אנחנו אוהבים לגדל חיות מחמד, לראות בעלי חיים בתכניות טבע, בגני חיות ובספארי, בסביבתם הטבעית, אבל אם אפשר להגיד דבר אחד על מפגשים עם חיות פרא, וגם עם חיות רגועות יותר, זה שאי אפשר לדעת באמת איך הם יסתיימו.
אנחנו לא באמת מבינים את החוקים של עולם החי, גם אם נדמה לנו שפיצחנו כבר הכול, ואין כמו התעמתות עם חיה עצבנית כדי להיזכר שבכל הנוגע לאטרף - מוצא האדם מן הקוף. קבלו, על רגל אחת, את פילוסופיית הג'ונגל.
לפעמים החיים הם כמו סרט טבע: פראיים, ועלולים לצאת משליטה.
באופן מפתיע, מישהו חמוד, ותמים למראה, פתאום מנסה לפגוע בנו.
או סתם לבעוט אותנו החוצה מהמסגרת האהובה והמוכרת.
כבני אדם, מצבים בלתי צפויים גורמים לנו להסתגר.
או להפך: אם מתקרב לעברנו פיל זועם, כנראה שזו הולכת להיות מכה כבדה. עדיף שננסה לברוח.
אבל רגע, יכול שהגענו למצב הזה גם באשמתנו? ממש כמו התנין שכמעט בלע את ראש המאלף שלו? כן, לפעמים מנסים להציב לנו גבולות.
צריך לזכור שכולנו נאבקים כדי לשרוד. לא פעם תקבלו את האמת ישר בפנים.
ומי שחושב שהוא שה תמים, שלא יתפלא אם מחכה לו עז עצבנית בחדר השינה.
או לחילופין, מוצא את עצמו נמלט מג'ירפה דוהרת:
בואו נשנה גישה, ונצא מהפאניקה.
אולי מי שנראה לנו מאיים, בעצם רק רוצה להתקרב אלינו?
מנסה להבין איזה סוג אופי יש לנו, וממה אנחנו עשויים.
במשחק החיים, חשוב להבין מי עומד מולך.
וכמה מלוכלך הוא מוכן לשחק.
כי גם חיה חמודה כמו גמל יכולה כמעט לנגוס בראש של ילדה בספארי.
וכפי שמזכיר לנו התנין הבא, עדיף להתרחק מטיפוסים לא נכונים. אתם לא רוצים להפוך לארוחת צהריים.
