הטמפרטורות בעולם שוברות שיאים ובכלי התקשורת בישראל מזהירים כי גל חום קיצוני בדרכו לישראל. משרד הבריאות קורא היום לציבור הרחב, לאוכלוסיית הקשישים ולחולים במחלות כרוניות בפרט, להקפיד להימנע ככל האפשר מחשיפה לחום ולשמש, להימנע ממאמץ גופני שאינו הכרחי, לשתות מים ולהימצא ככל האפשר במקומות ממוזגים.

אך האם מזג האוויר אכן קיצוני לעונה? על פי המומחים ממש לא בהכרח. 

"לא הולך להיות משהו חריג הסופ"ש", מסביר לנו נחום מליק, חזאי ראשי בחברת מטאו-טק. "זה אופייני לעונת הקיץ שיש כאלה פיקים ואנחנו עוד צפויים לעומסי חום בהמשך העונה. הטמפרטורות הצפויות הן 4–5 מעלות מעל הממוצע באזורים הפנימיים ובערים. באזור מישור החוף תורגש מעלה או שתיים יותר מהממוצע, אבל הלחות תהיה גבוהה ולכן זה יגרום לעומס חום כבד. גם עניין הלחות אינו חריג. זה קורה אבל מכביד".

ואם נדמה לכם שנגענו בשיא הטמפרטורות - השנים הבאות יוכיחו לנו אחרת. "מה שיותר מדאיג זו המגמה הכללית של התחממות כדור הארץ שמתבטאת בהחמרה כללית ובמזג אוויר קיצוני - גם חם וגם קר (בחורף יותר סופות שלגים וכו')", מרחיב מליק.

"צר לי לאכזב אותך, אבל גל החום הקרוב לא יתקרב אפילו לשבירת שיאים בארץ", מפרט פרופ' דני רוזנפלד, מומחה במדעי האטמוספרה ובהנדסת האקלים מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "לא אוכל להתנבא לגבי גלי חום מחוץ לטווח התחזית, חוץ מהעובדה שעם עליית הטמפרטורה החזויה באזורנו בשיעור של כחמש מעלות עד סוף המאה גלי החום באזורנו יגברו גם הם באופן דומה, כך שבאזורים החמים ביותר לא ניתן יהיה לשרוד ללא מיזוג אוויר. כבר כיום נמצאים על הגבול הזה בימים החמים ביותר באזור המפרץ הפרסי. 

מה קורה בגוף כשנחשפים לטמפרטורות גבוהות? 

חשיפת הגוף לטמפרטורות גבוהות של חום עלולה לגרום לתוצאות בלתי רצויות, במיוחד בקרב אנשים שסובלים מבעיות לב. הגורמים להתחממות יתר של הגוף עשויים להיות כל מה שמפר את ההזעה ואת התאיידותה: החום ולחות אוויר גבוהה, מאמץ פיזי בלבוש מבדים סינתטיים, שהות ארוכה בשמש, תשישות ואכילת יתר.

לכן שמירה על מאזן נוזלים תסייע לשמור על זרימת דם תקינה לרקמות. זאת מכיוון שבזמן התייבשות חלה ירידה בלחץ הדם ובזרימת הדם לרקמות השונות, דבר הפוגע באספקת חמצן וחומרי מזון לאברי הגוף ובפינוי הפסולת שבגוף.

על מנת לשמור על מאזן הנוזלים, צריך לוודא שכמות הנוזלים בשתייה תהיה שווה לכמות הנוזלים שבגוף. בזמן חשיפת הגוף לחום גבוה, ישנה עלייה בכמות הזיעה שהגוף מייצר על מנת לקרר את הגוף ולכן יש צורך בהגברת כמות הנוזלים בשתייה כדי לפצות על איבוד הנוזלים. יש לשמור על שתייה מתמדת לאורך כל היום, כאשר הסימן לשתייה מספקת הוא צבע השתן בגוף. יש לשתות עד אשר צבע השתן נעשה בהיר, שתן בצבע כהה מעיד על חוסר נוזלים בגוף, וכנראה שלא שתיתם מספיק.

על מנת לשמור על תפקוד תקין של הגוף יש צורך לשמור על מאזן הנוזלים. אנחנו יודעים שכמות המים שנמצאת בגוף האדם הנה 50%–60% ממשקל הגוף. ולכן למים קיים תפקוד מאוד חשוב במספר תהליכים לשמירה על גוף האדם - הווים מרכיב חשוב בנוזלים השונים של הגוף, מסייעים בעזרה בתהליך העיכול ועוזרים להיפטר מהפסולת ורעלים שהגוף מייצר. כמו כן, הם דואגים לשמור על חום הגוף ובשימור על תנועות המפרקים והשרירים וכן על פעילות האנזימים ופעילות כימית בגוף.

רוחצים בחוף הים בתל אביב (צילום: שירה נודלמן)
צילום: שירה נודלמן

מה קורה בגוף במהלך התייבשות?

חשוב לזכור, התייבשות הנה מאזן שלילי של הנוזלים, זאת אומרת שכמות הנוזלים שהגוף מאבד הנה יותר גבוהה מכמות הנוזלים הנכנסת. מצב זה גורם לחוסר נוזלים בגוף. בן אדם ממוצע צורך 1.5–2 ליטר נוזלים ביום על מנת לשמור של תפוקת שתן סביב 1.5–2 ליטר ביממה. מים חשובים לשמירה של טמפרטורת הגוף. מזג אוויר חם מעלה את החום הפנימי של הגוף ועלול לגרום לנזקים רבים. הדרך העיקרית לקירור הגוף היא זעה ונשימה. הזעה מרובה גורמת לאיבוד מים מהגוף אשר גורם להתייבשות. התייבשות יכולה לגורם לכמה סימפטומים עד כדי סכנת חיים. 

אילו סימנים מעידים על התייבשות?

חולשה, כאבי שרירים, כאבי ראש, בחילה, הרגשת צימאון, יובש בפה, עור יבש, סחרחורת, מיעוט במתן שתן, שתן מרוכז (צבע כהה), לחץ דם נמוך, דופק מהיר. במצבי קיצון גם תסמינים של בלבול, התעלפות, איבוד הכרה ופרכוסים.

איזו אוכלוסייה נמצאת בסכנה מוגברת להתייבשות?

ילדים, זקנים, אנשים לאחר אירוע מוחי, חולים עם סוכרת לא מאוזנת, חולים עם יתר לחץ דם ומטופלים עם תרופות משתנות, חולים עם מחלות כרוניות או בפעילות פיזית מוגברת. 

הדרך הטובה ביותר למנוע התייבשות היא שתית מים לפני שמרגישים צימאון. במצב של מזג אוויר חם יש צורך להקפיד על שתית נוזלים (מים או מים עם תוספי מלחים של נתרן ואשלגן): 1–1.5 כוסות נוזלים בכל 1–2 שעות.

מה לגבי העור שחשוף לשמש?

קרני השמש מכילות קרינה על-סגולה (אולטרה-סגולה) שעלולה לפגוע בתאי העור ולהגדיל את הסיכון לחלות בסרטן העור. מצד שני, חשיפה לקרני השמש עוזרת לגוף לייצר ויטמין D, החשוב לשמירת מבנה תקין של העצמות. לכן כשרוצים להיחשף לקרני השמש חשוב לעשות זאת בזמנים שקרני השמש מכילים כמות קטנה של קרינה של על-סגולה, בדרך כלל בשעות הבוקר (עד 10:00) ובשעות אחר הצהריים המאוחרות. מומלץ למרוח קרמים נגד קרינת השמש, קרמים אלה מכילים חומרים שסופגים את הקרינה העל-סגולה מקרני השמש ומונעים ממנה להגיע לתאי הגוף.

זכרו, על מנת להישמר ממכת שמש, יש למלא אחר אותן המלצות פשוטות שכולנו מכירים. אך אף פעם לא מיותר להזכירן. כשאתם בחוף הים, אל תשהו יתר מדי זמן בחוץ, אלא היכנסו מדי פעם למים, מצאו מקום מוצל, ואל תירדמו מתחת לקרני השמש. הימנעו מטיולים ארוכים בין השעות 11:00–17:00, הקפידו על כיסוי ראש, שתו הרבה מים ושמרו על כל כללי הזהירות, בייחוד בימים אלו.

* הכותבים הם פרופסור מוחמד עבדאלגני, מומחה לרפואת משפחה, וד"ר חאלד חאזם, נפרולוג במכבי שירותי בריאות בצפון