"אנחנו זוג נשוי סביב גיל 50. נשואים 21 שנים.
"אף פעם לא הייתי חיית מין. היה ביננו סקס מידי פעם, רגיל, בנאלי. זה לא היה אישיו. עד שהוא הפסיק לרצות אותי.
"שנים שבעלי לא נגע בי מינית. יש חיבוקים וגילויי חיבה בדומה לחברים מהמילואים. סחבק. לא משהו אינטימי, רומנטי ובטח לא ארוטי. אנחנו חברים שיודעים לנהל את החיים ביחד. כספים, טיולים, ילדים, בית, חלוקת מטלות. הכל ממש בסדר.
"קיטרתי לו על כך שאין אינטימיות. הצפתי, כעסתי, צעקתי, ביקשתי ,יזמתי, ניסיתי ולא קרה כלום. הרגשתי מסכנה ודחויה חשבתי על גירושים אבל חבל לי, לא מספיק רע לנו אבל לי לא ממש טוב. תקוע. להתגרש זו לא באמת אופציה. אני לא רוצה לפרק את מה שכן טוב ויש טוב. החלטתי להישאר, להילחם על הקשר ולנסות לוותר על מין וחמימות גופנית כי הבנתי שזה לא הולך לקרות.
"בהדרגה הבית שלנו נהיה בית עצוב. מתפקדים על יבש. חיפשנו פתרון למצב ובעלי הציע כאופציה אחרונה לפתוח את הנישואים. הוא רשאי ללכת עם נשים אחרות ואני עם גברים אחרים. הכל פתוח. מותר גם לספר חוויות. הסכמתי. איזה ברירה נותרה לי?!
"מאז בעלי חוגג את החיים. מבסוט, יוצא לדייטים, שוכב עם נשים מבחינתו זה שביל הזהב. ניסיתי להשתלב בסגנון החיים הזה. יצאתי, שכבתי , חוויתי ובעיקר נגעלתי.
"במשך תקופה ארוכה שיקרתי לעצמי ולעולם שזה כיף ושטוב לי. אני חופשיה ומאושרת. ואני ממש דלוקה על הסידור הזה. אבל בבית מול בעלי הייתי על הקצה של העצבים, עקצתי, בכיתי, ניסיתי לגרות אותו על ידי סיפורים על גברים שרוצים אותי, ניסיתי להיות הכי סקסית ושמתי לב שכל מה שאני עושה זה רק בשביל להזיז את בעלי האדיש ולהעיר אותו ולומר לו שאני כאן, קיימת.
"לא ממש אכפת לו. הוא נעול על הקונספט החדש, מדושן מעונג ולא רואה ממטר. אני הגעתי לקצה. אני סובלת. אני מתנהגת באובססיה להשיג אותו בחזרה, כמו שהיה בינינו פעם".
מרוץ מייגע
הסכם מנצח שגם מחזיק מעמד הוא רק הסכם שמתאים לשני הצדדים.
הסכם פתיחת הקשר וויתור על המונוגמיה חייב להיות הדדי אחרת זה לא עובד. ולרוב צד אחד מרוצה פחות (בלשון המעטה).
הטור הזה הוא רק עזרה ראשונה, צעד קטן וראשוני בתהליך שעוד מחכה לך.
נישואים פתוחים לא מתאימים לכל אחד. מעטים הזוגות ששורדים את זה. זה יכול להצליח רק אם באמת שני בני הזוג בעניין לשמר את המשפחה אבל להפסיק את המונוגמיה שעליה הם חתמו בכתובה..
במקרה שלכם לא בטוח שזה הפתרון. את סובלת ולא מצליחה לעכל את הסגנון החדש ואת הפתיחות המינית המתפרצת של בעלך כלפי אחרות. אפשר להבין אותך. זה לא מה שחלמת לעצמך.
נכנסת ללופ של אובססיה על מין, אבל זה לא באמת על מין. אף אישה נשואה לא רוצה מין כל יום בוקר וערב. את רוצה להחזיר את המצב לנורמה
את במקום הנעלב והדחוי ולא יוצאת מזה. נכנסת ללופ של אובססיה על מין, אבל זה לא באמת על מין. אף אישה נשואה לא רוצה מין כל יום בוקר וערב. את רוצה להחזיר את המצב לנורמה, למשהו רגיל כמו פעם, את רוצה להחזיר לבעלך את התשוקות אלייך. נכנסת למרוץ מייגע. את מנסה להקניט ולספר לו כמה את שווה ואיך הוא מפסיד שהוא לא איתך, לובשת בגדים סקסיים ועושה קולות של מלכת המין האולטימטיבית ומתאכזבת שזה לא עובד עליו ולא מזיז אותו מהכורסה.
כל יום מחדש את נפגעת, נעלבת ונחלשת. ועכשיו את במקום הכי לא מגרה. וכל המניירות לא יעזרו אלא רק ההיפך.
שני כיוון עכשיו. זה קשה אך אפשרי. דבר ראשון דברי עם עצמך אמת נטו כדרך חיים. את נשארת עם בעלך כי את מפחדת ממצב אחר, משינוי סטטוס, מהלבד, מבדידות ובכלל מפירוק התא. זה מאד טיבעי לפחד משינוי כזה אבל חשוב להבין ולדעת שזו התשובה האמיתית. אין זה אומר שמחר תתגברי על הפחדים ותלכי אבל זוהי נקודת ציון מציאותית וכל סיפור אחר הוא שקר לעצמך. תהיי נאמנה לעצמך זו הדרך היחידה להרגיש טוב גם אם המצב לא מרנין.
בינתיים, עד שתמצאי את הדרך שנכונה לך, כבר ברגע זה תשני את ההתנהגות שלך בבית וגם תחסכי אמירות של אומללות וצפיות לחיבה. אל תנסי להיות מה שאת לא. אל תלבשי בייבידול ואל תעשי הצגות של מלכת הסקס. מעולם לא היית כזאת והניסיון שלך לזייף מזמין דחייה נוספת.
מלאי את חייך בתוכן. בספורט, אוכל בריא, חברים חדשים, בילויים ונסיעות. תהיי פעילה ועסוקה. הרפי ממנו. סמני לך פסק זמן מסוים שאת משחררת אותו וגם את עצמך. עושה רק מה שבא לך. לא יוצאת עם גברים או שוכבת איתם רק בשביל הפרובוקציה שמיועדת לבעלך. לא מרצה את בעלך וגם לא גברים אחרים. חיה רק את חייך שלך. ממשיכה להיות נחמדה ותפקודית ולא מוציאה מרירות וכעסים כהחלטת ברזל. מעכשיו את עסוקה בבניית חיים שלמים מחוץ לבית. לא תלויה באף אחד. את לעצמך בלבד. זהו החוסן הפנימי שיתחזק לך וזה מה שייתן לך את האומץ לחיות את החיים ולא רק לנשוף ולשאוף, וכן יש גם סיכוי שבעלך יזיז עצמו ויחפש אותך ולא את אותו.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת