הטבע, האוויר והחמצן ומוציאה את תנועת כלי הרכב ובכך מכניסה את תחושת הביטחון של הולכי הרגל והתנועה החופשית במרחב. מרחב כזה מוציא אנשים מהבית, והופך את התנועה בין המוקדים לחוויה בפני עצמה - מתחנת המטרו לעבודה, מהחניון לקולנוע, מהרכבת הקלה למסעדה, מחניית האופניים לשופינג, ממרכז העיר לשדרת הכניסה הראשית.
מדוע חשוב למקם את הולך הרגל במרכז?
"כל בניין מאכלס פעילות אנושית, בין אם מדובר במשרד, בבתי חולים או במרכז קניות, ואם הוא יהיה רק יפה ולא יענה על ההכרח הזה, הוא יהיה בניין מת. אנחנו מציירים בניין חי, שמכניס לאווירה. כשאתה מגיע לטוסקנה למשל, הסביבה מכניסה אותך לעולם שונה. זה מה שיצרנו כאן, כניסה לעולם אחר והמשתמש יחווה את זה".
המתחם החדש עתיד להיפתח במהלך שנת 2027. על פי התכנון הוא יתפרש בשטח מסחרי של 65,000 מ"ר על שלושה מפלסים, כשחופות הצללה משולבות בצמחייה מטפסת מסמנות את הכניסות הראשיות ומכניסות את המבקרים פנימה, יוצרות שבילים דמויי ג'ונגל בשדרות המרכזיות. לאלה יצטרפו פינות מנוחה וישיבה, ללא ספק מחזה נחוץ שאינו נראה מספיק בקניונים המוכרים, גרמי מדרגות נעות שמובילים לשדרות חנויות, מסעדות, אולמות קולנוע, באולינג ומרחבי פעילות לכל הגילאים. בשטח יהיו גם מלון ומתחם תעסוקה במגדלים, גגות פתוחים, לובאים פתוחים שחוצים את המגדלים לגובה ומתקשרים עם המרחב הירוק, גינות משותפות ומרפסות Sky Garden.
מה היו האתגרים בעיצוב ביג פתח תקווה?
"זהו מקום גדול אך מוגבל, שקורים בו הרבה דברים, והיינו צריכים לייצר סינרגיה בין כל האלמנטים. כניסה למכוניות מרחוב משה דיין, כניסות לרכבת משני הצדדים, לשמור על נוחות הולך הרגל, למקם בניינים ענקיים תוך שמירה על מאזן ביניהם ובין מרכז הקניות. למצוא פתרונות לכל המכונות שבדרך כלל נמצאות על הגג, והפעם צריך למצוא להן מקום חלופי כי הרופטופ הוא הנוף של שאר הבניינים".
המיקום על ציר ז'בוטינסקי יוצר חיבור רציף עם מרכז העיר, בקו האדום או בהליכה נינוחה לאורך הרחוב העירוני, שמשתלב בהמשך עם השדרה החיצונית של המתחם ורחבת הכניסה. כל 3 הכניסות הממוקמות ברחובות ההיקפיים - ז'בוטינסקי, גיסין ומשה דיין, מתחברות למתחם בהליכה רציפה, מכל שכונות הסביבה. שבילי אופניים ייעודיים מובילים מרחבי העיר וחלק מערי המטרופולין, אל חניוני האופניים. תחנת הרכבת הקלה ממוקמת גם היא במפלס הקרקע סמוך לכניסה, ובעתיד תצטרף גם תחנת המטרו.
איזו חשיבות אתה מייחס לשילוב של קיימות וסביבה ירוקה בפרויקטים שלך?
לופז צ'צ'רי: "היום אי אפשר להימנע מכך, וקיימות היא צורך בסיסי באדריכלות ואחד ממרכיבי המכלול. לא פחות מכך חשובה הבנייה תעשייתית, בתקופה בה קיים מחסור בכוח אדם ובמיומנויות אלה".
איזו חדשנות מביא המשרד שלך לעולם האדריכלות?
"אנחנו מביאים לכל פרויקט מחשבה רעננה. אין סגנון או צבע אחד ואנחנו מעדיפים שבכל אחד מהם יהיה משהו אישי לו. צריך לזכור שאנחנו לא לבד בעשייה, והשיתוף עם היזם ושיקוליו הופך את הפרויקט לטוב ומוצלח יותר".
"ישראל מדינה אקטיבית ותל אביב נהדרת"
אצטדיון הסנטיאגו ברנבאו הוא אחד הפרויקטים המפורסמים שלך. מה היו השיקולים העיקריים בעבודה על פרויקט בסדר גודל כזה?
לופז צ'צ'רי: "מעניין שאנחנו יוצרים מאות פרויקטים וכותבים עלינו בלי סוף, אבל כשזה מגיע לענף הספורט, אין מישהו שלא קורא ומכיר. בפרויקט הזה היינו בין 14 מתחרים שהעלו רעיונות טובים. הבקשה הייתה ליצור מבנה אייקוני, וכשניסינו להבין מה הופך את מגדל אייפל, את הפירמידה או את בניין האופרה בסידני לכאלה, הבנו שאפשר לזהות כל אחד מהם גם רק אם חלק אחד מהם יוצג. הרי אם תהפוך את אייפל, עדיין תדע באיזה מבנה מדובר. כך הגענו לרעיון למבנה שהקווים שלו זזים ומשתנים. אין בו ארבע חזיתות אלא זרימה. ניסינו לצאת מהתבניות המוכרות ולתת למחשבות לנדוד, ואז זה הגיע. למזלנו, ריאל מדריד אהבו את זה".
אתם פרוסים בכל העולם, יש סיכוי שתקימו סניף בישראל?
"ישראל מדינה אקטיבית עם פעילות רבה שאתם יכולים להיות גאים בה ותל אביב נהדרת. לא קל להקים משרד, למרות שהיינו רוצים בכך, אבל אם יהיו פרויקטים, הכול פתוח".
לצד משרד האדריכלות הספרדי עומד בתכנון הפרויקט משרד ישר אדריכלים, הנחשב למוביל בתכנון מבנים רבי קומות מעורבים ועיצוב עירוני, בדגש על פתרונות לעבודה ומגורים בצפיפות גבוהה. בין המגדלים הבולטים בתכנונו בתל אביב - מגדלי דוד, רוטשילד 1, מגדל W, מתחמי השוק הסיטונאי ובניין מגדל ToHa שזכה בתואר "מגדל המשרדים הטוב ביותר" בתחרות בינלאומית.