ברשויות המקומיות שוקדים בימים האחרונים על הכנת סימולציה נגדית לסימולציה של משרד האוצר לגבי התשלומים שישולמו או ייגרעו מהרשויות, בהתאם להצעת חוק קרן הארנונה. הטענה המרכזית: האוצר הטעה את הציבור ואת חברי הכנסת בתחזיותיו על קרן הארנונה.
בעירית אור יהודה כבר סיימו את החישובים, ומהנתונים שהגיעו לידי mako עולה תמונה הפוכה מזו שפרסם האוצר. על פי החישובים של משרד האוצר אור יהודה אמורה לקבל מקרן הארנונה יותר מ-26 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות. עם זאת, לדברי ליאת שוחט ראשת העיר אור יהודה, לפי חישובי העיריה, עד 2030 תפסיד העיריה כ-70 מיליון שקל כתוצאה מהעברת תשלומים לקרן הארנונה.
"בנתונים של האוצר יש הערכה בעודף לגבי כמות יחידות הדיור שישווקו (עליהן מקבלים מענק של כ-2,000 שקל מהקרן על כל היתר בנייה שנותנת העיריה. ר.מ.) והערכת חוסר לארנונה מעסקים, וזה משנה את כל הסימולציה," טוענת ראשת העיר ליאת שוחט. "אנחנו יודעים כמה יחידות דיור מתוכננות אצלנו, לא האוצר. הרשויות יודעות את הנתונים שלהן הכי טוב".
לדבריה, גריעת 70 מיליון שקל מתקציב העיריה בשנים הבאות תביא לפגיעה בתושבים עצמם: "עם 70 מיליון שקלים אפשר לעשות הרבה בכל דבר - רווחה חינוך תרבות פנאי שירותים שוטפים".
גם עירית יבנה אמורה לקבל על פי משרד האוצר כ-10 מיליוני שקלים מקרן הארנונה ב-5 השנים הקרובות. בעיריה מקווים להוציא עוד היום את חישוביה לגבי תמונת האמת.
"בעשור האחרון היינו עסוקים בבנייה מאסיבית של יחידות דיור", מסביר ראש העיר יבנה רועי גבאי. "בנינו שכונות חדשות עם 7,000 יחידות דיור, ועומדים לבנות עוד 12.5 אלף יחידות דיור, אבל לא הייתה כמעט בנייה של עסקים חדשים ואזורי תעסוקה, לכן היקף הארנונה שגבתה העיריה ירד משמעותית (הארנונה לעסקים גבוהה משמעותית מהארנונה למגורים. ר.מ.). עכשיו אנחנו עסוקים בפיתוח שטחי תעסוקה ועסקים חדשים, גם כדי לגבות יותר ארנונה עסקית כדי לממן את פיתוח השכונות למגורים והשירותים לתושבים.
אבל עכשיו מודיעים לנו, שעל כל ארנונה עסקית שנגבה, ייקחו ממנה 28% לטובת רשויות אחרות. לפי הנוסחה האבסורדית שיצרו באוצר – בית שאן תממן את קריית אונו".
במילים אחרות, בעירית יבנה טוענים: א. שנתוני האוצר מוטעים. ב. העיר שכן תרמה לעידוד הבנייה למגורים, שזו מטרת קרן הארנונה בעצם, תיפגע ממנה, משום שתכניות העיריה להגדיל את הכנסותיה מארנונה לעסקים, ייפגעו ב-28%.
"לא לוקחים בחשבון הסכם גג"
עירית תל אביב, שהיא גם העיריה עם ההכנסות הגבוהות ביותר (התקציב השנתי שלה ל-2023 עומד על כ-7.02 מיליארד שקל) עומדת לשלם, על פי תחשיבי האוצר, למעלה מ-190 מיליון שקל לקרן הארנונה ב-5 השנים הקרובות. מאיפה יילקחו 190 מיליון השקלים האלה? בעירייה בחרו בינתיים לא להגיב ומסרו שהם "בוחנים את ההשלכות".
גם באר שבע מופיעה בסימולציה של האוצר, כמי שתיהנה ממענקים מקרן הארנונה. אבל בעיריה טוענים אחרת: "ראשית, הסימולציה מתבססת על נתוני השנים 2018/19 היא שגוייה והעיר נפגעת במיליוני שקלים בשנה.
"אם רוצים לפתור את בעיית ולעודד רשויות לבנות בתי מגורים ולא אזורי תעסוקה, אפשר היה להקצות קרן של חצי מיליארד מבלי לפגוע ברשויות ובלי לקחת מתושבים ברשויות ספציפיות".
גם בעיריית בית שאן טוענים שנתוני האוצר מוטעים. על פי סימולציית האוצר, אמורה בית שאן, שלא נחשבת לעירייה עשירה במיוחד, לשלם לקרן הארנונה כ-700 אלף שקל בחמש השנים הקרובות.
"הסימולציה לא לוקחת בחשבון הסכם גג שנחתם בחודשים האחרונים עם משרדי השיכון והאוצר לבניית 4,000 יחידות דיור בשכונות חדשות בעיר בשנים הקרובות. בהשקעה כוללת של 1.4 מיליארד שקל", טוענים בעירייה.
"700 יח"ד כבר שווקו בהצלחה והבנייה כבר החלה כך שהתמונה לגבי בית שאן אמורה להשתנות לחלוטין מהנתונים שהוצגו. בכל מקרה, בשלב זה אנחנו מעדיפים ללמוד לעומק כיצד קרן הארנונה אמורה להשפיע עלינו באופן ישיר לפני שנתבטא באופן מפורט ומעמיק יותר לגבי החוק".
טעות נוספת נעשתה על ידי מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, שטען בתגובה לטענות להעדפת חרדים שבני ברק תשלם לקרן הארנונה, ולא תקבל כסף. אולי בדיקה של מתן חודורוב העלתה שבני ברק דווקא תקבל 14 מיליון שקלים מהקרן ב-5 שנים הקרובות.
מהאוצר נמסר בתגובה: "האוצר הציג מספר פעמים את הסימולציה לשלטון המקומי. במידה ויועבר ניתוח אחר נתייחס".
גורמים באוצר מסבירים כי הסימולציה לא מתיימרת, וכי כך הוסבר לראשי הרשויות, להציג מספרים מדויקים, אלא מדובר בהערכות לפי מודל שנבנה על ממוצעים בעבר. עוד הם מבקשים להדגיש, כי קרן הארנונה לא תגבה בכל מקרה יותר ממה שהיא צריכה: "אם ייגבו 250 מיליון שקל, ויהיה צורך רק ב-100 מיליון שקל להעברה לרשויות שבונות למגורים, החלק העודף יוחזר באופן יחסי לרשויות ששילמו," מסבירים באוצר.