לפני הכול בואו נשים את העובדות על השולחן – אין שום ספק שמי שמנהל את העניינים על הפלנטה הזאת הם אנחנו, בני האדם. יש לנו את המוח הכי מפותח בעולם החי, אנחנו יודעים להעלים יערות אם הם מפריעים לנו, ואם אנחנו מספיק מצוידים, אין לאף בעל חיים סיכוי נגדנו בקרב פנים אל פנים. השאלה האמיתית היא האם כל אלה, יחד עם הקדמה הטכנולוגית, התרבות שפיתחנו ועוד יתרונות אחרים באמת הופכים אותנו ליצורים הכי חזקים בטבע? לא בטוח.

השבוע אנחנו מביאים לכם את כל נקודות החולשה שלנו כבני אדם, כל המקומות שבהם אמא אדמה הפלתה אותנו לרעה.

מכה מתחת לחגורה

בעיטה בביצים (צילום: totalprosports.com)
אנחנו פגיעים. כל כך, כל כך פגיעים | צילום: totalprosports.com

נתחיל עם נקודה כאובה – האדם הוא אחד היצורים היחידים בטבע שיכולים לקבל בעיטה בביצים. למה? נתחיל רגע עם אנטומיה.

האשכים הם כידוע האיבר האחראי על ייצור תאי הזרע, מה שמבטיח לכל גבר את דור העתיד שלו. התאים החשובים האלו רגישים מאוד לתנאי סביבה, בייחוד לחום. לכן, כשהטבע תכנן את מחלקת היונקים, הוא החליט שאת שק האשכים הוא ימקם דווקא מחוץ לגוף. ואכן, במצב תקין, הטמפרטורה בשק האשכים תמיד נמוכה יותר מאשר מביתר הגוף.

הבעיה עם העניין הזה, היא שהאשכים נותרים חשופים וללא הגנה.

כעת, ניקח את מחלקת היונקים, בלי בני האדם: שוורים, קרנפים, ג'ירפות וקופים. ניסיתם אי פעם לבעוט להם בביצים? כנראה שלא, אבל גם אם תנסו סביר להניח שלא תצליחו ושתפגשו בדרך רגליים מאסיביות שמגוננות על השק שהטבע החליט למקם מחוץ לגוף, כל זה בנוסף לזנב שמשמש בין השאר להגנה גם הוא. נכון, לקופי אדם אין זנב, אבל אנחנו בשונה מהם, עומדים לחלוטין זקוף, מה שממקם את שק האשכים שלנו בנקודת תורפה מאוד נוחה לתקיפה.

לא יכולים לצפות רעידות אדמה מראש

לא יכולים, מה נעשה. לפחות לא באופן מדעי ומדויק, אין לנו לא את האמצעים האינסטינקטיביים ולא את האמצעים הטכנולוגיים לדעת אם ומתי האדמה תרעד. כל ה"תחזיות" הן לא יותר מהשערות בהתבסס על אזורים פעילים מבחינה טקטונית, ותדירות של רעידות אדמה בעבר. למעשה, ההתראה הכי ארוכה שהאדם יכול לקבל על רעידת אדמה מסתכמת בכמה שניות באמצעות מערכת שמותקנת בכמה מקומות בעולם, כולל ישראל.

בעלי חיים לעומת זאת, דווקא כן יודעים לחזות רעידות אדמה. זה אמנם לא תמיד עוזר להם, אבל הם יודעים לעשות את זה בדיוק מרשים.

אוגר מגניב
יודעים לעשות עוד דברים חוץ מלחזות רעידות אדמה

האמונה הזו היתה רווחת למשך עשורים, אבל לא היה איך להוכיח אותה כי כדי לעקוב איך בעלי חיים מתנהגים לפני רעידת אדמה, צריך לדעת מתי תתרחש אחת כזו, מה שכבר הבנו שאנחנו לא יודעים לעשות. ובכל זאת, לפני ארבע שנים, חוקרים הצליחו לתעד בפעם הראשונה התנהגות של בעלי חיים לפני רעידת אדמה והם נדהמו ממה שהם ראו.

בקיץ המדובר פקדה את פרו רעידת אדמה בעוצמה של 7.9 בסולם ריכטר ומאות בני אדם נספו באסון הטבע הגדול הזה. לאחר רעידת האדמה, חוקרים לקחו סרטונים שצולמו על ידי מצלמות שמזהות תנועה בשמורת טבע במדינה, ועקבו אחר התנהגות בעלי החיים בימים שקדמו לרעידת האדמה. מצלמות אשר ביום טיפוסי מתעדות בין חמש לחמש-עשרה תנועות בעלי חיים.

החוקרים נדהמו לגלות שינוי משמעותי בהתנהגות של החיות בשמורה כבר 23 ימים לפני רעש האדמה. שבוע לפני רעידת האדמה, המצלמות לא תיעדו אף תנועה של בעלי חיים בשמורה וביומיים שלפני רעידת האדמה, תועדו פחות מחמש תנועות של בעלי חיים בשמורה. עוד הם מצאו כי המכרסמים היו הרגישים ביותר ושהם פשוט נעלמו כליל מעיני המצלמות כשמונה ימים לפני רעידת האדמה. החוקרים סוברים שהשפעה של כדור הארץ על היונוספירה (שכבה באטמוספירה שמכילה הרבה יונים ומטענים חשמליים חופשיים) היא זו שגרמה לבעלי החיים להתנהג באופן שונה לפני רעידת האדמה. כל זה כמובן רק תחילתו של מחקר, שאולי דרכו האדם ידע לחזות רעידות אדמה.

אנחנו מצפים ומקווים שעד אז נראה כמה שפחות תזוזות חריגות בקרקע.

בן או בת?

אחד הדברים שהכי מעסיקים זוגות שממתינים לילד בחודשים הראשונים של ההריון הוא מין הילוד. עד למאה הקודמת, כל העניין הזה היה חידה עד לשלב הלידה, אבל אז פותחו שיטות לגלות את מין הילוד ואפילו לקבוע את מין הילוד – אבל זו פריווילגיה שהרפואה מעניקה לזוגות רק אחרי שענו על מספר תנאים קפדניים, אחד מהם, שהביאו לעולם ארבעה ילדים משותפים מאותו המין. יתר הזוגות, כלומר רב הזוגות נאלצים להסתפק בתקוות, תרופות סבתא ותנוחות שעל פי אמונות כאלה או אחרות מביאות בנים או בנות.

אין תמונה
מנסה להגיד לנו משהו

לדבורים לעומת זאת, שמנהלות את החברה שלהם בצורה דקדקנית להפליא, יש את היכולת להחליט את מין הצאצא, בלי שאיבת ביציות ובלי מיון זרע. איך הן עושות את זה?

הדבורה היחידה בכוורת שמסוגלת להביא צאצאים לעולם היא המלכה. זו מזדווגת פעם אחת בחיים שלה עם זכר שתמצא בעת מעוף הכלולות, ותאגור את תאי הזרע שלו בשלפוחית זרע מיוחדת שיושבת במערכת הרבייה שלה. כעת היא יכולה להחליט מה היא עושה עם הזרע הזה: היא יכולה להפרות איתו ביצית ואז הצאצא יהיה ממין נקבה ולרב יהיה מדובר בפועלת עקרה. היא יכולה גם להחליט שהיא לא משתמשת בזרע, ופשוט מטילה ביצים לתאים מיוחדים בכוורת, מהן יבקעו זכרים. על פי מה היא מחליטה מה להטיל? על פי צרכי הכוורת. איך היא מגדלת את דור המלכות הבאות? היא תבחר את הנקבות שהיא רוצה שימשיכו את השושלת, תטיל אותם בתאים מיוחדים ותאכיל אותם במזון מלכות עשיר בחלבונים והורמונים.

אין ספק שיש לא מעט זוגות אנושיים שהיו רוצים לתכנן ככה את הילודה במשפחה. מסתבר שתבונה וטכנולוגיה זה לא הכול.

אנחנו לא רואים הכול

עיניים של חיות - פיתון מרושת (צילום: dailymail.co.uk)
נחש יכול לראות חום! ועכשיו תחזרו לסמארטפון שלכם בני אדם נחותים | צילום: dailymail.co.uk

כשבוחנים את מה שהאדם יכול לראות בעין בלתי מזוינת, התוצאה די מאכזבת. העין האנושית יודעת לזהות צבעים באמצעות שתי העיניים, למוח יש תחושת עומק, אנחנו יודעים להבחין באמצעות העין במרקמים שונים, אבל זהו פחות או יותר.

אנחנו יכולים לדעת שחפץ מסוים הוא חם רק על פי המראה שלו? אנחנו יכולים להבין מה פולט קרינה ומה לא? האם אנחנו רואים את כל טווח הצבעים שקיים בטבע? התשובה לכל השאלות האלו היא חד משמעית לא. אצל יצורים אחרים בעולם החי, לעומת זאת, חוש הראייה מדהים הרבה יותר: נחשים למשל יכולים לראות חום, ודבורים רואות קרינה אולטרה סגולה. אדם שירצה את כל יכולות הראייה האלו יידרש לבוא עם תרמיל מלא אמצעי ראייה מיוחדים, וזה עוד לפני שדיברנו על העובדה שאנחנו לא רואים כל כך טוב בלילה.

זהירות, חנק

גם במקרה הזה, מדובר בסוגיה כאובה: האדם הוא היצור היחיד על כדור הטבע שיכול להיחנק מהאוכל שלו עצמו. אצל רוב היצורים בטבע, הלשון הוא איבר שמשמש לעיכול המזון ולחישת הטעם; אצלנו, אותו האיבר, משמש גם לדיבור.

טרייסי הלשון
פה סגור לדבר אסור

במהלך האבולוציה האדם קיבל את היתרון המשמעותי של היכולת להשמיע קולות מדויקים ומגוונים יותר מיתר בעלי החיים. את היתרון הזה קיבלנו הודות למבנה אנטומי ייחודי שמביא את הלשון ממש מעל לקנה הנשימה וכמובן הודות למיתרי הקול שיושבים ממש בפתח קנה הנשימה. אבל התכנון הזה היה לא מושלם, כי ממש בסמוך לקנה הנשימה יושב צינור הושט שמוביל מים ושתייה מהפה לקיבה. ביניהם יושב בסיס הלשון שסוגר את קנה הנשימה בזמן אכילה או את הושט בזמן נשימה. כל זה טוב ויפה עד שאנחנו מחליטים לדבר עם אוכל בפה. בסיס הלשון לא סוגר באופן מלא אף אחד מהצינורות ומזון יכול בקלות ליפול לתוך קנה הנשימה ולסתום אותו.

אנחנו לא באים להגיד שבעלי חיים לא נחנקים. הם נחנקים, אבל לא מהאוכל שלהם, אלא מפסולת שאנחנו משאירים בטבע והם מזהים אותו בטעות כמזון.

בקיצור, אנחנו באים להגיד כאן שני דברים - אין מדברים בשעת הסעודה וגם בחייאת, תהיו בני אדם ותאספו אחריכם את הפסולת, הטבע תכנן שרק אתם תיחנקו.

הכתבה נעשתה בשיתוף מכון דוידסון לחינוך מדעי.