בטקס פרסי האוסקר של השנה שעברה, נראה היה שלאף אחד לא ממש אכפת מהזוכים. הסיבה הייתה ברורה - כולם היו עסוקים רק בסטירה שהדביק וויל סמית' לפניו של כריס רוק ההמום, לאחר שזה התבדח על חשבון אשתו. הסטירה ההיא הפכה ליצרנית הכותרות המרכזית מהערב הנוצץ ההוא, וזו ממש לא הייתה הפעם הראשונה שבה תקרית חריגה גנבה את ההצגה בטקס הפרסים: לאורך השנים התרחשו בטקס פרסי האוסקר כמה וכמה תקריות הזויות ומפתיעות. אז רגע לפני הטקס הקרוב, שיתקיים הלילה (בין ראשון לשני, וישודר ב-yes), הגיע הזמן לחזור אחורה ולהיזכר בששת הרגעים הכי תמוהים, מביכים וביזאריים בתולדות האוסקר.
מרלון ברנדו מוותר על האוסקר
אף אחד לא הופתע כשמרלון ברנדו זכה בפרס האוסקר על "הסנדק" ב-1973: הוא היה אחד הכוכבים הגדולים בעולם, שכיכב בסרט שהיה לקלאסיקה מיידית ברגע שיצא. אבל איש לא ציפה לכך שלבמה תעלה במקומו של ברנדו שחקנית אלמונית צעירה בשם סאצ'ין ליטלפת'ר, שהציגה את עצמה כבת שבט האפאצ'י האמריקאי-ילידי. "בצער רב, ברנדו לא יכול לקבל את הפרס הנדיב הזה", הודיעה ליטלפת'ר, "כמחאה על היחס של תעשיית הקולנוע כלפי אינדיאנים בימינו". הקהל היה חצוי – היו מי שהריעו לה והיו מי ששרקו לה בוז. בשנה שעברה האקדמיה התנצלה רשמית בפני ליטלפת'ר על היחס שקיבלה, וחודשיים לאחר מכן הלכה לעולמה. אבל אחרי מותה אחיותיה של ליטלפת'ר הודו שהיא למעשה שיקרה: שמה האמיתי של סאצ'ין ליטלפת'ר היה מארי לואיז קרוז. מוצאה היה מקסיקני-ספרדי, ללא קשר לאיזשהו שבט ילידי.
הרץ בעירום
שנה לאחר מכן, ב-1974, כמה קלאסיקות התמודדו על פרס הסרט הטוב ביותר: "מגרש השדים", "העוקץ", "זעקות ולחישות", "אמריקן גראפיטי". אבל לא הסרטים האלה הם שעשו כותרות באותו ערב. רגע לפני ההכרזה על הזוכה, המנחה דיוויד ניבן עלה לדבר, ושם לב לצווחות מהקהל. רק כשהפנה מבטו הוא הבין שזה קורה בגלל שמאחוריו רץ גבר עירום שמסמן V שוחר שלום באצבעותיו. הגבר הזה היה רוברט אופל: צלם, אוצר ולשעבר כותב הנאומים של מושל קליפורניה דאז רונלד רייגן, שהתגנב לטקס לאחר שהתחזה לעיתונאי. כשאופל ירד מהבמה, דיוויד ניבן אמר ברוגע: "מרתק לחשוב על כך שהאיש הזה יכול להצחיק את הזולת אך ורק בזכות העובדה שהתפשט והראה את חסרונותיו" (המילה האנגלית בה ניבן השתמש, "shortcomings", עובדת כאן יותר טוב – כמובן, בהקשר של איברי מין חשופים). עם השנים, עלו החשדות שהאירוע תוזמר ואורגן על ידי מפיקי הטקס.
היריבות המרה של ג'ואן קרופורד ובטי דיוויס
לנו יש את עפרה חזה וירדנה ארזי; לאמריקאים יש את בטי דיוויס וג'ואן קרופורד, שתיים מהשחקניות הגדולות ביותר של הוליווד הקלאסית. שתי הדיוות מוכרות ואהובות בזכות עצמן, אבל גם בזכות היריבות המרה שהתקשורת האמריקאית תדלקה ביניהן. המוקד העיקרי של היריבות הוא סרט האימה בו כיכבו ביחד: "מה קרה לבייבי ג'יין?"; מדובר היה בלהיט, ולכן שתי הכוכבות ציפו לקבל מועמדות לאוסקר על תפקידן בו. אבל רק דיוויס נכנסה לחמישייה. קרופורד, מצידה, סירבה להידחק הצידה.
אז קרופורד התנדבה לקבל את פרס השחקנית הטובה בשם השחקניות המועמדות שלא יכלו להגיע לטקס, וכך היה: השחקנית אן בנקרופט, שהופיעה בברודווי באותה עת, היא זו שזכתה בסופו של דבר בפרס הנחשק - על תפקידה ב"מחוללת הניסים". קרופורד עלתה לאסוף את הפרס בשמה. כעבור שנים, דיוויס כתבה על ההפסד באוטוביוגרפיה שלה: "קרופורד חלפה על פני. לעולם לא אשכח את המבט שנעצה בי. הוא היה מלא ניצחון. המבט הזה אמר: את לא ניצחת, ואני מאושרת". לאורך כל הערב, קרופורד הצטלמה בגאווה עם האוסקר שדיוויס הפסידה. דיוויס – שממילא לא מתה על קרופורד – לא סלחה לה מאז. וכשקרופורד הלכה לעולמה, דיוויס מסרה בתגובה: "אסור לומר דברים רעים על המתים, רק דברים יפים. ג'ואן קרופורד מתה. יופי".
הפרנק הלא נכון
ב-1935, הועמדו לפרס הבימוי הטוב ביותר שני גברים בשם פרנק. פרנק קפרה, על בימוי הסרט "ליידי ליום אחד", ופרנק לויד, על בימוי האפוס התקופתי "תהלוכה". הגיעה העת להכריז על הזוכה, ומנחה הטקס וויל רוג'רס בחר להכריז על הזוכה בצורה הגרועה ביותר שאפשר לחשוב עליה. רוג'רס פתח המעטפה, ואמר: "בוא ותיקח את זה, פרנק!". המבוכה לא איחרה להגיע. פרנק קפרה עלה לבמה במחשבה שהוא הפרנק המדובר, כשלמעשה האוסקר היה מיועד לפרנק לויד. כדרך להתמודד עם הפשלה, רוג'רס הזמין לבמה גם את המועמד השלישי לקטגוריה באותו הערב, ג'ורג' קיוקור. אפשר לשער שהטריק של רוג'רס לא העלים לחלוטין את אי הנעימות; מצד שני, כבר שנה לאחר מכן פרנק קפרה זכה באוסקר משל עצמו - על סרטו "זה קרה לילה אחד", שנחשב עד היום לאחת הקומדיות הרומנטיות הטובות ביותר, (ועד היום הוא אחד משלושת הסרטים הבודדים שזכו בחמשת הפרסים הגדולים: סרט, בימוי, שחקן, שחקנית ותסריט). עד סוף הקריירה שלו, קפרה זכה בעוד שני אוסקרים, ובכך היה לאחד הבמאים היחידים שזכו בשלושה אוסקרים לבימוי. המנחה וויל רוג'רס נהרג בהתרסקות מטוס כשנה לאחר התקרית.
וויל סמית' מעיף סטירה לכריס רוק
עם נסיקתה של הטלוויזיה והסטרימינג (ומה שנראה כמו ירידה ברמת העניין במתרחש בקולנוע), בשנים האחרונות האוסקרים אינם אירוע מאוד מלהיב מאוד עבור הקהל הרחב. אבל זה השתנה בשנה שעברה, ונראה שכל מה שהיינו צריכים זה קצת אלימות בין סלבס. זה קרה כשוויל סמית' חזר לככב באוסקר אחרי שעברו שנים מאז שהשתתף באיזשהו סרט מעניין; סרטו "המלך ריצ'רד" היה הקאמבק של הכוכב הגדול-לשעבר. אבל לא ידענו איזה מין קאמבק זה יהיה.
לקראת סוף הטקס הקומיקאי כריס רוק עלה לבמה כדי להגיש פרס ולהריץ כמה דאחקות. אחת מהן התייחסה לאשתו של וויל סמית', ג'יידה פינקט-סמית': פינקט-סמית' הגיעה לטקס כשראשה קירח לחלוטין, אחרי שהחליטה להתמודד בגאון עם ההקרחה שלה (שנגרמת ממחלת האלופציה). רוק פנה אליה ואמר "אני מת לראות אותך ב'ג'י איי ג'יין 2'", כרפרנס לסרט "ג'י איי ג'יין", בו דמי מור הצעירה גילמה חיילת גלוחת ראש. בתגובה לבדיחה סרת הטעם הזו, וויל סמית' עלה לבמה, נעמד מול רוק המבולבל, והעיף לו אחת לפנים. כשחזר לכיסאו, קרא סמית' בזעם לעבר רוק: "תשאיר את השם של אשתי מחוץ לפה המזדיין שלך!". רוק ההמום ניסה לחזור לעשתונותיו, וגם הצליח, אבל זה היה מאוחר מדי: הסטירה הזו נשמעה ברחבי העולם, והיא לעד תהיה חלק בלתי נפרד מהסיפור של רוק, בני הזוג סמית', ומוסד האוסקר כולו.
המעטפות שהתבלבלו
ב-2017 "לה לה לנד" היה הסרט הגדול של השנה, עד כדי כך שלאנשים כבר נמאס לשמוע עליו. הוא הגיע למספר שיא של מועמדויות באמתחתו, ואף זכה בשישה אוסקרים - ואז הגיעה ההכרזה על הסרט הזוכה. וורן בייטי ופיי דאנאוויי, לעד "בוני וקלייד", נקראו להכרזה החגיגית, אבל בייטי פתח את המעטפה והתמהמה. דאנוואיי תפסה את המעטפה מידיו והכריזה בעצמה על הזוכה: "לה לה לנד".
אנשי "לה לה לנד" עלו לבמה ונאמו בהתרגשות. רק חדי העין שמו לב לאנשי ההפקה המבולבלים שמסתובבים על הבמה. ואז המפיק ג'ורדן הורוביץ' חתם את נאומו בהודאה: "אנחנו הפסדנו, דרך אגב. 'אור ירח', אתם זכיתם בסרט הטוב ביותר". הוא תפס את הפתק הנכון, והרימו אל על. בייטי קיבל בטעות את הפתק שהכריז על זכייתה של אמה סטון בפרס השחקנית הטובה ביותר, ולכן התבלבל.
"לה לה לנד" היה מחזמר אסקפיסטי על כוחם של קולנוע ומוזיקה. "אור ירח" היה סרט עצמאי, ריאליסטי ופוליטי על גבר שחור והומו. האנדרדוג המושלם. והאנדרדוג הערכי והמחוספס הזה ניצח, בטוויסט הגדול ביותר בתולדות הטקס. אי אפשר להפריז בחשיבות הרגע הזה, שהבהיר שהכל יכול לקרות באוסקרים. ומאז, במקרה או שלא, הזוכים מגוונים בהרבה: "צורת המים" הפנטסטי, "פרזיטים" הזר, "ארץ נוודים" האמנותי. הפרס השתנה מאז התקרית הזו, הוליווד השתנתה – ייתכן שגם בזכות אותה פדיחה. בזמנו היינו בהלם מהבלבול הלא נעים הזה, אבל בדיעבד, המהות של הבלבול הזה חשובה. זה היה שיעור צורב במיוחד עבור הוליווד, שלמדה שגם למי ששונה יש מקום תחת אור הזרקורים. מאז, הוליווד עשתה לא מעט כדי לתת לאנדרדוג את המקום הזה (או כדי להיראות כמי שנותנת אותו). בין השאר, בזכות וורן בייטי ופיי דאנאוויי, שפשוט קיבלו לידיהם את המעטפה הלא נכונה.